Sha'Arei Kedushá - Portão Da Santidade

שערי קדושה ויטאל חיים רבי

PORTÃO DA SANTIDADE

Rabi Chaim Vital

Com comentários de: Gaon de Vilna, Rambam,

Ramchal, Rashash, Rabi Aharon Rota, Rabi Arieh Kaplan e Rabi Yehuda Ashlag

Edição: Michael Nícolas Bággio

Pela primeira vez em Português

Sha’arei Kedushá – Portão da Santidade

Copyright © 2014 por Michael Nícolas Bággio

Todos os direitos reservados

Nenhuma parte deste livro pode ser usada ou reproduzida em qualquer forma sem a permissão

escrita do editor, exceto no caso de citações breves incorporadas em artigos críticos ou revisões.

PRIMEIRA EDIÇÃO: OUTUBRO DE 2014

Primeira impressão

SOBRE O RABI CHAIM VITAL ............................................................................. 6

INTRODUÇÃO DO RABI CHAIM VITAL: ............................................................ 8

PARTE UM ........................................................................................................... 12

PORTÃO UM – CLARIFICAÇAÕ DO DANO CAUSADO PELOS PECADOS

DO HOMEM COM RELAÇÃO ÀS MITZVOT ........................................................... 13

PORTÃO DOIS – SOBRE O DANO FEITO PELAS MIDOT NEGATIVAS ............. 20

PORTÃO TRÊS – UMA EXPLICAÇÃO COMPLETA DOS NÍVEIS DE “TZADIK”

E “CHASSID” E COMO A PESSOA DEVE AGIR PARA ATINGI-LOS .................... 28

PORTÃO QUATRO – UMA EXPLICAÇÃO DETALHADA DO

NÍVEL DE TZADIK ........................................................................................................ 34

PORTÃO CINCO – UMA NOTA SOBRE O NÍVEL DO CHASSID PARA QUE

ESTEJAM SEMPRE DIANTE DOS NOSSOS OLHOS ............................................... 43

PORTÃO SEIS – INCLUI UM BREVE RESUMO DE TUDO MENCIONADO

NOS PORTÕES ANTERIORES, E EXPLICA COMO O CHASSID DEVE

CONDUZIR SUA VIDA PARA PREVINIR SUA PRÓPRIA RUÍNA ........................ 46

A PARTE DOIS NÃO FOI TRADUZIDA (VEJA FINAL DO PORTÃO SEIS)

PARTE TRÊS ........................................................................................................ 49

PARA COMPREENDER A RUACH HAKÓDESH

PORTÃO UM – SOBRE A NATUREZA DOS MUNDOS, UMA BREVE

INTRODUÇÃO AO ENTENDIMENTO DA NATUREZA DA PROFECIA ............ 50

PORTÃO DOIS – SOBRE O QUE É O HOMEM ........................................................ 57

PORTÃO TRÊS – BARREIRAS PARA A PROFECIA ................................................. 68

PORTÃO QUATRO – CONDIÇÕES PARA A PROFECIA ....................................... 71

PORTÃO CINCO – SOBRE OS TIPOS DE PROFECIA ............................................ 74

PORTÃO SEIS – SOBRE OS NÍVEIS DE PROFECIA E A QUESTÃO DA

PROFECIA NAS GERAÇÕES ANTIGAS, E QUAL É A QUESTÃO DE ATINGIR

A RUACH HAKÓDESH QUE É POSSÍVEL ADQUIRIR EM NOSSOS TEMPOS .. 81

PORTÃO SETE – SOBRE ATINGIR A RUACH HAKÓDESH EM

NOSSOS TEMPOS ......................................................................................................... 89

PORTÃO OITO – PARA CLARIFICAR O ATINGIMENTO DA RUACH

HAKÓDESH EM NOSSOS TEMPOS COM GRANDE CONCISÃO ....................... 93

PARTE QUATRO ................................................................................................. 97

INSTRUÇÕES PARA ATINGIR A RUACH HAKÓDESH

PORTÃO UM – MÉTODOS PRÁTICOS PARA ATINGIR A

RUACH HAKÓDESH ................................................................................................... 98

PORTÃO DOIS – SOBRE A QUESTÃO DO ATINGIMENTO .............................. 100

PORTÃO TRÊS – SOBRE A CONDIÇÃO DO ATINGIMENTO ........................... 105

O TEXTO ORIGINAL EM HEBRAICO

111 ........................................................................................................ שערי קדושה

111 ................................................................................................................... הקדמה

111 .................................................................................................................... חלק א

111 ............................................................................................................................... א שער

121 ............................................................................................................. :השני השער ב שער

121 ......................................................................................................... :השלישי השער ג שער

121 ........................................................................................................ :החמישי השער ה שער

111 ............................................................................................................ :הששי השער ו שער

111 ..................................................................................................................... חלק ב

111 ........................................................................................ :הראשון השער שני החלק א שער

111 ............................................................................................................. :השני השער ב שער

111 ......................................................................................................... :השלישי השער ג שער

111 ......................................................................................................... :הרביעי השער ד שער

112 ........................................................................................................ :החמישי השער ה שער

111 ............................................................................................................ :הששי השער ו שער

111 ......................................................................................................... :השביעי השער ז שער

161 ......................................................................................................... :השמיני השער ח שער

161 ..................................................................................................................... חלק ג

161 .......................................................................................................... :השלישי חלק א שער

111 ....................................................................................................................... :השני השער

111 ......................................................................................................... :השלישי השער ג שער

111 ......................................................................................................... :הרביעי ערהש ד שער

111 ........................................................................................................ :החמישי השער ה שער

111 ............................................................................................................ :הששי השער ו שער

111 ......................................................................................................... :השביעי השער ז שער

111 ......................................................................................................... :השמיני השער ח שער

191 ..................................................................................................................... חלק ד

111 ......................................................................................................... :הרביעי החלק א שער

SOBRE O RABI CHAIM VITAL

abi Chaim Vital era inquestionavelmente o principal discípulo do santo Arizal, Rabi Isaac Luria, e seu principal intérprete. O próprio Ari escreveu muito pouco e o que é comumente conhecido como os

“Escritos do Ari”, foram de fato transcritos pelo Rabi Chaim Vital.

O fluxo Divino experimentado pelo Ari era tão grande que ele não podia cometê-lo à escrita. Como ele mesmo expressou em: “Quando eu começo a revelar um segredo da Torá pra você o fluxo de conhecimento se torna como uma poderosa correnteza e eu busco por formas de abrir um pequeno canal para que você seja capaz de absorve-lo”. O Rabi Chaim Volozhin testemunha o fato que quando ele mencionou o Ari ao Gaon de

Vilna, todo o corpo do Gaon tremeu (Hakdama l’Sefer dTzinuata).

Rabi Chaim Vital nasceu em Israel, provavelmente em Safed. Ele

estudou Niglê (a Torá revelada) sob Rabi Moshe Alshech e Cabalá sob Rabi Moshe Cordovero. Entretanto, quando o Ari chegou em Safed do Egito em 1570, o Rabi Chaim logo se tornou totalmente devoto a ele. O Ari é relatado ter dito que sua única razão para partir do Egito para Safed era transmitir sua Torá ao Rabi Chaim Vital. É um fato incrível que o Ari tenha morrido em 1572 (com 38 anos) estudando com Rabi Chaim Vital por menos que dois anos, e que o extenso corpo de escritos transcrito pelo Rabi Chaim Vital tenha vindo deste curto período.

O Rabi Chaim descreve sua iniciação à nova abordagem do Arizal à Cabalá como segue: “Quando eu [primeiro] vim ao meu professor de santa memória [o Arizal] para estudar esta sabedoria com ele, ele estava prestes a sair para Tiberíades. Ele me levou com ele. Nós embarcamos em um barco, e conforme navegávamos [pelo Kinéret] em um ponto em frente aos arcos da

R

7

Antiga Sinagoga de Tiberíades, meu professor mergulhou um copo na água e deu-me para beber. Ele me disse que agora eu seria capaz de compreender essa sabedoria [os ensinamentos da Cabalá] pois eu tinha acabado de beber água do poço de Miriam [que está enterrado no lago Tiberíades]. Daquele tempo

em diante eu comecei a entrar nas profundezas dessa sabedoria” (Pri Etz Chaim

– Shaar Hanhagá HaLimud).

8

INTRODUÇÃO DO RABI CHAIM VITAL:

iz o pequeno, Chaim filho do honorável Rabi Yosef Vital de

abençoada memória. Eu tenho visto homens de Aliyá (ascensão espiritual) e eles são poucos. Eles anseiam subir mas a escada é oculta

de seus olhos. E eles contemplam nos livros dos antigos Sábios para procurar e encontrar o caminho da vida, a estrada em que trilhar e as ações a fazer para ascender suas almas até sua raiz acima, e aderir a Ele, que Ele seja bendito. Porque esta é a perfeição eterna, similar aos Profetas, que em todos os seus

dias aderiram ao seu Criador. E através desta adesão, a Ruach HaKódesh (Inspiração Divina) se repousou sobre eles, para ensina-los que caminho leva até a Luz para iluminar seus olhos nos segredos da Torá, como o Rei David, que a paz esteja sobre ele, disse em “abra os meus olhos para que eu veja as

maravilhas da Tua Torá” (Tehilim 119:18). Eles seriam levados ao longo de um

caminho reto, preparado pelos homens de Aliyá, até a “Cidade Inabitada”.

Após eles vieram os Chassidim Rishonim (os primeiros pios), que foram

chamados “Perushim” (separatistas). Eles buscavam andar nos passos dos profetas, e se tornar como eles, indo para cavernas de pedra e desertos. E eles se separaram dos caminhos dos homens. Alguns deles se tornavam separatistas em suas casas, como os viajantes dos desertos, e todo o dia e toda a noite, sempre, eles louvariam seu Criador com labuta na Torá e com canções do Rei David que traz alegria ao coração, até que seus pensamentos se aderissem com força e anseio tremendos às Luzes Superiores. E eles continuaram diligentemente desta maneira por todos os seus dias até que eles ascenderam

ao nível de Ruach HaKódesh (Inspiração Divina), e eles iriam profetizar e nunca

retornar, como o [comentarista] Onkelos traduziu [o verso] “lo pasaku” (não-pare). Se assim, onde nós encontramos os seus caminhos e técnicas, como estas

D

9

santas pessoas serviram a Deus, que Ele seja bendito para que nós também possamos fazer o mesmo nós mesmos.

E portanto, os corações se tornaram menores, e também o

conhecimento das gerações que vieram após eles. E os Mestres da Ruach

HaKódesh não são mais (aparentemente). Eles partiram para suas moradas eternas e nos abandonaram ao desespero, com sede e fome, até que brotou a desesperança no coração dos homens em explorar esta sabedoria maravilhosa. E se nós encontrarmos dois ou três grãos em um ramo de trigo, um em uma cidade ou dois em uma família que buscam água, mas não encontram. Porque todas as visões foram bloqueadas devidos aos métodos e ações não terem sido escritos em um livro, em como abordar a santidade interior.

E existem aqueles dentre eles que faziam juramentos nos anjos usando os poderes dos nomes sagrados; e eles esperam pela Luz, mas eis que era trevas. Porque eles eram anjos muito baixos, apontados nos assuntos deste mundo, e eles são misturados com bem e mal. Então eles mesmos não atingiram a verdade e as Luzes Superiores. E eles (os anjos) revelariam para eles palavras misturadas, bem e mal, verdade e falsidade, palavras supérfluas tais como

palavras de cura, e a sabedoria da alquimia, e ações de talismãs (Kamea) e

Hashbaot (jurar usando nomes). E estes também, no vinho tropeçaram e na cerveja erraram. Quem dera se fosse, seus corações os teria levado a trabalhar

em Torá e Mitzvot e eles fariam um Kol V’Chomer (a fortiori, inferência lógica

de leve para pesado) dos quatro Gedolei Yisrael (grandes sábios de Israel) que

entraram no Pardes (pomar, jardim) e nenhum deles saiu intacto exceto o pio ancião, Rabi Akiva, e até mesmo ele, os anjos ministradores desejaram derrubá-lo, se não fosse por Deus o ajudar, e ele entrou em paz e saiu em paz.

(Talmud Chagigá 14b: O Santo disse, “Deixe esse ancião em paz, pois ele é digno de fazer uso da Minha glória”)

E a verdade é que eles desejaram níveis elevados, próximos a profecia, e

por isso eles se colocaram em algum perigo. E para nós, halevai (quem dera se

fosse) que nós possamos merecer um pouco de Ruach HaKódesh tal como a revelação de Eliyahu HaNavi (o profeta Elias), que muitos tiveram o mérito de

vê-lo como é bem conhecido, ou por uma revelação da alma de Tzadikim (justos

que morreram), como mencionado muitas vezes no livro dos Tikunim. E não apenas isso, mas mesmo em nossos tempos eu tenho visto homens santos que

10

mereceram todas estas coisas. E existem alguns cuja própria alma após se tornar muito, muito, pura, se revela a ele e o guia em todos os seus caminhos. E todos estes são caminhos estreitos, que a pessoa pode merecer até mesmo em nossos tempos se for digna. Mas, entretanto, isso requer grande treinamento e grande experiência para ser estabelecido sobre a verdade, porque talvez seja outro espírito que venha a ele que não é puro. E tudo isso será explicado na Parte Três, Portão Oito.

Portanto, meu espírito me pressionou a abrir para os Perushim (buscadores), e para apoiar sua mão direita, ensina-los o caminho a trilhar. E portanto, eu coloquei junto este livro. Ele é pequeno em quantidade mas

grande em qualidade. Para o sábio, ele brilhará, e eu o chamei de “Sha’arei

Kedusha” (O Portão da Santidade). Nele eu clarificarei coisas ocultas que as [gerações] antigas antes de nós não sondaram, porque eu as recebi boca a boca do santo homem, o anjo de Deus, meu professor o Ari Luria z’l [de abençoada memória] (o Arizal). E eles sendo segredos do universo e coisas ocultas escondidas, eu revelarei uma porção e esconder 2000 cúbitos (amos). E eu abrirei relutantemente os portões da santidade como o orifício de uma agulha e aquele que é digno merecerá entrar dentro da câmara interna, e Deus que é

bom não reterá o bem para aquele que andar de todo coração (b’tamim).

Eu o dividi em quatro partes:

A Primeira Parte, sobre a prática da piedade e separação que levam a

pessoa até Ruach HaKódesh (Inspiração Divina). Ela também se subdivide em Seis Portões.

A Segunda Parte, as repreensões, e a clarificação da recompensa e

punição nas Mitzvot positivas e negativas. Ela se subdivide em Oito Portões.

A Terceira Parte, sobre a prática de como atingir a Ruach HaKódesh. Ela se subdive em Oito Portões.

A Quarta Parte, sobre a prática de [meditação nos] Yichudim (unificação

de nomes sagrados) através dos quais a pessoa atingirá a Ruach HaKódesh conforme eu pessoalmente tentei, testei e verifiquei a veracidade deles.1

1 Exceto por um, este não foi incluído na tradução devido aos perigos envolvidos

12

PARTE UM

13

PORTÃO UM – CLARIFICAÇAÕ DO DANO CAUSADO PELOS PECADOS DO HOMEM COM

RELAÇÃO ÀS MITZVOT

u tornarei conhecido a você e lhe iluminarei na grandeza do mal em

fazer uma das Mitzvot negativas de Deus, das 365 Mitzvot negativas, que nós não devemos fazer, ou em abster-se de cumprir uma das 248

Mitzvot positivas que somos ordenados a fazer.

É conhecido aos homens de entendimento que o corpo do homem não é o próprio homem. Pelo contrário, o corpo é chamado a “carne” do homem,

como está escrito “De pele e carne me vestiste, e de ossos e nervos me teceste”

(Iyov/Jó 10:11). Também está escrito “Não se ungirá com ele carne de homem”

(Shemot 30:32)

Então, o homem é a parte interna. Mas o corpo é um tipo de vestimenta que a alma intelectual veste (isto será explicado depois), e ela é o próprio homem. Após a morte, a alma intelectual despoja a vestimenta do corpo e veste uma diferente vestimenta espiritual em seu lugar. Está assim escrito,

“Tirai-lhe estes trajes sujos… e te vestirei de trajes festivos” (Zachariá 3:4),

chamadas de a “Vestimenta Rabínica” (“chaluka d’rabanan” em Aramaico).

Assim como para a vestimenta de um corpo físico, o alfaiate a fará na forma do corpo, assim também o Santo, bendito seja Ele, fez o corpo, que é a

vestimenta da alma, na forma da alma, com 248 membros e 365 “gidim” (artérias/tendões/veias), o último serve para manter o corpo ligado e circular o sangue e a força da vida de membro a membro na forma de tubos.

Após a formação do corpo [físico], Ele soprou nele, a alma da vida que

inclui 248 membros espirituais e 365 gidim espirituais que vestem os 248

E

14

membros e 365 gidim correspondentes do corpo. Deste modo, os membros da alma realizam seu trabalho através das ferramentas, que são os membros do corpo, como um martelo na mão de um artesão. A prova disso é que os membros do corpo podem realizar ações apenas enquanto a alma está dentro dele, os olhos veem, e os ouvidos ouvem etc. mas quando a alma [intelectual] deixa o corpo (como durante o sono), a visão dos olhos para e todos os outros sentidos dos 248 membros se tornam anulados.

Similarmente, os 365 gidim espirituais da alma vestem os 365 gidim físicos do corpo que circulam o alimento do corpo, chamado o sangue, juntamente com o alimento interno e espiritual dentro dele para sustentar os 248 membros espirituais da alma. Após a morte, não há mais força de vida [ao

corpo] e os gidim do corpo desmantelam, decaem e desaparecem assim como seus 248 membros e é como se eles nunca tivessem existido.

Assim, o próprio homem é apenas a “alma intelectual” que entra e veste o corpo, que é considerado sua vestimenta neste mundo.

E saiba que após o pecado de Adam HaRishon (o primeiro homem), que foi comer da árvore do conhecimento do bem e do mal, sua alma e corpo também [juntamente com todos os mundos] se tornaram misturados, cada um

com bem e mal (antes do pecado ele era apenas bom). Esta é a Zuhamat

HaNachash (a impureza da serpente) injetada em Chavá (Eva) e em Adam (Adão), e através do mal e da impureza que ela injetou neles, os causou doenças, aflições e morte para sua alma e corpo. E isto é o que está escrito “no

dia que comerdes dela, morrer tu morrerás” (Bereshit 2:17) [a palavra Hebraica para morte é repetida para indicar] a morte da alma e a morte do corpo. Nós clarificaremos o que é esta questão de bem e mal que foi misturado neles. Examine o que nós escrevemos depois na Parte Três, Portões Dois e Três e você entenderá o que nós escrevemos neste portão (altamente recomendável, começar da Parte Três, Portão Um).

Eis que, quando ele pecou com a árvore do conhecimento do bem e do mal, ele causou esta mistura em todos os mundos e não há nada que não contenha bem e mal. Portanto, o corpo do homem que é formado das 4 fundações inferiores, eis que elas contêm bem e mal. E o corpo do homem é formado do bem das 4 fundações – terra, água, vento e fogo.

15

Entretanto, do mal deles (o físico dos 4 elementos), foram formados [no

corpo] 4 Maror (substâncias amargas, bílis,) que são – branco, preto, vermelho

e verde. E quando em qualquer um destes [Maror], o mal nele se fortalece sobre o bem nele, doenças e aflições vem no homem (fraqueza, doença através da deterioração do sistema imunológico, câncer ou similares, Deus proíba). E se ele se fortalecer grandemente ele matará o corpo do homem.

Nós explicamos que em todos os mundos há uma mistura de bem e mal. Portanto, na alma do homem também é assim pois ela foi talhada das 4 fundações espirituais das quais foram formados todos os Superiores e elas são

as 4 letras do nome YHVH, bendito seja Ele. Nisto está escrito “Vem, Ó

Espírito, das quatro direções, ...” (Yechezkel 37:9, na profecia da ressurreição dos mortos lá). E esta é a própria alma do homem do lado do bem. E eis que “também correspondente a isso Deus fez”, (i.e. há uma alma oposta

correspondente do mal) e é chamada “Adam Beliyal” (homem mal, corrupto),

que é composto dos 4 pais dos danos, e os 4 tipos de Negaim (aflições), das 4 fundações do mal. E de lá é atraída a alma má do homem que é chamada a

“Yetzer HaRá” (inclinação ao mal). E quando essa alma se torna mais forte do que a alma boa, virá nela danos, aflições e doenças da alma (ex.: maus traços de caráter). E se for fortalecido grandemente, a matará (a alma boa).

Eis que, a alma sagrada que é o “fruto” é composta de 613 membros e

gidim (248 membros + 365 gidim = 613), veste os 613 membros e gidim da alma má que é chamada a “casca do fruto”, e ambos eles juntos vestem os 613

membros e gidim do corpo. Assim, os membros da alma sagrada estão dentro dos membros da alma má, e os membros da alma má estão dentro dos membros do corpo.

E eis que, cada uma destas 2 almas espirituais precisa de alimento espiritual para existir. Entretanto, o alimento para a alma sagrada é atraído a

ela através da observância da Torá que inclui 613 Mitzvot similares aos 613 membros da alma, e a Torá é chamada “pão” como está escrito “venha e coma

do meu pão” (Mishlei 9:5). E cada membro dos 248 recebe seu alimento de

uma Mitzvá específica que corresponde a este membro. E quando um homem

falta na observância de uma Mitzvá, então este membro específico que

corresponde aquela Mitzvá faltará seu alimento que é atraído do nome de Deus de 4 letras, como está escrito “vós quem dais a vida a todos os seres”

16

(Nechemia 9:6), e neles dependem todas as Mitzvot como nossos Sábios dissera,

“Yud-Hey Im Shemi = 365, Vav-Hey Im Zichri = 248” (do Hakdamat HaTikkunim).

E da mesma forma, a partir delas (o nome de Deus de 4 letras) são atraídas as 4 raízes das fundações da alma sagrada como mencionado anteriormente. Encontramos, portanto, que este membro específico morre completamente. E quando a santidade o deixa, então será vestido dentro dele o espírito impuro das 4 fundações da alma má como insinuado pelos nossos

Sábios “Tzur [Tiro] não se tornou uma grande metrópole até que Jerusalém foi destruída”, portanto este membro agora se alimenta do pão impuro e abominável de lá.

E esta é a questão do ditto “os ímpios durante suas vidas são chamados

mortos” (Talmud Berachot 18b) porque a alma sagrada do Deus Vivo os deixou e o espírito impuro da morte que é chamado “o pai dos pais da impureza” estabeleceu-se sobre ele. (Então, o ser da pessoa desfrutará e desejará as coisas más e desprezará o bem.) E da mesma forma, quando o homem cumpre as

365 Mitzvot negativas abstendo-se de transgredi-las, como nossos sábios disseram “se o homem sentar e não transgredir um pecado, ele é

recompensado como se fizesse uma Mitzvá”, então há o poder da capacidade

para o alimento espiritual mencionado acima quando ele cumpre uma Mitzvá

positiva ser puxado para baixo através destes tubos que são os 365 gidim da

alma para dar vida aos seus 248 membros. E se ele transgrede uma Mitzvá

negativa específica, então o tubo específico que corresponde àquela Mitzvá negativa se torna bloqueado através da impureza do alimento mal que se torna anexado lá (algum tipo de bloqueio de “colesterol” espiritual). E quando o tubo seca, então aquele membro também seca. Mas [a santidade] não o deixa

completamente como teria sido o caso para alguém que falta cumprir a Mitzvá positiva [correspondente ao membro], todavia, o membro se tornará manchado.

Portanto o homem deve buscar com toda a sua força a cumprir todas as

613 Mitzvot, e quando ele cumpre uma Mitzvá positiva, ele deve ter a Kavaná (intenção mental) de remover daquele membro específico de sua alma, que

corresponde àquela Mitzvá, a impureza daquela Klipá. E então o membro

daquela santa Mitzvá se estabelecerá nele após a impureza ter sido removida,

como em “e seus pecados estavam em seus ossos” (Yechezkel 32:27). Porque

17

quando este se eleva, aquele cai. E da mesma forma quando um pecado vem

em seu caminho, ele deve se abster de fazê-lo, e ele deve ter a Kavaná (intenção)

que através disso a impureza naquele gid (tubo) específico da alma que corresponde àquele pecado será removida. E então ele será capaz de passar a energia espiritual que é atraída através daquele tubo espiritual, e através disto sua alma será uma cadeira e uma carruagem para Sua santidade, que Ele seja

bendito, e este é o Sod (significado secreto) de “os patriarcas, eles são a

carruagem” (Midrash Raba – Bereshit 47:6, Zohar 1 Daf 173)

O RAMCHAL EXPLICA MAIS:

Ramchal – Sefer HaKlalim (Klalot Sharshei HaChochma)

A Sabedoria da Verdade (Cabalá) não é mais do que a sabedoria que explica a ordem dos atos de Deus, através dos quais Ele agiu e age em Suas criações.

Eu agora explicarei claramente esta questão para você. Veja, a intenção de Deus na criação era criar uma criação (homem) capaz de receber o bem dEle ao merecê-la. Para que este mérito fosse possível, foi necessário existir uma questão em que esta criatura pudesse escolher fazer, então quando ela faz a questão, ela merecerá o bem. Portanto, de acordo com este propósito, Ele organizou toda a ordem de Seu ato [da criação] para que a criação resultante siga esta escolha [do homem] também de uma maneira ordenada.

Então, Ele desejou e concebeu um tipo de criação (homem) construído de muitas partes sintetizadas, enquanto que os atos que perpetuam Suas criações sigam a questão e ordem destas partes, e tal que a constituição [do homem] fosse na maneira necessária para a existência do livre arbítrio, chamado, que ele (homem) seja sujeito a uma inclinação ao bem e a uma inclinação ao mal. [E isto seria] em uma forma necessária na ordem para ele merecer receber a recompensa através dos degraus deste ato.

Então de acordo com este design, Ele começou a ordenar Seus atos. E cada propagação da Sua Luz Simples para agir é chamada

“uma luminária” ou “uma Sefirá”. A quantidade destas

18

luminárias que Ele iluminou era de acordo com os detalhes das partes desta construção criada e planejada. A totalidade destas luminárias são todas [refletidas] no segredo da forma do homem, e a maneira em que elas são reunidas e sintetizadas no corpo do homem, esta é a forma que elas foram reunidas para conduzir [a criação].

Assim, de todas essas luminárias, não há uma que não tenha uma parte no corpo do homem, e não há um membro no homem que não esteja nas luminárias. E todas as [outras] criações do mundo também saem e surgem das luminárias, enquanto que não há criatura/criação no mundo que não esteja nas luminárias e não há luminária que não esteja no mundo. Portanto, não há criatura/criação que não esteja no homem e não há membro do homem que não esteja no mundo. E não há ato no homem que não esteja nas luminárias nem um ato nas luminárias que não esteja nos atos do homem.

A raiz desta ordem é a ordem do (espiritual) interno e (físico) externo, que é a raiz da alma e do corpo. Nisto está escrito,

“Façamos o homem em nossa imagem, conforme a nossa

semelhança” (Bereshit 1:26) ... (pulando...)

Eis que toda luminária possui agentes que são os anjos, um nível após o outro, todos dos quais são simpatizantes deste nível específico, e eles se manifestam e agem até abaixo (no reino físico). E da mesma forma, cada luminária traz uma criatura/criação física específica. Portanto, o homem, em seu corpo, e em sua alma, recebe todas as partes das luminárias.

E isto está nos atos de Deus, que é chamado a raiz em que está a raiz de todas as criações, e a totalidade de tudo que sai deles é o homem, e o serviço é encarregado a eles em todas as luminárias, porque toda a sua influência (aos reinos físico e espiritual) deve passar através do homem. E correspondente a isto, os detalhes das criações espirituais, chamada, os anjos, correspondem a sua alma e todas as miríades de criações físicas, correspondendo ao seu corpo...

19

O segredo do serviço é como segue: pois tudo o que Deus

ordenou em relação a Sua governança, Ele decretou Mitzvot (mandamentos), para que quando os seres humanos as realizassem, estes atos fossem executados propriamente. Sua questão é conectar, através deste ato, a parte da alma que recebe daquela luminária para a qual Ele ordenou aquele ato, para

aquela luminária correspondente. Então, a Hashpa’á (direção espiritual) é atraída da luminária àquela parte, e isto é chamado

que um “tubo” da Hashpa’á foi aberto. Quando todos eles são abertos, cada um em todas as suas partes derivadas, através de

todas as almas de Yisrael, então o mundo será completamente retificado.

20

PORTÃO DOIS – SOBRE O DANO FEITO PELAS MIDOT NEGATIVAS

is que, sobre a questão das Midot, elas são fixadas na alma inferior que

é chamada “[alma do] fundamento”, que inclui os 4 níveis – Domem

(inanimado, como em rochas e metais), Tzomeach (vegetativo), Behemit

(animado) e Medaberet (falante, como nos humanos) (veja Parte Três, Portão Dois).

Porque eles (os níveis) também estão misturados com bem e mal. E eis

que nesta alma dependem as Midot boas e más. E elas são a cadeira, fundação

e a raiz da “alma intelectual” elevada em que dependem as 613 Mitzvot da Torá

como mencionado anteriormente no Portão Um (as Midot são a raiz para a alma elevada significa, por exemplo, que uma pessoa egoísta terá todas as suas ações enraizadas no egoísmo. Em tudo que ela fizer, ela primeiro pensará “como eu vou me beneficiar disto”).

Por isso, as Midot não estão incluídas nas 613 Mitzvot. Entretanto, elas

são preparações cruciais para as 613 Mitzvot em seu cumprimento ou anulação

pois, a “alma intelectual” elevada não tem o poder de cumprir as Mitzvot

usando os 613 membros [e gidim] do corpo exceto através do intermédio da

alma do fundamento que está anexada ao próprio corpo no Sod (significado secreto de) “Porque a alma de toda carne é o seu sangue, que é sua alma”

(Vayikrá 17:14). Portanto as más Midot são muito, muito piores do que as

próprias transgressões [das 613 Mitzvot]

E através disto, você entenderá o que nossos Sábios disseram (Talmud

Shabat 105b) “aquele que se irrita é como se estivesse adorando ídolos” –

literalmente, o que pesa como todas as 613 Mitzvot. E, da mesma forma, eles

E

21

disseram (Talmud Sotá 71) “aquele que tem espírito altivo é como se ele fosse

Kofer B’Ikar (rejeita a essência do Judaísmo), e é apropriado corta-lo como um

arvoredo de Asherá2 e seu pó não se moverá [na ressurreição] ...”, e muitos outros como estes. E entenda isto muito bem porque elas sendo cruciais e

fundamentais, não são contadas como parte das 613 Mitzvot que dependem da “alma intelectual”. Portanto, nós encontramos que a pessoa deve ter mais

cuidado com as más Midot do que em cumprir as Mitzvot positivas e negativas.

Porque sendo um possessor de boas Midot, facilmente cumprirá [todas] as

Mitzvot.

E através disso, você também entenderá as palavras desconcertantes que

nossos Sábios disseram na questão das Midot, [tais como] que “humildade e

submissão conduzem à Ruach HaKódesh (Inspiração Divina) e a Shechiná (Presença Divina) repousa sobre ele” e [o profeta] Eliyahu disse “a Torá não é

explicada exceto para aquele que não é um kapdan (pessoa irritada, impaciente), assim também eu me revelarei apenas aquele que não é um

kapdan”. E, semelhantemente, nossos Sábios disseram “quem é um Ben Olam

HaBá (uma pessoa destinada para a vida no Mundo Vindouro) – aquele que é modesto e humilde etc.” e muitos outros. Eles não mencionaram o

cumprimento das Mitzvot, mas apenas as boas Midot. E coloque seus olhos nestas coisas e você será bem sucedido em seus caminhos sem dúvida alguma.

Agora, assim como os corpos das 4 fundações (i.e. as formas puramente físicas da terra, água, vento e fogo. Veja Parte Três, Portões 1 e 2 para entender isso adequadamente.) são raízes, que através delas foram formados os 613

membros [e gidim] do corpo [físico], assim também as “almas” das 4 fundações

(terra, água, etc.) são fundações de todas as boas e más Midot que são os meios

pelos quais a Torá e as Mitzvot que são 613, que vem das 4 letras do nome de

Deus YHVH, possam ser cumpridas ou transgredidas, como mencionado anteriormente. E o cumprimento delas é a alma intelectual que inclui as quatro fundações espirituais das quais foram lavrados os 613 membros [e

gidim] daquela alma (a alma intelectual). E entenda isto muito bem – como a

fundação e o cumprimento das Mitzvot é através das boas Midot e, da mesma forma, o oposto.

2 Era um arvoredo utilizado pela antiga idolatria da adoração das árvores.

22

E aqui está a questão [das Midot]. Nós já explicamos que tudo que Deus fez [agora] inclui o bem e o mal (i.e. após o pecado de Adam), que sãoopostos um ao outro. E eis que, assim como os quatro corpos das fundações (i.e. a

terra, água, etc.) que são chamadas o “Chomer” (físico, material) das fundações são misturados com bem e mal, e deles vem os poderes de sustentação do

corpo, ou suas doenças que são os quatro “Maror” (biles) – branco, verde, preto

e vermelho. Semelhantemente, nas almas que são chamadas “Tzurot” (i.e. os poderes espirituais nestas quatro fundações), estão desta maneira – bem e mal. E delas vem a saúde da alma do fundamento em um homem que são as boas

Midot ou suas doenças que são as más Midot que são atraídas das 4 Klipót impuras daquela alma [do fundamento]. E quando ela as remove dela mesma, as 4 letras do nome de Deus, que são Luzes que dão vida para a alma do fundamento, irão [entrar e] vestir ela. Então ela (a alma do fundamento) e seu corpo (i.e. o corpo do homem) se tornarão uma carruagem para Sua santidade,

que Ele seja bendito no mundo de Assiá (o primeiro dos 5 mundos, veja Parte Três, Portão Um), como nós explicamos [anteriormente] para a alma

intelectual em cumprir as Mitzvot.

Lembre-se e não se esqueça que também através da labuta na Torá e nos quatro níveis cujo acrônico é PaRDeS:

1) Peshat (significado básico),

2) Remez (significado alusivo),

3) Drash (significado homilético ou interpretativo),

4) Sod (segredo – significado místico),

sua Ruach intelectual se tornará uma carruagem para o nome de Deus no

mundo de Yetzirá.

Se a pessoa tiver o mérito de purificar todos os níveis da alma do

fundamento ao purificar todas as Midot e, na alma intelectual,

através do cumprimento das 613 Mitzvot, ela recebe um 2º nível

de alma chamado “Ruach” do 2º mundo de “Yetzirá”.

Rabi Chaim Vital diz no Sha’ar HaGilgulim 18:18b, “a alma de

uma pessoa sem a Ruach é como alguém que se senta na escuridão, ela não tem luz nem intelecto (sobrenatural)”.

Similarmente, o Rabi Chaim Vital escreveu em seu livro Etz

23

Chaim (Hakdama Daf 13): “E não apenas isso, mas o homem foi criado apenas para mergulhar nas profundezas da Torá. Mas isto requer que seu corpo (e alma inferior) seja limpo primeiro,

através da ação das Mitzvot cujo único propósito é para isto e são

portanto necessárias. Então a Neshamá (alma elevada) que é chamada a vela de Deus (como em ‘a vela de Deus é a alma

[Neshamá] do homem’ Mishlei/Provérbios 20:27), será capaz de iluminar este corpo, como uma vela dentro de um recipiente de vidro, que brilha, e dá a ele o poder para entender os segredos da Torá e revelar as profundezas de dentro da escuridão.

“O 4º nível da Torá, chamado “Sod” (segredo) é o significado interno e primário. Os outros significados inferiores, também são verdadeiros, mas servem primariamente pelo propósito de endireitar o homem”.

– Gaon de Vilna,

Comentário Chemda Genuzá em Mishlei 1:6.

E, da mesma forma, (“após completar estes ela merecerá um 3º nível de

alma chamado ‘Neshamá’ do 3º mundo de Briá”) através de “Machshavá”

(pensamentos) e “Kavaná” (intenções especiais), sua Neshamá intelectual será

uma cadeira para o nome de Deus no mundo de Briá.

Vamos retornar ao esclarecimento das fundações que existem na

aquisição das Midot. Saiba que todas as más Midot estão enraizadas nos 4 níveis

da alma do fundamento – do lado do mal e da Klipá deles. Portanto, todas as

más Midot são divididas em 4 tipos, e aqui estão os seus detalhes.

A) A fundação do Fogo – da qual é atraída a Ga’avá (arrogância) que é

chamada “Gasut HaRuach” (espírito inflado) – sendo a mais leve e mais alta de todas as fundações. E incluída nela está a raiva, pois é

devido à Ga’avá que o homem se torna irritado quando “sua

vontade não está sendo feita”. E se ela fosse “Shefal Ruach” (humilde de espírito), e reconhecesse sua falta, não ficaria de forma alguma

irritada. Segue-se que a raiva e a Ga’avá são uma característica. E seus derivativos são três:

24

1) Kapdanut (ficar irritado) em seu coração. Porque sem a Ga’avá (arrogância), ela não ficaria irritada em seu coração, semelhante ao que foi explicado para a raiva.

2) Buscar poder e honra para mostrar aos outros. 3) Ódio aos outros porque eles são maiores do que ela. E este

também é um ramo da Ga’avá. B) A fundação do Vento (Ar) – dela é atraída a fala que é chamada

“Sicha Betela” (palavras vãs), por coisas que não tem necessidade alguma, seja para a alma ou o corpo. E seus derivativos são quatro: 1) Falar palavras de bajulação; 2) Falar mentiras;

3) Falar Lashon HaRá (Má Língua) sobre os outros; 4) Falar palavras de orgulho e enaltecimento aos outros para se

tornar grande diante deles. C) A fundação da Água – dela vem o anseio por indulgência – porque

é assim que a água faz com que todos os tipos de coisas prazerosas cresçam. E seus derivativos são dois:

1) Chemda (cobiça) para roubar o dinheiro do seu amigo, ou sua esposa, e tudo que ela tem para se saciar neles.

2) E inveja, ela terá inveja de seu amigo que tem muito dinheiro ou similar, para se saciar neles.

D) A fundação da Terra – dela vem a característica da tristeza em todos os seus detalhes. E seu derivativo é um:

1) Preguiça em cumprir Torá e Mitzvot devido a sua tristeza em atingir aquisições nas vaidades deste mundo (tais como dinheiro,

honra, aprovação etc.), ou nos sofrimentos (Yisurim – problemas) que vem a ela. E ela não está feliz com sua porção de forma alguma. Além disso “[contudo não cessa a sua labuta], e também

seus olhos não se satisfazem com as riquezas” (Kohelet 4:8)

No Sefer HaBrit – Rabi Pinchas Eliyahu de Vilna diz que: “Todas os maus traços de caráter danificam apenas em seu nível, com exceção da tristeza. A fundação da terra é a mais inferior e mais externa de todos os níveis, portanto, ela é o “corpo” de tudo. Assim, a corrupção da terra, que é a

25

tristeza, danifica todos os níveis juntos. Portanto, é provavelmente um bom lugar para começar”.

Entretanto, é importante manter em mente as palavras de

Deveres do Coração, Portão Nove, Capítulo Cinco: “É adequado para você, meu irmão, saber que não será possível para você cumprir quaisquer destas coisas, a menos que você faça todas elas e não deixe para trás nem mesmo uma delas, porque elas são como um colar de pérolas, se você cortar uma delas, a corda se quebrará e todas as outras se dispersarão e sua unidade será destruída”.

Encontramos, portanto, que os pais (raízes) de todas as más Midot

(características) são quatro. Ga’avá (arrogância) e ira que está incluída e anexada a ela, palavras vãs, cobiça por indulgências e a tristeza. As quatro são

provenientes das quatro Klipót da Yetzer HaRá (inclinação ao mal) da alma do

fundamento. E seus opostos são as quatro boas Midot que são provenientes das quatro boas fundações da alma do fundamento.

Elas são:

1. Humildade – que é a humildade absoluta (do homem ao lado de seu Criador, que vem de ter uma consciência constante da presença de Deus. Veja Parte Quatro) e distanciar-se de todas as formas de

raiva que vêm através da Ga’avá. 2. Silêncio – “como um mudo ela não devia abrir sua boca”, exceto

para Torá e Mitzvot ou o que é necessário para a manutenção do corpo e também para honrar o público.

3. E repulsa de todos os prazeres do corpo que estão além da necessidade.

4. Uma Simchá (alegria) constante em sua porção (gratidão por qualquer situação que você esteja), porque “tudo que é feito do céu é pelo bem”. E também se motivar a estar em constante alegria ao fazer o serviço do seu Criador como está escrito “Encontro alegria em Teus mandamentos assim como alguém que encontra um grande

tesouro” (Tehilim 119:162). E como os Sábios disseram “Faça teu

26

estudo da Torá fixo (primário) e seu trabalho temporário (secundário)”.

Portanto, encontramos que quando as más Midot são estabelecidas no

homem, ele se abstém de cumprir a Torá e as Mitzvot. E mesmo se ele cumpri-las, não será pelo bem dos céus (i.e. ele terá motivos egoístas) e também com muito esforço e aborrecimento. Sobre ele está escrito “Como um anel de ouro

no focinho de um porco...” (Mishlei 11:22). Porque sua impureza ainda está

nele e ele está vestido nas Klipót. E também como nossos Sábios disseram “Se ele tiver mérito, sua Torá se tornará como um elixir da vida, mas se não tiver

mérito, ela se tornará como uma poção da morte” (Yoma 75b). Mas se ele se

fortalecer sobre sua inclinação, guerrear com ela e remover-se das más Midot

através de esforços e cumprimento da Torá e Mitzvot –ele é chamado um

Tzadik Gamur (totalmente justo), temente de Deus, uma pessoa forte, que conquista sua inclinação. E quando ele se habituar mais e mais nisto, até que

ele remova de si mesmo todas as más Midot completamente e sua alma [do fundamento] não seja tentada por elas de forma alguma, e ele adquira as boas

Midot até que elas se tornem segunda natureza e ele não precise lutar com a inclinação ao mal porque seu corpo e alma se tornaram limpos de todas as impurezas da fisicalidade, como é dito por Moisés “tira as sandálias dos teus

pés” (Shemot 3:5), como mencionado no livro dos Tikunim (Tikkun 31 and 48) (i.e. a sandália é a vestimenta da parte mais inferior do corpo, chamada, o calcanhar. Assim também o corpo físico é a vestimenta para a parte mais inferior da alma e é, portanto, referido como a “sandália”), então as quatro letras do nome de Deus irão [entrar e] se vestir nele e ele se tornará um trono santo para Sua carruagem, que Ele seja bendito. E este homem é chamado “ama a Deus através do amor” (porque as boas características são parte de sua

natureza), e [ele é também] chamado um “Chassid” (pio) completo, perfeito com todas as formas de perfeição.

Isto aparentemente contradiz o Talmud que quanto maior o nível

espiritual de uma pessoa, mais sua Yetzer HaRá (inclinação ao

mal). O Rambam resolve isto como segue (Hakdama L’Avot perek 6):

Os filósofos são unânimes em que aquele que não deseja o mal está em um nível espiritual mais elevado do que aquele que deseja

27

o mal mas se abstém dele, porque o desejo pelo mal deriva do

mal na alma da pessoa. E o Rei Shlomo já escreveu nisto (Mishlei 21:10) “a alma do ímpio deseja o mal”, e “a alegria do pio em fazer o bem”...

Ao examinar as palavras dos sábios, parece ser o oposto, que quanto mais elevado o nível espiritual da pessoa, maior é o seu desejo pelo pecado... como os Sábios escreveram explicitamente “Aquele que é maior que o seu próximo, assim também sua inclinação ao mal é maior” ... E eles também disseram ... E Rabi Shimon ben Gamliel disse – “o homem não deve dizer ‘Eu não

gosto de leite e carne, eu não gosto de vestir Shatnetz, Arayot, etc.’ ao invés ele deveria dizer ‘Eu quero mas, o que eu posso fazer, meu Pai no céu decretou sobre mim”. Mas realmente não há contradição. Ambas são verdade. O “mal” que os filósofos estão se referindo são àquelas coisas que são bem conhecidas como sendo más tais como o assassinato, roubo, opressão, prejudicar os outros por nada, desrespeito aos pais, etc. Existem coisas que os Sábios escreveram, “se a Torá não as escreveu, teria sido

adequado escreve-las”, elas são as “Mitzvot do intelecto”, (i.e. a pessoa pode imaginar por si mesma que estas coisas são erradas) e certamente aquele cuja alma deseja estas cosias é deficiente e em um nível mais baixo do que aquele que não deseja estas coisas. Mas aquilo que os Sábios disseram “aquele que possui uma

inclinação mais elevada é maior etc., – isto se refere às Mitzvot sem razão, que sem a Torá elas não seriam ruins ... e isto é o que o Rabi Shimon ben Gamliel usou no exemplo de “leite e carne”,

e “Shatnez” (veste contendo lã e linho), “Arayot” (relacionamentos proibidos), etc. (e não roubar, ferir os outros, etc.) Estas coisas são chamadas “decretos”…

– Rambam – Hakdama L’Avot Perek 6

28

PORTÃO TRÊS – UMA EXPLICAÇÃO COMPLETA DOS NÍVEIS DE “TZADIK” E “CHASSID” E COMO A

PESSOA DEVE AGIR PARA ATINGI-LOS

e uma pessoa deseja se purificar, se santificar, e verdadeiramente aceitar o jugo do Reino dos Céus sobre si mesma, que ela se prepare com todo

o seu poder para realizar todas as 613 Mitzvot com entusiasmo. Através do cumprimento, os 613 órgãos e veias de sua alma se aperfeiçoarão, como

mencionado. Isto é porque se ela faltar mesmo uma das 248 Mitzvot positivas, ela ainda falta um órgão de sua alma. Sobre tal pessoa a escritura declara, “Uma falta que é incalculável”, que é pior do que a questão de, “Aquele que tem uma mancha não se aproximará”3.

Entretanto, aquele que cumpre as Mitzvot positivas, mas transgrediu

mesmo uma das 365 Mitzvot negativas, está dentro da categoria de um

verdadeiro “Baal Mum” – uma pessoa verdadeiramente manchada. Isto é porque o tubo (ou veia) que atrai o sustento aos órgãos foi dobrado [portanto obstruindo o fluxo]. Sobre tal pessoa o verso declara, “irremediavelmente torta”. Entretanto, o significado do verso é que ela só é irreparável uma vez

que sua alma partiu deste mundo, porque a pessoa não pode realizar as Mitzvot que ela falta ou se arrepender e assim retificar as transgressões que ela cometeu, exceto enquanto ainda está neste mundo. Isto é como a escritura

3 Isto é porque, como explicado acima, uma mancha em uma Mitzvá não é a ausência completa da Mitzvá. Portanto, aquele que falta uma Mitzvá positiva completamente é pior do que aquele que a realiza, mas de uma maneira manchada e imperfeita. Todavia, as suas Mitzvot positivas estão manchadas, entretanto, visto que ela não transgrede as Mitzvot negativas, ela não cai na categoria de um verdadeiro “Baal Mum”, ou seja, uma pessoa verdadeiramente manchada.

S

29

declara, “Tudo quanto te vier à mão para fazer, faze-o conforme as tuas forças;

porque no Sheol, para onde tu vais, não há obra, nem projeto, nem conhecimento, nem sabedoria alguma”. “Obra” aqui, se refere a realizar as

Mitzvot positivas, “Projeto” se refere a se arrepender sobre as negativas e “conhecimento” se refere ao conhecimento ganhado através do estudo da

Torá. Nenhuma destas são possíveis “no Sheol, para onde tu vais”.

Daqui nós vemos que enquanto a pessoa não cumpriu as 613 Mitzvot

ela está na categoria de um “Tzadik Imperfeito”. Não é sem mandado, que nosso professor, Moisés, que a paz esteja sobre ele, orou pela permissão para entrar na terra 515 vezes, correspondendo ao valor numérico da palavra,

“VaEtchanan” [e eu implorei por graça] (ואתחנן). Ele buscou aperfeiçoar sua

alma mantendo as 613 Mitzvot [muitas das quais se aplicam somente na terra de Israel].

Se uma pessoa cumpre todas as Mitzvot, mas não adquiriu

completamente todas as boas Midot, nisto ela deve constantemente conquistar

sua Yetzer HaRá (inclinação ao mal) ao lutar com ela, tal pessoa está na

categoria de “Tzadik Perfeito que conquista sua Yetzer (inclinação)”.

Entretanto, uma vez que todas as boas Midot se tornarão completamente imbuídas em uma pessoa que elas se tornaram sua natureza, para que ela

realize as 613 Mitzvot com alegria que vem do amor, sem qualquer resistência

da Yetzer HaRá (inclinação ao mal) porque sua fisicalidade foi completamente

refinada, ela é chamada um “Chassid Perfeito”. Similarmente, o Rei David disse, “Meu coração está vazio dentro de mim”. Além disso, ele disse,

“HaShem, meu coração não é soberbo, nem os meus olhos são altivos. Nem persigo assuntos que são grandes e maravilhosos de mais para mim. Não tenho eu acalmado e sossegado a minha alma como um bebê se amamentando de sua mãe? Minha alma é como um bebê se amamentando”. Isto é para dizer

que parece como se todas as suas boas Midot já estivessem naturalmente imbuídas nele quando ele saiu pela primeira vez do útero de sua mãe.

Portanto, porque as boas Midot e a realização das Mitzvot se tornaram tão

imbuídas na natureza do Rei David, ele se chamou um Chassid (pio), como no

verso, “Guarda minha alma, pois eu sou um Chassid”.

30

Além disso, nossos Rabis, de abençoada memória, disseram, “Aquele

que deseja se tornar um Chassid deve cumprir as palavras de Pirkei Avot – que

fala sobre a aquisição das boas Midot. Por exemplo, nossos sábios, de abençoada memória, disseram, “Rabi [Yehudá o Príncipe] disse, “Qual é o caminho reto que uma pessoa deve seguir? Tudo que o que é bonito para o fazedor e bonito para ele dos outros etc.”. Akaviá ben Mehalalel disse, “Contemple três questões e você nunca chegará a possibilidade da transgressão. Saiba de onde você veio e para onde você está indo e diante de quem você é destinado a prestar contas. De onde você veio? – De um lugar de pó, larvas e vermes. Diante de quem você é destinado a prestar contas? – Diante do Reio, o Rei dos reis, O Santo, Bendito seja Ele. Da mesma forma, o Rabi Levitas de Yavné disse, “Seja muito, muito humilde, pois a esperança do homem é os vermes”.

O que Akaviá quis dizer quando ele disse, “e você nunca chegará a

possibilidade de transgredir” é que você nunca estará sujeito à Yetzer HaRá que

faz com que a pessoa transgrida, porque sua Yetzer HaRá deixará de existir.

Entretanto, se a Yetzer HaRá ainda existe e a pessoa meramente se restringe pela força da vontade, ele deveria ter dito, “você não transgredirá”.

De modo geral, o que sai disso é que um Tzadik é uma pessoa que tem

uma Yetzer HaRá mas cumpre as 613 Mitzvot superando-a. Por outro lado, uma

pessoa que tenha adquirido completamente boas Midot, como sua natureza,

cumpre as Mitzvot porque sua Yetzer HaRá foi revogada. Tal pessoa é chamada

de um “Chassid Perfeito”.

Além disso, há um nível da Chassidut ainda mais elevado do que este, que é o mais elevado de todos os níveis. Tal pessoa é chamada “Santa”. Este

nível é mencionado muitas vezes no Sefer HaTikunim e no Zohar, especialmente

na Parashat Ki Tetzei de Raya Mehmna, como segue:

“Não é sem mandado que o Santo, Bendito seja Ele, disse, ‘Aquele que

se ocupa no estudo da Torá, em Gemilut Chassadim [fazer atos de amor-bondade] e em orar com a congregação, eu o considero como se ele tivesse redimido a Mim e aos Meus filhos do exílio entre as nações do mundo’. Agora, quantas pessoas se ocupam no estudo da Torá, em atos de amor-bondade e em

orar com a congregação, mas todavia, o Santo, Bendito seja Ele, Sua Shechiná

31

e Israel não são redimidos!? Entretanto, o significado é que uma pessoa deve

estar ocupada no estudo da Torá apenas para unir a Shechiná com o Santo, Bendito seja Ele.

Conforme nós estabelecemos, Gemilut Chassadim aqui significa que um

verdadeiro Chassid é aquele que é benigno com o seu Mestre. Ou seja, sua

intenção ao fazer todas as Mitzvot é libertar a Shechiná Divina do exílio. Fazendo isso, ele age benignamente com o Santo, Bendito seja Ele. Ao agir

benignamente com a Shechiná Divina ela está agindo benignamente com o Próprio Deus.

Quando Israel pecou, o Santo, Bendito seja Ele, quis puni-los, mas sua

Mãe [a Shechiná] os protegeu. Devido a isto, eles desceram para maus caminhos. O que o Santo, Bendito seja Ele, fez? Ele baniu os filhos do Rei,

juntamente com a Rainha [a Shechiná] e Ele jurou que Ele não retornaria ao Seu lugar até que a Rainha retornasse ao lugar dEla. Assim, aquele que se

arrepende com a única intenção de libertar a Shechiná através da Torá e

Mitzvot, tal pessoa age benignamente com seu Mestre. É como se ele libertasse

Ele, Sua Shechiná e Seus filhos do exílio.

Eliyahu e todas as cabeças [líderes] das academias superiores declararam,

‘Raya Mehemna [Moisés], tu és tal pessoa. Tu és o filho do Rei e da Rainha. Realmente, a tua maneira de labutar pelo Santo, Bendito seja Ele, é ainda mais além daquele que age benignamente com seu Mestre. Ao invés, tu és como um filho que investe todo o seu ser e força para libertar seu pai e sua mãe, que está disposto a dar sua vida por causa deles. Entretanto, uma pessoa que não é filho do Rei, mas que, todavia, faz benignidades ao Rei e a Rainha, tal pessoa é considerada como benigna com seu Mestre’.

Raya Mehemna se levantou e se prostrou diante do Santo, Bendito seja Ele. Ele chorou e disse, ‘Que seja a vontade de Deus que ele me considere como um filho. Que Ele considere minhas ações em favor do Santo, Bendito

seja Ele, e Sua Shechiná, como um filho que labuta em favor de seu pai e sua

mãe porque ele os ama mais do que seu próprio corpo, alma [Néfesh], espírito

[Ruach] e alma superior [Neshamá] e ele considera todas as suas posses comos em valor, exceto pelo propósito de servir a vontade de seu Pai e Mãe e liberta-los. Apesar de eu perceber que [na realidade] tudo está em posse de Deus [e

32

que eu não tenho nada de mim mesmo], todavia, o Misericordioso deseja o coração’”.

Agora, o acima é como as escrituras declaram, “Fizeste com que a Rocha que te gerou fosse removida”. Além disso, ela declara, “Dá força a Deus”. Isto está de acordo com a declaração, “Rabi Yochanan diz, ‘Feliz é aquele que labuta na Torá e traz satisfação para Aquele que o formou’. – ou seja, que ele não labuta na Torá para receber uma recompensa de modo algum. Pelo contrário, sua intenção é apenas trazer satisfação para Aquele que o formou, sobre quem está escrito, “Em todo seu sofrimento, Ele sofreu”. Isto é, onde

quer que Israel esteja exilado, a Shechiná sai com eles. Ela é nossa Mãe, sobre quem é dito, “Assim diz o Senhor, ‘Onde está a carta de divórcio de sua Mãe [como prova de] que eu a bani? Para qual dos meus credores eu o vendi? Verdadeiramente, você foi vendido pelos seus pecados e pelas suas

transgressões ela foi banida com você’”. [Isto é, especificamente, a Shechiná que] é chamada “Aquele que nos Formou”, como no verso, “Fizeste com que

a Rocha que te gerou fosse removida”. [A palavra para rocha aqui é Tzur (צור), que também significa a “fonte de forma”, assim como uma criança é formada no útero de sua mãe.] É por isso que Rabi Yochanan disse que tal pessoa traz satisfação “para Aquele que a formou”, ao invés de dizer “ao Santo, Bendito seja Ele”.

Disto nós vemos que quando um Chassid se ocupa no estudo da Torá

ou em realizar as Mitzvot ou em outras boas Midot, se até mesmo uma pitada

de motivação para receber uma recompensa é misturada nele, ele é um Chassid

por si mesmo, como no verso, “Um homem de bondade (Ish Chéssed) traz

bondade sobre si mesmo”. Isto é porque quando ele cumpre as Mitzvot ele traz

bondade sobre si mesmo. Por isso, ele é chamado um “Homem de Chéssed” ao

invés de um “Chassid”, porque ele faz ele mesmo a bondade. Apenas uma pessoa cuja única motivação seja fazer bondade ao seu Mestre pode ser

verdadeiramente chamada de um “Chassid” e um “Homem Santo”. Isto é porque ela se tornou purificada de todas as impurezas e se santificou na santidade do Criador, Bendito seja Ele. Nós encontramos que o termo

Kedushá (santidade) significa “preparação”, como no verso, “Preparem-se pois amanhã vocês comerão carne”. Isto é porque tal pessoa se torna um veículo para a santidade do Criador, Bendito seja Ele. Como mencionado acima, ao

33

invés de se preocupar com sua própria glória, ele apenas se preocupa com a glória do seu Mestre.

Quando Rabi Pinchas ben Yair disse, “Cuidado leva ao zelo, o zelo leva a limpeza, limpeza leva a separação, separação leva a pureza, pureza leva a santidade, santidade leva ao temor do pecado, o temor do pecado leva a

humildade, a humildade leva a Chassidut, a Chassidut leva a Ruach HaKódesh

[Inspiração Divina] e a Ruach HaKódesh leva a ressurreição dos mortos”, ele

estava se referindo a isto. Este é especificamente a Chassidut perfeita que segue

a santidade e leva a Ruach HaKódesh. Porque ele se adere ao Criador totalmente, ele merecerá atingir a revelação dos segredos da Torá e a profecia sobre o futuro.

Isto é como o Rabi Meir disse, “Aquele que está ocupado na Torá

Lishmá (pelo Nome Dela, i.e. pelo bem dela, ao invés de para seu próprio bem) merece muitas coisas. Além disso, o mundo inteiro é merecedor porcausa dele. Ele é chamado amigo, amado, amante do Criador, amante das criaturas, o deleite do Criador e o deleite das criaturas. A Torá o veste em humildade e

temor. Ela o prepara para seu um Tzadik, um Chassid, reto e fiel. Ela o distancia do pecado e o traz mais próximo do mérito. Ele beneficia os outros com conselho e sabedoria, entendimento e força, como é dito, “Meu é o conselho e a sabedoria, eu sou o ‘entendimento’, a força é minha”. A Torá lhe dá reinado, governança e juízo penetrante. Ele se torna como um manancial transbordante e como um rio que sempre flui. Ele se torna modesto, longânime e perdoador de insultos. A Torá o magnifica e o eleva acima de todas as coisas”.

Além disso, quando o Rabi Meir disse, Lishmá, ele quis dizer pelo “nome” da Torá, em que a Torá é o nome do Santo, Bendito seja Ele. Isto é porque toda a Torá é composta dos nomes do Santo, Bendito seja Ele, e isto o trará muitos méritos, e a revelará os segredos da Torá, e se tornará um manancial etc.

34

PORTÃO QUATRO – UMA EXPLICAÇÃO DETALHADA DO NÍVEL DE TZADIK

ara ser um Tzadik, a pessoa deve ser zelosa em cumprir todas as Mitzvot que são aplicáveis em nossos tempos com todo o seu poder. Agora,

visto que existem muitas opiniões sobre a enumeração das Mitzvot, eu irei primeiro apresenta-las de acordo com a opinião do Maimônides

(Rambam), de abençoada memória. Seguindo isso eu apresentarei Mitzvot

adicionais de acordo com outros comentaristas e do Zohar, incluindo a

enumeração das Mitzvot positivas da Torá, assim como as Mitzvot positivas dos escribas. Estas serão divididas em cinco seções:

1) Mitzvot que são aplicáveis durante as orações dos dias normais da semana.

2) Mitzvot que dependem de fatores de tempo.

3) Mitzvot que são aplicáveis quando a oportunidade surge.

4) Mitzvot que uma pessoa deve perseguir para cumpri-las.

5) Mitzvot que não estão dentro da capacidade de uma pessoa perseguir. Pelo contrário, o Santo, Bendito seja Ele, traz a oportunidade para cumpri-las.

Elas são como se segue:

1) Perceber que Deus existe4 quando recitar o verso, Shma Yisrael

HaShem Eloheinu [“Ouve Ó Israel, HaShem é nosso Deus”], perceber a unidade de Deus quando completer o verso com as palavras,

HaShem Echad [“HaShem é Um”]5, colocar franjas (Tzitzit) sobre uma

4 Sefer HaMitzvot, Mitzvá Positiva 1 5 Sefer HaMitzvot, Mitzvá Positiva 2

P

35

vestimenta de quatro cantos e envolver-se nela6, vestir o Tefilin da

cabeça7 de acordo com as opiniões do Rashi, Rabeinu Tam,

Shimusha Rabba [e Raavad], vestir o Tefilin do braço de modo

semelhante8, recitar o Shma Yisrael duas vezes por dia9, orar a oração

de Amidá todos os dias, lembrar-se o que Amalek fez para nós todos

os dias quando responder, “Amen, Yehei Shmei Rabá” durante

o Kadish e quando recitar, “Nos leva para mais próximo do teu

grande nome, [HaShem] nosso Rei”, conforme as escrituras dizem, “Pois uma mão é [levantada em juramento] pelo trono de Deus,

‘HaShem declarará guerra contra Amalek de geração à geração’”10,

confessar todos os dias11 após a oração de Amidá e durante a oração

de, “Shma Koleinu” e que os Cohanim devem abençoar a congregação de Israel todos os dias12.

2) Recitar o Kidush sobre o vinho no início do Shabat e Havdalá em sua conclusão13, cessar toda a atividade que é proibida no Shabat14, anular o Chametz em seu coração no décimo quarto dia do mês de Nissan15. Recitar a história do êxodo do Egito da Hagadá na primeira noite de Pêssach16, cessar toda a atividade que é proibida no primeiro dia de Pêssach17, comer Matzá na primeira noite de Pêssach18, cessar toda a atividade que é proibida no sétimo dia de Pêssach19, se regozijar nas três festividades de Pêssach, Shavuot e Sukot e alegrar sua esposa, seus filhos e os pobres, cada um na forma adequada20, contar o Sefirat HaOmer por quarenta e nove dias completos, começando

6 Ibid. Mitzvá Positiva 14 7 Ibid. Mitzvá Positiva 12 8 Ibid. Mitzvá Positiva 13 9 Ibid. Mitzvá Positiva 10 10 Ibid. Mitzvá Positiva 189 11 Ibid. Mitzvá Positiva 73 12 Ibid. Mitzvá Positiva 26 13 Ibid. Mitzvá Positiva 155 14 Ibid. Mitzvá Positiva 154 15 Ibid. Mitzvá Positiva 156 16 Ibid. Mitzvá Positiva 157 17 Ibid. Mitzvá Positiva 159 18 Ibid. Mitzvá Positiva 158 19 Ibid. Mitzvá Positiva 160 20 Ibid. Mitzvá Positiva 54

36

na noite do décimo sexton dia do mês de Nissan21, cessar toda a atividade que é proibida no festividade de Shavuot22, cessar toda a atividade que é proibida em Rosh HaShaná23, ouvir o som do Shofar em Rosh HaShanah24, cessar toda a atividade que é proibida em Yom Kipur25, jejuar em Yom Kippur26, cessar toda a atividade que é proibida no primeiro dia de Sukot27, cessar toda a atividade que é proibida em Shemini Atzeret28, habitar em uma Suká pelos sete dias de Sukot29, agitar as quatro espécies no primeiro dia de Sukot30.

3) Escrever um Sefer Torá31, fixar uma Mezuzá nos umbrais das portas da casa32, recitar o Birkat HaMazon [graças após as refeições com pão]33, aprender e ensinar Torá todos os dias34, ser frutífero e multiplicar35, casar por meio de Kidushin36, circuncisar o seu filho homem37, separar a Chalá da massa na terra de Israel38, dar Tzedaká [caridade]39, emprestar aos pobres40, retornar um depósito em seu tempo, fazer um corrimão em seu telhado, honrar os Cohanim41, honras os estudiosos da Torá42, honrar seu pai e sua

21 Ibid. Mitzvá Positiva 161 22 Ibid. Mitzvá Positiva 162 23 Ibid. Mitzvá Positiva 163 24 Ibid. Mitzvá Positiva 170 25 Ibid. Mitzvá Positiva 165 26 Ibid. Mitzvá Positiva 164 27 Ibid. Mitzvá Positiva 166 28 Ibid. Mitzvá Positiva 167 29 Ibid. Mitzvá Positiva 168 30 Ibid. Mitzvá Positiva 169 31 Ibid. Mitzvá Positiva 18 32 Ibid. Mitzvá Positiva 15 33 Ibid. Mitzvá Positiva 19 34 Ibid. Mitzvá Positiva 11 35 Ibid. Mitzvá Positiva 212 36 Ibid. Mitzvá Positiva 213 37 Ibid. Mitzvá Positiva 215 38 Ibid. Mitzvá Positiva 133 39 Ibid. Mitzvá Positiva 195 40 Ibid. Mitzvá Positiva 197 41 Ibid. Mitzvá Positiva 32 42 Ibid. Mitzvá Positiva 209

37

mãe43, temer seu pai e sua mãe44, amar o próximo45, amar os convertidos46, pagar o seu empregado em tempo47, alimentar os seus empregados48, checar pelos sinais de animais domesticados e não domesticados Kasher49, checar pelos sinais de aves Kasher50, checar pelos sinais de peixe Kasher51 e gafanhoto52, lamentar [luto] sobre a morte de seus parentes próximos, repreender o seu próximo se ele se desviar dos caminhos da Torá e das Mitzvot53, ser cuidadoso para não falar Lashon HaRá (má língua), aderir a Deus e seguir os Seus caminhos, temer HaShem, se distanciar do pecado, amar HaShem em todos os modos que nossos sábios, de abençoada memória, mencionaram.

4) Separar a “Grande oferta de Terumá54, separar o Terumá

dizimado55, separar o primeiro dízimo56, separar o segundo dízimo57, separar o dízimo para os pobres58, dar

Peá59, Leket60, Shichechá61, Perret62 e Olelot63, redimir o primogênito do jumento64, quebrar o pescoço de um jumento primogênito que

43 Ibid. Mitzvá Positiva 210 44 Ibid. Mitzvá Positiva 211 45 Ibid. Mitzvá Positiva 206 46 Ibid. Mitzvá Positiva 207 47 Ibid. Mitzvá Positiva 200 48 Ibid. Mitzvá Positiva 201 49 Ibid. Mitzvá Positiva 149 50 Ibid. Mitzvá Positiva 150 51 Ibid. Mitzvá Positiva 152 52 Ibid. Mitzvá Positiva 151 53 Ibid. Mitzvá Positiva 205 54 Ibid. Mitzvá Positiva 126 55 Ibid. Mitzvá Positiva 129 56 Ibid. Mitzvá Positiva 127 57 Ibid. Mitzvá Positiva 128 58 Ibid. Mitzvá Positiva 130 59 Ibid. Mitzvá Positiva 120 60 Ibid. Mitzvá Positiva 121 61 Ibid. Mitzvá Positiva 122 62 Ibid. Mitzvá Positiva 124 63 Ibid. Mitzvá Positiva 123 64 Ibid. Mitzvá Positiva 81

38

você não queira redimir65, Neta Revai66, Zroa Lechayaim VeKeibá67, O primeiro corte [de cabelo]68, retornar um objeto perdido69, retornar um objeto roubado70, emprestar a não-judeus com interesse71, compelir não-judeus a pagarem seus débitos72, destruir a idolatria73, corrigir escalas, pesos e medidas74, ajudar a descarregar um animal que está curvado sobre sua carga75, ajudar a recarrega-lo76, jurar em nome de Deus na corte, mandar embora a mãe pássaro77, abater os animais domesticados e não domesticados e as aves78, cobrir o sangue do animal não domesticado abatido e das aves79, clamar e suplicar durante a oração, soprar trombetas ou chifres de carneiro em tempos de emergência pública, cessar o trabalho da terra todo sétimo ano80, não vender os frutos do sétimo ano81. Nisto há controvérsia se ele é de origem bíblica ou Rabínica. Se divorciar com uma carta de divórcio82, que o Nazireu permita que seu cabelo cresça83, salvar o perseguido84, que o estuprador case com a estuprada85, que ele não tenha permissão de se divorciar dela pela

65 Ibid. Mitzvá Positiva 82 66 Ibid. Mitzvá Positiva 119 67 Ibid. Mitzvá Positiva 143 68 Ibid. Mitzvá Positiva 144 69 Ibid. Mitzvá Positiva 204 70 Ibid. Mitzvá Positiva 194 71 Ibid. Mitzvá Positiva 198 72 Ibid. Mitzvá Positiva 142 73 Ibid. Mitzvá Positiva 185 74 Ibid. Mitzvá Positiva 208 75 Ibid. Mitzvá Positiva 202 76 Ibid. Mitzvá Positiva 203 77 Ibid. Mitzvá Positiva 148 78 Ibid. Mitzvá Positiva 146 79 Ibid. Mitzvá Positiva 147 80 Ibid. Mitzvá Positiva 135 81 Ibid. Mitzvá Positiva 134 82 Ibid. Mitzvá Positiva 222 83 Ibid. Mitzvá Positiva 92 84 Ibid. Mitzvá Positiva 247 85 Ibid. Mitzvá Positiva 218

39

duração de sua vida86, santificar o nome de Deus, apontar juízes87 e marechais, considerar ambos os lados de um litígio igualmente88, testificar na corte89, condenar falsas testemunhas90, interrogar as testemunhas91, que um noivo permaneça com sua noiva pelo primeiro ano completo de casamento92, liberação dos votos93, pagar os danos por propriedade destruída ou danificada, pagar pelos danos causados pelo seu animal94 e os danos causados pelo dente95, fosso96 ou fogo97, os danos de um vigia não remunerado98, um vigia remunerado99 e um mutuário100, leis comerciais101, leis de reinvindicações102 e herança103, pagamentos por roubo104, julgar de acordo com a maioria dos juízes105,

5) Redimir o filho primogênito106, casamento levirato, realizar a cerimônia de Chalitzá isentando, portanto, a pessoa do casamento levirato.

As seguintes Mitzvot são de origem Rabínica:

Acender as velas de Shabat,

Acender as velas de Chanuká,

86 Ibid. Mitzvá Positiva 219 87 Ibid. Mitzvá Positiva 176 88 Ibid. Mitzvá Positiva 177 89 Ibid. Mitzvá Positiva 178 90 Ibid. Mitzvá Positiva 180 91 Ibid. Mitzvá Positiva 179 92 Ibid. Mitzvá Positiva 214 93 Ibid. Mitzvá Positiva 95 94 Ibid. Mitzvá Positiva 237 95 Ibid. Mitzvá Positiva 240 96 Ibid. Mitzvá Positiva 238 97 Ibid. Mitzvá Positiva 241 98 Ibid. Mitzvá Positiva 242 99 Ibid. Mitzvá Positiva 243 100 Ibid. Mitzvá Positiva 242 101 Ibid. Mitzvá Positiva 245 102 Ibid. Mitzvá Positiva 246 103 Ibid. Mitzvá Positiva 248 104 Ibid. Mitzvá Positiva 194 105 Ibid. Mitzvá Positiva 175 106 Ibid. Mitzvá Positiva 80

40

Ouvir a leitura do livro de Ester,

Lavar as mãos quando despertar do sono e antes das refeições,

Eiruv Chatzeirot [Unificação de Propriedades, para permitir o transporte de objetos entre duas ou mais propriedades],

Eiruv Techumin [permite que a pessoa ande mais de 2000 cúbitos for

a de uma cidade no Shabat ou em Yom Tov (Apenas usado em casos de necessidade urgente)],

Eiruv Tavshilin [permite a pessoa cozinhar em Yom Tov pelo bem

do Shabat],

Shitufei Mevo’ot [semelhante ao Eiruv Chatzeirot, mas ele) permite a pessoa a carregar de casa para casa, e de patio para patio, e pode

incluir até mesmo uma cidade inteira],

Os dias de jejum de: 17 de Tamuz, 9 de Av, 3 de Tishrei, 10 de Tevet, o jejum de Ester e o jejum decretado em especiais dias de jejum de emergência pública.

As seguintes são Mitzvot da Torá de acordo com outras autoridades da

Torá e de acordo com o Santo Zohar:

Recorder do Êxodo do Egito enquanto recitar os versos do Tzitzit de dia e de noite,

Lembrar do dia do Shabat todos os dias, Lembrar do dia do da entrega da Torá,

Lembrar que nós irritamos HaShem no deserto, Lembrar do incidente envolvendo Miriam,

Fazer uma benção especial antes de ler a Torá,

Olhar para os Tzitzit enquanto recitar “e olharás sobre ele”,

Fazer Teshuvá [arrependimento, lit. retorno] completa,

Ter temor de HaShem enquanto recitar a ordem dos sacrifícios na

manhã e enquanto recitar o Pesukei D’Zimra que os segue.

Amar HaShem durante a benção de “Um amor eterno etc.” e durante

o verso, “E amarás a HaShem teu Deus” etc.,

Abençoar a Ele com “Yishtabach” e em “Yotzer Ohr” e em “Yotzer

HaMeorot” e durante as sete bençãos que acompanham o “Shma” pela manhã e pela noite,

41

Santificar o nome de Deus ao entregar potencialmente a sua alma à

morte quando recitar o verso, Shma Yisrael HaShem Eloheinu HaShem

Echad [“Ouve Ó Israel, HaShem é nosso Deus, HaShem é Um”],

Santificar o nome dEle quando recitar “Nakdischa”,

Entregar a alma à morte e aderir a Ele quando recitar o verso, “A Ti

HaShem, eu entrego minha alma”,

Saber que HaShem é Deus quando recitar o verso, “Shma Yisrael”,

Se deleitar no Shabat,

Fazer a cerimônia de Havdalá no fim das festividades,

Recitar as orações de Halel em seus tempos específicos,

Jurar em Seu nome a cumprir uma Mitzvá, Recitar bênçãos especiais quando desfrutar de qualquer coisa do

mundo,

Se afligir com as cinco aflições do dia da expiação – Yom Kipur,

Queimar o levedo no 14º dia de Nissan, Honrar aqueles que são avançados em idade e em sabedoria,

Ser modesto no lavatório,

Louvar a justiça Divina em todas as ocasiões,

Dar oferendas para Deus dos escolhidos de nossos bens,

Construir uma casa de oração,

Destruir o nome da idolatria, apenas mencioná-los para a desgraça,

derrubar um arvoredo de Asherá, queimar um arvoredo de Asherá, quebrar seus ídolos, destruir seus lugares altos, destruir seus altares, destruir instrumentos usados para idolatria,

Separar-se de sua esposa antes de seu período menstrual,

Abster-se de relações conjugais durante seu período menstrual,

Respeitar os sábios,

Circuncidar o seu coração,

Amar ser repreendido,

Ir além da letra da lei ao manter as Mitzvot,

Andar humildemente com HaShem teu Deus, Amar o próximo, especialmente sempre julgar os outros

favoravelmente, Trazer a paz entre as pessoas,

42

Que teu irmão viva contigo,

Romper os votos de sua esposa e filha,

As leis de paternidade etc.

E estas são as Mitzvot encontradas nas palavras dos escribas:

Purificar os pratos,

Imergir [Tevilá] novos recipientes,

Checar o Chametz [levedo] na noite do dia 14 de Nissan,

Comer Maror [ervas amargas] na primeira noite de Pêssach

Agradecer por todas as Matzot [pães ázimos], por todos os milagres e por todos os eventos que os seguem,

Ler a Torá de Moisés nos momentos de silêncio no Shabat e em Yom

Tov.

43

PORTÃO CINCO – UMA NOTA SOBRE O NÍVEL DO CHASSID PARA QUE ESTEJAM SEMPRE

DIANTE DOS NOSSOS OLHOS

stas questões são encontradas constantemente, e estas questões são coisas que requerem uma grande quantidade de vigilância pessoa sobre a sua vida, e estas são coisas que são particularmente rigorosas, como

foi explicado nas doces palavras de nossos Rabis no Talmud, nos Midrashim,

no Masechet Yirat Chet, no Pirkei Derech Eretz [o Pirkei Avot (Ética dos Pais)], e

no Sefer HaZohar. Existem três níveis como foi explicado nos portões

anteriores, o primeiro nível é a aquisição das boas Midot dentro da alma do fundamento, como um estado completo e totalmente natural. O segundo

nível é o aspecto de afastar-se do mal, das 365 Mitzvot negativas que são encontradas dentro da alma intelectual [aspecto pensante]. O terceiro nível é

o cumprimento das 248 Mitzvot positivas devido a [e através de] suas boas

Midot.

E aqui estão outros degraus intermediários que possuem a propriedade

das Midot, e eles são próximos das Mitzvot negativas, através da referência e das

palavras que ele recebeu pelos Nevi’im (Profetas) e dos Ketuvim (Escritos):

1) Sobre as Midot que são particularmente impróprias e estão detendo

a adesão do homem ao Criador, é a Ga’avá (arrogância, o senso do

“eu”), a raiva, a Kapdanut (se sentir irritado), a tristeza, o ódio, a inveja, o desejo por prazeres momentâneos, cobiçar as coisas, o domínio, a busca por honra, tentar mostrar boas ações para as pessoas. E o oposto de tudo isto é a diminuição do espírito ao ponto máximo, a humildade, você não deve se irritar de modo algum, nem

E

44

mesmo com os membros da sua família, não seja específico sobre coisa alguma, seja aquele que é envergonhado e não o que envergonha os outros, seja alegre, mesmo durante os tempos de suas dificuldades [ou sofrimentos], ame todas as pessoas até mesmo os não-judeus, não tenha inveja de nada, pois assim como a sombra do dia é nosso tempo na terra, odeie e chame vaidade [fisicalidade] todas as questões deste mundo, coma pão com sal, etc. (uma

referência a Pirkei Avot 6:4), não deseje quaisquer das vaidades deste

mundo, fuja com toda sua força de Serara (domínio sobre os outros) que sepulta seu possuidor, pois isto faz com que seu mundo seja

perdido e com que o Mundo Vindouro seja um lugar de Gehinom (punição).

2) Midot que são proibidas. A Lashon HaRá (má língua), a fofoca, envergonhar as pessoas, a frivolidade (palhaçada excessiva), as

mentiras, a bajulação, trapaça [engano], Sicha Betela (palavras vãs), falar sobre seu amigo, ter prazer em desonrar seu amigo, causar contenda entre irmãos, ganhar para si mesmo através da honra da

Torá, buscar por Arayot (relacionamentos proibidos, imoralidade sexual).

3) Se proteger das Mitzvot negativas que trazem a morte para a alma, ser afastado do Criador, e também aquelas coisas que trazem a morte no julgamento, e a pior de todas é a profanação do nome de Deus.

E está escrito (Bamidbar 32:22) “você sempre se apresentará como puro [limpo] diante de Deus, e diante de Israel”, ser particular sobre

todas as leis de Nidá em todos os tipos de aproximação e em guardar

o Shabat em todos os detalhes mais do que qualquer outra Mitzvá, ser cuidadoso que todo o seu alimento tenha sido adequadamente

separado de leite e sangue, e de todo Keri [sêmen] que possa acontecer nas noites [durante o sono], não fazer uso de qualquer um dos nomes sagrados de Deus, aquele que usa sua coroa é cortada,

não falar impropriamente [contra] um Talmid Chacham [estudioso da Torá] porque ele foi chamado de herege, e contra qualquer forma de envolvimento [na corte] e de calúnia [na corte] de não-judeus, ser muito cuidadoso para não fazer quaisquer juramentos em nome de

45

Deus, mesmo em um juramento verdadeiro ou falso, em todos os

tipos, todos os tipos de alimentos proibidos, não Kasher.

4) A observância das Mitzvot positivas. Tzitzit, Tefilin, Kriat Shema

[Recitar o Shema] duas vezes por dia, honrar o Shaba tem todos os

seus detalhes, circuncisar o seu filho, Gemilut Chassadim [fazer bons atos de amor-bondade], ir e visitar os doentes, trazer hóspedes e dar-

lhes hospitalidade, trazer paz ao mundo, orar o Shemonê Esrei

[Dezoito Orações] com felicidade completa e Kavaná [pensamentos diretos], somente julgar as pessoas favoravelmente, fazer todos os

seus negócios em honestidade e verdade, dar Tzedaká [caridade], dar em segredo, fazer tempos fixos dia e noite para a aprendizagem da Torá.

5) O cumprimento da Torá, recitar o Kriat Shema Al Hamita [Shema na

Hora de Dormir] com Kavaná, levantar-se a noite após a meia-noite

e lamentar pela Shechiná, e estudar Torá até o tempo da oração, ter o temor do [Reino do] Céu constantemente sobre si, em todos os seus caminhos você deve conhece-Lo, você deve se aderir com sua alma ao Criador e não permitir nem mesmo um momento sem essa conexão.

46

PORTÃO SEIS – INCLUI UM BREVE RESUMO DE TUDO MENCIONADO NOS PORTÕES

ANTERIORES, E EXPLICA COMO O CHASSID DEVE CONDUZIR SUA VIDA PARA PREVINIR SUA

PRÓPRIA RUÍNA

enha cuidado com todas as formas de ira, irritação e Ga’avá (arrogância), mesmo com os membros de sua família. E se um homem é insolente com você, não o responda. Seja daqueles que são insultados mas que não insultam.

Devido a isto está escrito “mas aqueles que O amam serão como o sol

quando se levanta na sua força” (Shoftim 5:31). E “Ha’aver al Midotecha” (esqueça e perdoe) a todos que pecarem contra você, e não sinta dor nem mesmo em seu coração, porque é bom para você visto que “aquele que inspeciona os erros dos outros, eles (no Alto) inspecionam seus pecados

(medida por medida, Talmud Rosh HaShaná 17a)”.

E se você tivesse um olho inteligente, você iria procurar pessoas que lhe incomodam [aborrecem] – porque isso é como procurar vida. E receba todo

homem com Simchá (alegria) mesmo se ele é seu inimigo, porque através disso ele se tornará um amigo e o mérito será seu.

E todas as suas palavras devem ser calmas e em baixa voz, para que você não entre no limite da raiva. E remova a tristeza e preocupação do seu coração e você, assim, removerá o mal de sua carne. Porque é uma armadilha para você

para remover a Ruach HaKódesh de você. E fuja da Rabanut (ser um Rabi) que encurta os anos do homem. E distancie-se de palavras vãs e de mentiras,

bajulações, frivolidade (palhaçada excessiva), e Lashon HaRá (má língua),

T

47

porque eles são os grupos que não recebem a presença Divina no Mundo

Vindouro. E se agarre à humildade que traz à Ruach HaKódesh. E seja como o degrau da porta que todo mundo pisa (muito humilde) para [as pessoas]

grandes ou pequenas. E bloqueie seus ouvidos de ouvir calúnia e Lashon HaRá.

E seja como um mudo que não abre sua boca exceto para Torá e Mitzvot, e para os negócios necessários, e receba toda pessoa com uma face agradável e uma conversa agradável. E não louve suas boas ações aos outros porque você perderá sua recompensa e, além disso, você receberá punição por isso. Existem outras coisas que eu escrevi no Portão Cinco, veja lá, e por amor da concisão, eu não as repito aqui.

E agora, nós estabeleceremos uma Segulá (remédio) geral para se salvar de todas as doenças da alma. E elas são três coisas, porque o princípio das faltas do homem e as causas de seus danos são três coisas.

1. O [lado] físico [do homem] causa com que ele esqueça do bem para ele, para fazê-lo pecar.

2. Porque ele [o lado animal] o dá em seu coração que existe uma continuidade ao dia bom e que ele continuará sendo bom [i.e. assim como tal e tal indulgências são boas, elas continuarão assim para sempre. E assim ele não tem que se preparar para a vida após a morte].

3. Mesmo se ele coloca seu coração para lembrar, eis que ele será ainda mais culpado, porque ele dirá em seu coração, “o que eu comerei quando tiver 70 anos”. E isto é mais difícil do que os primeiros dois.

Portanto, por favor, faça meu filho e salve-se destes três pecadores de Israel. Porque correspondendo ao primeiro, ponha seus olhos sempre, não deixe que seu espírito se apresse a fazer qualquer ação e a falar qualquer [até mesmo uma] pequena palavra até que você esteja paciente, paciente em seu pensamento se ou não você deve fazer ou falar. Porque o fruto da precipitação é o remorso e não há mais reparo para retorna-lo como era antes.

Correspondendo ao segundo, ponha o temor a Deus em sua face. Não remova-o de sua face o temor do dia da morte e da colocação na sepultura até o apodrecimento [da carne] enquanto sua carne se torna alimento para os

vermes, e o julgamento do “Chibut HaKever” (a batida da sepultura), e o

julgamento do Gehinom, e o grande dia do julgamento para todos que vieram

48

ao mundo. Porque até mesmo Shmuel que era considerado tão grande como

Moshe e Aharon tinha medo disso (Talmud Chagigá 4b).

Correspondendo ao terceiro, ele deve adquirir a característica da

Bitachon (confiança em Deus) em verdade, porque Seus olhos estão sobre todos os caminhos do homem para dar a ele conforme seus caminhos [o que ele merece]. E as ações do homem e também suas estratégias não aumentam ou diminuem de modo algum [o dinheiro que ele ganha] [este último ponto requer muitas informações básicas para iniciantes, para ser compreendido adequadamente], porque “a corrida não é para o rápido”. E ele deve jogar suas necessidades nEle, como eles disseram “feliz o homem que não esquece de Ti, e o homem que se fortalece em Ti, porque aqueles que Te buscam nunca cairão, e aqueles que confiam em Ti nunca serão envergonhados”.

(Saltando adiante para Sha’arei Kedushá 3:1. A Parte Dois trata na maior parte

com os detalhamentos das Mitzvot e das Midot (traços de caráter) e não é

essencial para entender a questão da Ruach HaKódesh.)

Entretanto, é crucial manter em mente as palavras imortais do

Cabalista Rabi Yehuda Leib Ashlag trazidas no início do Talmud

Êser Sefirot, Capítulo 1, Ohr Pnimi: “A pessoa deve se lembrar que toda a sabedoria da Cabalá é baseada em assuntos espirituais que não ocupam espaço e nem tempo, e o conceito de falta ou mudança não se aplica a eles de modo algum. E todas as “mudanças” que são faladas nesta sabedoria, não significam que a existência anterior se foi e uma forma diferente tomou seu lugar, ao invés, a mudança que é declarada se refere apenas a uma forma adicional, e a forma original não se move de seu lugar. Porque a falta e a mudança são conceitos físicos, e esta é toda a dificuldade para os iniciantes. Porque eles compreendem os conceitos com um ponto de vista físico, com limites de tempo, espaço e mudança, que os autores (Cabalistas) usaram estes

termos apenas como Simanim (sinais, palavras chave) em suas raízes espirituais”.

49

PARTE TRÊS PARA COMPREENDER A RUACH HAKÓDESH

50

PORTÃO UM – SOBRE A NATUREZA DOS MUNDOS, UMA BREVE INTRODUÇÃO AO

ENTENDIMENTO DA NATUREZA DA PROFECIA

is que, o Criador Superior que criou todos os mundos é chamado Ein

Sóf (Sem Fim). E Ele não possui qualquer representação – nem por nome, nem por letra, nem mesmo por uma coroa de uma letra. Portanto, até mesmo contempla-Lo é proibido. Ele criou 5 mundos,

um é a alma para o próximo, e o próximo para o próximo.

Eles são:

1. “Adam Kadmon” (homem primordial), que é mencionado no Livro

dos Tikunim (retificações) [Tikún 19, no início do Tikún 70 e em

outros lugares], e nas palavras dos Mestres ele é chamado de “tzach-

tzachut”.

2. O segundo é o mundo de Atzilut (emanação).

3. O terceiro é o mundo de Briá (criação).

4. O quarto é o mundo de Yetzirá (formação).

5. O quinto é o mundo de Assiá (ação).

Estes cinco mundos [juntos] são chamados por um nome de Deus (Yud-

Hey-Vav-Hey), porque a coroa da Yud é Adam Kadmon (no pergaminho da Torá,

a Yud tem um pequeno ponto, que é chamado coroa), a Yud é Atzilut, a

primeira Hey é Briá, a Vav é Yetzirá, e a última Hey é Assiá. E desde que Adam

Kadmon em sua grande ocultação não tem uma letra [complete] mas, pelo

contrário, apenas uma coroa na Yud, porque Ein Sóf não tem nem mesmo uma

coroa, portanto nós apenas mencionamos os quatro mundos – Atzilut, Briá,

E

51

Yetzirá, Assiá. Pois elas são letras completes e as quatro juntas são chamadas

por um nome de Deus, Y-H-V-H.

Estas quatro também são divididas em 9 níveis. Eles são: Chochmá, Biná,

as seis bordas de Tiféret (i.e. Chéssed, Gvurá, Tiféret, Netzach, Hod, Yessod) e

Malchut. Então, estas 4 são chamadas as “4 fundações superiores” que são os

quatro mundos, Atzilut, Briá, Yetzirá e Assiá, que são divididos em 9 “Sefirot”.

Entretanto a “coroa da Yud” que é Adam Kadmon, o quinto e mais elevado mundo inclui todas elas e apenas nele está a raiz de todas as 4 fundações

[superiores], que são os 4 mundos – Atzilut, Briá, Yetzirá e Assiá. Portanto, nós encontramos que não há mais do que 4 fundações somente. [Outro] princípio

geral é que Ein Sóf nunca é incluído em qualquer cálculo de modo algum.

E após [Ein Sóf] estão os mundos. Primeiro eles são um grupo, e eles são

um nome de Yud-Hey-Vav-Hey. Depois eles se divide mem 4 fundações, exceto

por sua raiz que é Adam Kadmon, a coroa da Yud, que é a décima Sefirá, mais

elevada do que todas elas, e é chamada “Kéter” (coroa). E depois, estas 4

fundações se dividem em 9 Sefirot como mencionado.

Nota: Deus manifesta a Si Mesmo apenas através destas 10 Sefirot.

Nós nunca O veremos através do infinito, Ein Sóf. Cada Sefirá tem uma propriedade particular com que o mundo se reflete. Por

exemplo, o 2º mundo, Atzilut corresponde à Sefirá Chochmá, sabedoria, então a sabedoria de Deus como ela se manifesta na criação, funciona através deste mundo. Os cinco mundos juntos são como um computador infinito, exceto que os componentes não são chips de computador mas seres sensíveis e inteligentes. Uma forma simples de entender a função relativa dos cinco mundos é a seguinte: Deus criou o mundo para fazer bondade. A

coroa que começa a Yud é a vontade original de fazer bondade. A

Yud é como a ideia de como fazer isso, i.e. uma moeda, em

seguida a Hey que representa a “mão” de Deus toma a moeda e

começa a agir (Hey tem valor numérico cinco, como nos cinco

dedos). A letra Vav em hebraico, que significa “gancho” sempre conecta as palavras. Então ela é como a mão de Deus se

estendendo para nós. Então a última Hey é nossa mão recebendo.

52

Basicamente é assim que os cinco mundos funcionam um em relação ao outro.

– do livro Inner Space pelo Rabi Aryeh Kaplan.

Eis que, todas estas [divisões] podem ser agrupadas em 2 divisões [principais]. Elas são o Emanador (Criador) e todas as emanações (criações). E

isto é o que está escrito no Pirkei D’Rabi Eliezer (Cap. 23) “até que o mundo

fosse criado, Ele (Hu) e Seu Nome (Shemo) eram Um”, porque Ein Sóf que é

chamado Hu e a criatura estava incluída em Seu nome, que é Yud-Hey-Vav-Hey, tudo era um, porque a chama estava escondida na brasa. (i.e. os mundos não

tinham ainda emanado de Ein Sóf)

Veja, nós explicamos que todos os mundos estavam incluídos no nome

Yud-Hey-Vav-Hey, que se divide em 4 fundações e 10 Sefirot. Similarmente, cada

mundo se subdivide deste modo. Por exemplo, o mundo de Atzilut que é a

letra Yud, que é chamada Chochmá, se divide em todos os níveis que nós

explicamos. E ele contém um complete Yud-Hey-Vav-Hey que se divide em 4

fundações e 10 Sefirot completas na exata maneira mencionada [acima] para todos os mundos em sua totalidade. E é deste modo para todos os 5 mundos mencionados. E deste modo ele continua indo e se subdividindo em uma categorização absoluta até que nós encontramos que mesmo neste mundo inferior não há uma minúscula criatura que não contenha as 4 letras

completas de Yud-Hey-Vav-Hey e as 10 Sefirot completas. E tudo isto é para nos ensinar que tudo foi criado pelo poder do Emanador, que Ele seja bendito, e que não há outro [poder].

Outra introdução, que é que todas essas classes e níveis das alturas de

Adam Kadmon até as profundezas deste mundo inferior, todas elas são, cada uma mais elevada que a próxima e cada uma mais interna do que a próxima.

Porque a mais elevada, mitlabesh (entra e veste) dentro do inferior como a alma ao corpo. Entretanto, nem todo o superior veste o inferior, mas, ao invés,

apenas um nível específico mais inferior do superior (Malchut) veste todo o inferior. E similarmente, deste modo, até o fim dos mundos, de tal forma que todos os mundos se juntos (em totalidade) ou se em cada nível (subdividindo), tudo é deste modo. Porque este é mais elevado do que o próximo e mais interior até que todos eles são como [camadas] de vestimenta um para o

53

próximo até Ein Sóf (que é o mais interno e mais elevado) e a Alma de todas

as almas. (i.e. Por exemplo, a Luz de Ein Sóf veste todos de Adam Kadmon,

como uma alma que veste o corpo. Então a parte mais inferior de Adam

Kadmon veste todos de Atzilut da mesma maneira, então Atzilut veste Briá etc.

até que Assiá é a casca mais externa que contém dentro dela as partes mais

inferiores de todos os mundos e de Ein Sóf. E note que este Ein Sóf que é o mais interno de todos os mundos é na verdade a Luz da Torá, que está

enraizada em Ein Sóf – veja Rashash, Hakdamot Rechovot haNahar.)

Entretanto, em cada um destes 5 mundos há uma diferença na ramificação das Luzes, até que elas atinjam, a fim de que haja uma diferença entre cada uma. E do mesmo modo, há outra diferença nas subdivisões das 4 fundações de cada mundo, e também as subdivisões mas este não é o lugar para clarificar este assunto.

Portanto, nós encontramos que asism como na ramificação das Luzes

de Cima para baixo, não há Sefirá que não esteja incluída pelas 10 Sefirot, e cada uma [daquelas] se subdivide mais em milhares e dezenas de milhares de

Sefirot (cada subdivisão sendo apenas 10 Sefirot), similarmente, a questão da ramificação das Luzes do interno para o externo é deste modo. Porque o mais

interno de todos eles é chamado Kéter e externo a ele, Chochmá, e externo a

ele Biná, e externo a ele as 6 bordas (Sefirot) de Tiféret, e a mais externa de todos

é Malchut. E similarmente, todos os níveis se subdividem deste modo a milhares e dezenas de milhares de subdivisões. E desde que a explicação disto

é clara para nós exceto pela questão de Assiá (o 5º mundo e mais inferior), portanto nós explicaremos esta questão com absoluta concisão o que é necessário para o assunto aqui.

Eis que existem 7 firmamentos (em nosso mundo, que é Assiá). O mais

elevado é chamado Aravot porque ele inclui as 3 primeiras Sefirot de Assiá, elas

são Galgal Sechel (esfera do intelecto), Galgal Makif (esfera circundante) e

Galgal Mazalot (esfera das constelações). E as 5 esferas Saturno, Júpiter, Marte,

o Sol e Vênus correspondem [às Sefirot] Chéssed, Gvurá, Tiféret, Netzach, Hod, e

a sexta esfera [que é] Yessod inclui Mercúrio e a Lua (de algum modo estes

planetas são “estações retransmissoras” para as Luzes de Assiá. Daqui está a base da antiga astrologia para determinar eventos futuros através da observação astronômica pois as Luzes Superiores devem passar primeiro por

54

estas estações.) O último [firmamento] é chamado Vilon, ele não tem uma

função [ativa] porque é a Sefirá de Malchut de Assiá. E ele em si se subdivide

em dez Sefirot.

Elas são: Vilon, Kéter dele, e as quatro fundações do mundo inferior –

fogo, vento (ar), água e terra que são Chochmá (fogo), Biná (vento, ar), e as 6

bordas de Tiféret (água) e Malchut (terra). Portanto, encontramos que Malchut

de Malchut (i.e. desde que a primeira Malchut é Vilon e a segunda é a “terra”)

é a fundação da terra, que é o Kli (vaso) e forma para o mundo inteiro. E nesta fundação da terra são encontradas todas as derivações (as criaturas: animais, rochas etc.) que [cada uma] inclui todas as 4 fundações mencionadas (fogo,

vento, água, terra) no Sod (significado secreto) de “Tudo era da terra”.

(Para resumir, o 5º mundo se divide em 10 Sefirot, i.e. os 7 firmamentos. Estes são como o “universo”, o receptáculo do

tempo/espaço. Seguindo, o firmamento mais inferior, Vilon, se

divide em outras 10 Sefirot, que são os blocos construtores de toda matéria e das criaturas neste mundo.)

Nós clarificamos a questão de Cima para baixo. Eis que isso ocorre de modo similar do interno para o externo. Veja, a fundação da “terra” também

inclui [internamente] 10 Sefirot, e o Kéter deles, é o mais interno de todos e é

chamado a classe de Yechidá da fundação da terra. Externo a ele está [a Sefirá

de] Chochmá [que é a classe de] Chaiá. Externo a ele está Biná que é Neshamá.

Externo a ele estão as 6 bordas de Tiféret, que são Ruach. Externo a ele está

Malchut, que é Néfesh da fundação da terra. E este Malchut também se

subdivide em suas 10 Sefirot, e o mais externo Malchut deles é a fundação da terra em si, o físico que não tem espiritualidade, mas é, ao invés, a base física

que é chamada Domem (inanimado como em rochas). E tudo dentro [Malchut

mais externo da terra] é chamado a “alma do Domem”. (Segue-se disto que a

fundação da terra tem um “corpo” que é o Malchut mais externo, e também

uma “alma” espiritual correspondente às camadas internas das Sefirot dentro.)

E de modo similar para a fundação da água. Porque o Malchut mais externo de todos eles [dentro da fundação da água] é chamado a “água do

crescimento” e é chamado Tzomeach (vegetativo). E tudo que está dentro dele

é chamado a “alma do Tzomeach”. E de modo similar para a fundação do

55

“vento” e a fundação do “fogo”, que são Chai (animado) e Medaber (falante, humano).

E os quatro juntos são (i.e. as quatro fundações, completas com todas

as suas divisões externas.): Domem – Néfesh (corpo da terra com a alma da

terra), Tzomeach – Ruach (corpo da água + alma), Chai – Neshamá (corpo do

vento + alma), Medaber – Chaiá (corpo do fogo + alma) e Vilon – Yechidá.

E isto é o que você encontrará nas palavras dos filósofos que são

chamadas “poderes”. Eles dizem que a alma do Tzomeach (alma da água nas plantas) possuem o poder do sustento (gerando energia), e o poder de sugar (tal como o sugamento da água e dos minerais através de suas raízes), e o poder da nutrição, e o poder da expulsão (dos resíduos). E, similarmente, eles dizem

sobre a alma de Chaiá (alma do vento nos animais) que tem o poder do movimento e do sentimento, porque ele tem nele o poder da consciência e o poder da imaginação, e o poder da representação mental etc., e deste modo para todos eles

O que sai de tudo isso é que também a Malchut mais externa de cada classe (ex. classe da terra, ou água etc.), eis que ele é o corpo daquela classe (com o restante sendo a “alma” daquela classe”). Entretanto ele não é chamado

o corpo base, verdadeiramente físico, exceto pela Malchut mais externa de

todos [do mundo] de Assiá de Cima para baixo e do interno para o externo. E somente este ponto é a fundação da terra, base e totalmente físico e é a mais base e o corpo físico de todos os mundos.

O mundo de Assiá é Malchut (10ª Sefirá) dos 5 mundos nas 10 Sefirot

primárias. Ele se divide em 10 Sefirot (os 7 firmamentos) com Malchut sendo

Vilon. Vilon posteriormente se divide em 10 Sefirot com Malchut sendo a fundação da terra. A fundação da terra se divide internamente duas vezes e a

últimas Malchut, que também é a camada mais externa, é o “corpo” da fundação da terra. Esta terra pura, física, é o corpo de todos os mundos. Desde

que ela é a final e mais externa de todas as Sefirot. Então os mundos, assim como o ser humano, têm um corpo e diferentes níveis de alma.

56

Como veremos, no ser humano, a alma não pode se elevar ou trazer energia espiritual sem as ações do corpo aqui abaixo. Similarmente, todos os mundos espirituais acima precisam das ações deste corpo, i.e. ações em nosso mundo físico para trazer sua energia espiritual. Isto ocorre apenas através das ações do homem.

Então apesar de nosso mundo ser o fundo do poço em termos da espiritualidade, todavia ele é o painel de comando de tudo. É também por isso que o homem tem um corpo físico. Ele não é um déficit sob os anjos, mas ao invés uma vantagem. Desde que ele inclui em si mesmo todos os mundos, então ele deve também incluir este mundo físico e, portanto, ele tem um corpo físico com todos os níveis da fisicalidade (i.e. inanimado, vegetativo, animado, falante).

57

PORTÃO DOIS – SOBRE O QUE É O HOMEM

este portão serão esclarecidas palavras que os antigos não atingiram. Elas são fundações maravilhosas, e se elas não fossem essenciais para clarificar a questão da profecia, eu não as teria revelado, e eu as escreverei o mais concisamente quanto possível.

Guarde-as debaixo de suas vestes.

Eu farei algumas perguntas profundas:

1. Porque foi necessário criar um ser humano neste mundo com corpo e alma?

2. Por que Deus adicionou ao homem duas criações, as inclinações ao bem e ao mal?

3. Se ambas as inclinações são iguais em força, então onde o poder do livre arbítrio entra para apontar a escala deste ou daquele modo? E se o livre arbítrio é mais forte do que as inclinações, então qual é o ponto das inclinações?

4. Saber se a alma do homem é maior do que os anjos ou não. Se dissermos que é, então por que os anjos também descem a este mundo para se vestir em um corpo? E se [você disser] que os anjos são maiores, isto não pode ser, porque em todos os escritos dos Sábios nós encontramos o oposto. Por exemplo, “Quem é maior, o

guardião ou o guardado” (Midrash) e muitos outros. Além disso, a própria Bíblia testifica o oposto, pois ela diz “Você tem

enfraquecido, a Rocha [Deus] que te formou” (Devarim 32:18). Ou

“Dá força a Deus” (Tehilim 68:35), “Vocês são os filhos do Senhor,

vosso Deus” (Devarim 14:1). “Yisrael em quem sou glorificado”

(Yeshaya 49:3), “os anjos não dizem ‘Kadosh’ até que os judeus

N

58

comecem abaixo”. E nós não encontramos tais coisas pelos anjos de modo algum em lugar algum [que nós precisamos esperar por eles].

5. Mesmo se dissermos que é verdade [que a alma do homem é maior do que os anjos], é difícil entender para chamar o homem “filhos de Deus” ou dizer que eles enfraquecem ou dão força a Deus?! A pessoa poderia chegar a heresia...

6. A questão da profecia, como é concebível que o Rei dos Reis falou ao homem inferior, e mesmo através de um anjo ao homem inferior, e também enquanto o homem está vestido na matéria mais inferior e mais vil de todos os mundos!

Nós esclarecemos na seção anterior (Parte Três, Portão Um) a questão dos mundos, como eles são todos um nome de Deus, e são divididos em 5

mundos com 5 níveis espirituais diferentes [Yechidá, Chaiá, Neshamá, Ruach,

Néfesh], e este mundo físico é como o corpo de todos eles. O que resulta é que todos os mundos juntos estão na forma de um homem que também inclui um corpo físico e uma alma com 5 níveis espirituais. Saiba que o [valor numérico] do nome de Deus em completa (soletração) equivale a [o valor numérico de]

Adam em Gematria.

Estas formas também existem em cada subdivisão [corpo e os 5 níveis espirituais] e cada subdivisão é como um subhomem com um nome de Deus

dividido em 5 níveis e 10 Sefirot.

Há também outra divisão que nós não discutimos e que é que as 10

Sefirot são compostas de 613 níveis como explicaremos. Portanto, todos os mundos juntos e também em cada subdivisão por si mesma, foram criados na forma do homem abaixo. Este é o segredo de “Façamos o homem em nossa

imagem, conforme nossa semelhança” (Bereshit 1:24). Entenda isto bem.

Nós explicamos anteriormente (no livro Etz Chaim, 374:4) que de Briá [o 3º mundo] e abaixo, tudo é chamado a “árvore do conhecimento” que inclui o bem e o mal, exceto que a cada nível abaixo, o bem diminui e o mal aumenta, até que encontramos que este mundo inferior é maioritariamente mal e minimamente bom. Nós também explicamos (ibid.) que o mal sempre envolve o bem.

59

Portanto, o bem é chamado o fruto e o mal é chamado a Klipá (casca) que é vestida pelo fruto. Não só isso, mas isto se aplica até mesmo nas “boas” Luzes, porque a Luz mais pura e mais espiritual veste e é envolvida por outra Luz menos espiritual. Da mesma forma em todos os níveis. Nós também

explicamos como a Luz de Ein Sóf é a mais interna de todas e externo a ela, as

10 Sefirot de acordo com seus níveis, onde Kéter é o mais interno e Malchut o mais externo.

Agora nós explicaremos algo novo. Ou seja, assim como há uma Luz

Única, chamada o mundo das 10 Sefirot, que está na forma de um homem, assim também há outra Luz chamada o “repositório das almas dos homens” que é exatamente da mesma forma em todos os níveis e detalhes assim como

o “homem” das 10 Sefirot, que é chamado completa “Divindade” [pois as 10

Sefirot são como um prisma para passar a Luz Divina de Ein Sóf. Então elas são

consideradas “completa Divindade”]. E ela [as 10 Sefirot] entra e veste esta Luz que é chamada o “repositório das almas dos homens” em todos os seus detalhes.

Há outra Luz na forma do homem que é chamada o “repositório dos anjos” dos quais são formados todos os anjos. Ele também é exatamente da

mesma forma que as 10 Sefirot em todos os níveis e é a vestimenta externa para a Luz do “repositório das almas dos homens”.

Há outra Luz pequena, e ela é chamada a “luz negra”. É todos os Dinim

(julgamentos) duros dos quais vêm todas as Klipot (forças impuras) em cada mundo. Ela envolve e é vestida pela Luz do “repositório dos anjos” e é também da forma do homem.

Externo a todas estas 4 luzes estão os firmamentos daquele mundo, que são o “corpo” daquele mundo. Dentro dos firmamentos estão as 5 Luzes

descritas anteriormente, nomeadamente, Ein Sóf é o mais interno e em intensidade de acordo com o nível espiritual daquele mundo. Externo a ele, a

Luz das 10 Sefirot, então o respositório das almas, o repositório dos anjos e as

Klipot, então os firmamentos que são o corpo destas Luzes. Depois, dentro dos firmamentos [por exemplo, em nosso mundo este é o espaço/tempo que pode conter matéria e energia] são criados os derivativos daquele mundo [i.e. matéria, energia, criaturas etc. que preenchem aquele mundo].

60

Estes derivativos incluem todos os níveis visto que eles atraem sua força

dos firmamentos que em si mesmos incluem todas as cinco luzes [Ein Sóf, 10

Sefirot, Homem, Anjos, Klipót], com Ein Sóf o mais interno e dando vida a todos eles. O poder atraído do “repositório das almas dos homens” é chamado

o Mazal Superior do homem abaixo. E entenda isto muito bem. Mas, aquilo

que está em [o mundo de] Briá é chamado a Mazal da Neshamá, e nele [o

mundo de Yetzirá] é chamado a Mazal da Ruach, e em [o mundo de] Assiá é

chamado a Mazal da Néfesh.

Agora, nós esclareceremos o que é o hoem, qual é sua função. Nós

começaremos do mundo de Assiá [o 5º] de baixo para Cima.

Nós examinamos cada mundo e seus derivativos. Agora, o mundo de

Assiá [começando de baixo] tem sua primeira e mais inferior porção [mais

inferior das 10 Sefirot] que são chamadas as “4 fundações” [terra, água, vento, fogo]. Eles foram criados com a parte física da fundação da terra [a fundação

da terra também possui níveis espirituais internamente na forma das 10 Sefirot.

A Sefirá mais inferior, Malchut da terra, é a terra física desprovida de qualquer espiritualidade].

Eles são divididos em quatro classes:

1. A forma mais inferior deles são as pedras, metais e similares (Domem, literalmente “inanimado”). Eles contém apenas a fundação da terra que recebeu poder das 4 fundações, mas apenas do “corpo” [i.e. a

Malchut mais inferior de cada uma das outras fundações: água, vento e fogo]. Eles se misturaram juntos e se tornaram aquele metal. Entretanto, há nele um poder que se misturou com esta mistura. Ele é chamado a alma da fundação da terra. [i.e. pedras, metais etc. são

compostos da Malchut mais inferior, i.e. os corpos, de água, vento e fogo combinados coma terra e a alma da terra. A alma da terra dá o poder para manter unida a mistura para que ela não quebre de volta a suas quatro fundações.]

2. Depois dos objetos inanimados foram criados o Tzomeach (vegetativo), tais como árvores e gramíneas. Eles tem um corpo da fundação da terra etc. [misturados com o “corpo” das outras fundações como nas rochas], com os níveis apropriados de alma da

61

terra como antes. Adicionalmente, ele tem uma alma do Tzomeach [i.e. o elemento água não é apenas físico, ele também contém os níveis apropriados de alma da água] que inclui seus cinco poderes [crescimento, ingestação, digestão, expulsão e reprodução] como na Parte Três, Portão Dois.

3. Depois, o Chai (animado) foi criado. Eles são os animais, pássaros etc. Eles contêm o corpo e a alma da terra (misturados com o corpo da água, vento e fogo de acordo como nas rochas], além da alma da água com seus cinco poderes [como nas plantas que cuida de todas as funções corporais involuntárias]. Adicionalmente, eles contém a

alma de Chaiá [i.e. alma do vento] que é chamada a alma animal, o movimento, sentimento etc. [arbítrio, mas não é verdadeiramente o livre arbítrio.]

4. Depois, o Medaber (homem falante) foi criado. Ele contém todos os poderes acima e adicionalmente uma “alma falante” da fundação do fogo [i.e. ele não tem apenas o “corpo” do fogo mas também os níveis de alma do fogo].

Saiba porém, que certamente todos os níveis de alma [dos 4 elementos] no homem são mais puros do que em um animal. [Por exemplo, os níveis de alma do vento ou água no homem são mais elevados do que nos animais.] Similarmente, para os animais em relação às plantas.

Depois, o homem Judeu foi criado [ele recebeu uma alma extra durante

o processo no Monte Sinai, do Vilon que é o nível de Kéter das 4 fundações –

Sefer HaBrit]. Mais puro em todos os níveis de alma do que em todas as outras

criações, se nas almas do Domem (terra), Tzomeach (água), Chaiá (vento) ou

Medaber (fogo). [Um não-judeu também pode receber esta “alma extra” desde que ele reencene o processo no Sinai, i.e. uma aceitação completa e

incondicional das 613 Mitzvot. É por isso que as “conversões” sem completa aceitação da Torá são inválidas.]

Sendo mais puro do que todas as criações, ele é elevado até mesmo mais alto porque ele também está incluído e vinculado com todos os 5 mundos e em todos os seus detalhes. Como? Depois da alma inferior [dos 4 elementos:

terra, água, vento e fogo], uma alma entra nele do firmamento de Vilon, e de

lá Acima, até o firmamento mais elevado em Assiá [que é chamado Aravot],

62

tudo isto junto é chamado a alma de Assiá. Isto é chamado a alma intelectual, a santa alma em uma pessoa. Ela é dividida em 5 níveis de alma [dentro do

próprio Assiá].

Nós também podemos olhar para isso em termos de 2 divisões, pois todo nível que é tomado das 4 fundações [terra, água, vento e fogo] são todas chamadas juntas a “alma do fundamento” que é dividida como antes em

[Domem, Tzomeach, Chai, Medaber] e a alma de Vilon é Kéter (coroa) acima deles. É chamada a “alma intelectual” e os firmamentos remanescentes são os níveis

de alma remanescentes da alma intelectual [Ruach, Chaiá, Yechidá]. Tudo junto

pode ser chamado uma Néfesh (alma) de Assiá que inclui todos os níveis em

Assiá.

Depois, ele toma uma Ruach do 4º mundo [Yetzirá]. Ele também é dividido em muitos níveis juntamente com as linhas que nós descrevemos para

o 5º mundo. Juntos, todos os níveis de alma em Yetzirá são chamados o nível

de alma de Ruach em relação ao quadro geral dos 5 mundos. De modo similar,

Neshamá do mundo de Briá, Chaiá de Atzilut e Yechidá de Adam Kadmon.

Agora nós explciaremos bem o que é o homem. Ele inclui dentro de si mesmo todos os mundos sejanas subdivisões ou na totalidade de todos os mundos, ao contrário de todas as outras criações sejam superiores [anjos] ou inferiores [animais etc.] que apenas incluem do mundo em que elas foram criadas. Agora, tudo isto é de baixo para Cima [que o homem inclui todos os mundos]. O homem também inclui todos os mundos do interno para o

externo. Como? Veja, no 5º mundo [Assiá] ele tinha um corpo do elemento

da terra que é chamado Olam HaShafal [mundo inferior] e dentro dele a “alma

do fundamento” na semelhança das Klipot. Dentro dele estão os anjos deste mundo que foram criados por todas as matérias deste mundo, para fazer com que as plantas cresçam etc. Dentro dele a semelhança das almas dos homens e todos estes juntos fazem uma carruagem para a Luz que vem das Luzes das

10 Sefirot do mundo de Assiá que são as mais internas e servem para dar vida

a tudo. E da mesma forma para o que há para o homem do restante de Assiá

e os 3 mundos Yetzirá, Briá e Atzilut.

63

Agora que nós explicamos todas as respostas para as perguntas que fizemos acima [início da Seção 3]. Agora, a Luz das almas dos homens é mais interna e mais elevada do que a dos anjos, portanto os anjos são seus servos, porque através dele [o homem] eles [os anjos] recebem sua Luz e vida das 10

Sefirot.

Isto é o que se pretende dizer por “Eis que os valentes estão clamando

de fora; e os embaixadores da paz estão chorando amargamente” (Isaías 33:7). [i.e. os anjos choraram durante a destruição do templo] Pois quando a energia

das 10 Sefirot não atinge as almas dos homens, que é mais interna do que a deles, sua energia também é reduzida sendo que elas são externas às almas dos homens.

E portanto, os anjos não desceram abaixo para vestir um corpo físico,

porque certamente eles seriam derrotados pelas Klipot. Porque até mesmo as

almas dos homens não têm a força para enfrentar as Klipot, quanto mais eles.

E a prova é dos Nefilin [anjos caídos em Bereshit 6:4 – Rashi em Bamidbar 13:33

traz “Nefilin (Gigantes) entre os filhos de Shamchazay e Azazel que caíram dos

céus durante os dias de Enoch”), que tentaram descer a este mundo e se perderam. Eles serão destruídos no futuro.

Outra razão ainda maior [pela qual anjos não descerão para vestir um corpo] é que na sua falta, eles não podem atrair energia espiritual para todos os mundos, exceto do seu nível e exterior [ao contrário do homem que contém todos os níveis de todos os mundos], e mesmo essa quantidade eles não são

capazes, sendo que eles não podem trazer energia para si desde as 10 Sefirot exceto através das almas dos homens.

Agora é verdade que a alma do homem no mundo de Yetzirá [4º mundo]

é mais inferior do que um anjo em Briá [3º mundo] e o mesmo vale para os

outros mundos, mas a alma do homem em Briá é maior do que um anjo em

Briá e da mesma forma para cada mundo. [i.e., dentro do mesmo mundo e nível, a alma dos homens é maior que a do anjo.]

64

Nós também esclarecemos a grandeza da alma do homem. É Luz nascida

e atraída da Luz das próprias 10 Sefirot, sem qualquer intermediário. Por isso

eles são chamados de “Vocês são filhos do Senhor teu Deus”. (Devarim 14:1). Porque eles estão na semelhança de um filho que é unido com o pai e vem

dEle. E este é também o que se entende por “os Avot (patriarcas), eles são a

Carruagem Santa”, ou seja, uma carruagem para as 10 Sefirot que monta neles sem qualquer Luz intermediária. Este também é o significado de “Tu és o Meu

servo, Israel, em quem serei glorificado” (Isaías 49:3), porque a roupa de uma pessoa é sua glória, como está escrito “como um noivo vestirá glória” (ibid 61:10).

Agora, a Luz das almas é uma vestimenta para a Luz das 10 Sefirot. Este é o significado de “meu amado [Deus] desceu ao jardim [este mundo] para

apascentar nos jardins e colher rosas” (Shir HaShirim 6:2) cujas primeiras letras

soletram Levush (vestimenta) porque Ele escolhe as almas dos tzadikim, que têm uma fragrância como rosas devido a suas boas ações neste mundo, e Ele

escolhe-as para vestir sua Luz sobre eles [Ruach HaKódesh]. E este é o significado

de “Mas vós, que vos aderiste ao Senhor...” (Devarim 4:4). Aderir-se

completamente com a Luz da 10 Sefirot, ao contrário de todas as outras criações.

Nós também esclarecemos a questão das inclinações ao bem e ao mal em um homem. São duas formas adicionadas a um homem além de sua alma.

E elas são as Luzes dos anjos [inclinação ao bem] e a Luz das Klipot [inclinação ao mal], externo a inclinação ao bem e externo a ele. Mas sendo que a própria alma é mais interna do que todos eles, e sendo que ela é a essência do homem, portanto está em seu poder inclinar o livre arbítrio ao lugar que ela quer, porque ela [a alma] é maior do que elas.

Agora, seu desejo principal é em direção a inclinação ao bem, porque é sagrado como ele e também próximo a ele. Mas para o corpo, seu desejo primário é a inclinação ao mal, porque ambos estão do lado do mal [fisicalidade], e também eles estão mais próximos um do outro. É por isso que há uma batalha entre a fisicalidade e a alma. Porque desde que a alma não

pode fazer as Mitzvot exceto através do corpo, que tende para a inclinação ao mal, por causa disto, há uma grande dificuldade para subjugá-la [a inclinação ao mal].

65

Nós esclarecemos que a alma tem o poder de escolher seguir a inclinação ao bem, mas desde que precisa das ações do corpo, tem grande esforço em subjugar a inclinação ao mal. E entenda isto bem, depois da morte, não há nenhuma punição [principal], nem para a alma nem para o corpo até eles se reúnam como antes da morte [no momento da Ressurreição]. Vamos agora explicar a resposta às duas primeiras perguntas. Ou seja, por que foi necessário criar o homem com um corpo físico e também por que ele foi criado com uma inclinação ao bem e ao mal. Isto responderá também o verso “Dar

força a Deus” (Tehilim 68:35) e “Você enfraqueceu, a Rocha [Deus] que te

formou...” (Devarim 32:18) [i.e., como é concebível ao homem fortalecer ou enfraquecer Deus].

Eis que, no início da criação, todos os mundos foram criados da forma

descrita acima. Do poder de Ein Sóf, com Seu simples desejo altruísta de fazer bondade. Depois, [após a criação de todos os mundos] era necessário atrair a “nutrição”, vida e energia espiritual para todos os mundos, a fim de que eles continuem a existir...

Então após a criação era necessário que os mundos se sustentassem através de suas próprias ações, semelhante a um filho que cresce e já não

precisa comer na mesa do seu pai. Entretanto, as 10 Sefirot não dependem de quaisquer ações porque a energia espiritual necessária para sustentá-las é

extraída constantemente de Ein Sóf como se diz “não habitará o mal contigo”.

(Tehilim 5:5)

A criação, ou seja, das almas dos homens e fora, que são misturadas

com o bem e o mal, precisa de ações e Tikun (reparação). Portanto, quando há

uma diminuição da energia espiritual das 10 Sefirot para as criações, parece como se há um enfraquecimento do poder de Deus [i.e., desde que as almas

dos homens são os intermediários entre as 10 Sefirot e o resto da criação, quando as almas bloqueiam a passagem de energia, parece como se o poder de Deus fosse enfraquecido.] Por conseguinte, está escrito “Você enfraqueceu,

a Rocha [Deus] que te formou...” (Devarim 32:18) e o contrário: “Dar força a

Deus” (Tehilim 68:35).

Outra razão [pela qual parece que Deus está enfraquecido] é a seguinte. Quando um homem é saudável e limpo, ele deseja que suas vestes sejam

nobres de acordo com a sua grandeza. Assim também, a Sefirot parecem fracas

66

quando as criações estão precisando de reparação [desde que as Sefirot são mais internas e “vestem” as almas dos homens como uma vestimenta]. Nós esclarecemos a terceira pergunta [no início da Parte Três, Portão Dois].

Por motivos explicados acima [que é necessário para os mundos se manterem], era necessário criar um homem que incluiria todas as criações e emanações [ou seja, tudo], que uniria todos os mundos como explicado acima, até as profundezas da terra [nosso mundo].

Porque ele é o mais próximo a receber a força de energia/vida das 10

Sefirot. Então pelo Tikun (reparação) de suas ações, ele irá atrair para baixo a

energia da 10 Sefirot para si mesmo, e depois de si mesmo aos anjos e dos anjos

para as Klipot, a fim de que eles reparem o que é possível separar como

explicaremos a seguir, e das Klipot para os próprios mundos que são os Kelim (vasos) e corpos de cada mundo. E se, Deus proíba, ele peca, ele destrói todos os mundos.

Eis que, nós explicamos a necessidade de criar o homem com um corpo e alma e com uma inclinação ao bem e ao mal. E há outra razão semelhante,

para a Yetzer HaRá. Ou seja, que é necessário ser criada no homem para que ele faça filhos e que ele coma, mas tudo somente nas quantidades necessárias

e na pureza. E também, ela [a Yetzer HaRá] é necessária em cada mundo para trazer para baixo a energia espiritual que condensa-se e torna-se física para os vasos, ou seja, os próprios mundos. E sem a energia espiritual, os vasos [mundos] não continuariam a existir.

Portanto, era necessário que o homem fosse unido com todos os mundos, que eles o ajudassem em suas ações para trazer para baixo a energia espiritual para si e para eles. Porque eles mesmos não têm o poder de atrai-la [a energia]. Portanto, quando um homem peca, todos os mundos são danificados e recebem punição e uma diminuição da energia, porque eles não o ajudam. Entenda isto bem. E este é o significado de “toda a maldade será

destruída como a fumaça”, sendo que as Klipot causaram o pecado mais do que tudo o resto, portanto, sua punição será grande.

No entanto, sobre a boa parte delas [as Klipot] está escrito “amarás ao

Senhor teu Deus como todos os teus corações” (Devarim 6:5), “corações” no plural significa com ambas as inclinações. Desde que a inclinação ao mal

67

também pode ser purificada, mas a parte negativa da inclinação ao mal [que deve ser eliminada] em que está escrito “Como a cera derrete perante o fogo,

que os ímpios pereçam com a presença de Deus” (Tehilim 68:3).

Nós explicamos que o homem inclui todos os mundos, e isto é o que se

entende por “é tudo do homem” (Kohelet 12:13). E este é o significado mais profundo de “Façamos o homem à nossa imagem”. É por isso que “Façamos” está escrito no plural, porque todos os mundos foram parceiros ao fazê-lo. Então, ele inclui a imagem do homem em todos os mundos [ou seja, as 10

Sefirot] porque todos eles precisam de suas ações.

Este é o significado mais profundo de “e Ele o pôs no jardim do Éden

para o trabalhar (cultivar) e o guardar”. (Gênesis 2:15) [o trabalhar] significa as

Mitzvot positivas e [o guardar] significa as Mitzvot negativas. Como se diz “Deus não tinha feito chover sobre a terra, pois não havia homem para trabalhar (cultivar) a terra” (Gênesis 2:5) E também, “Na tua boca coloquei minhas

palavras, para plantar os céus e colocar as fundações a terra” (Isaías 51:16). Porque o homem através de suas ações traz vida ao céu e a terra, e é como se ele plantasse e colocasse suas fundações. Portanto, encontramos que “Tu estás comigo [Deus]” como os sábios ensinaram [Deus diz:] “Meu parceiro, Eu crio e tu sustentas”.

A partir de agora não deve ser difícil de entender a questão da profecia

como os Sábios ensinaram no verso “e adira a Ele.” (Devarim 11:22) e “com Ele te aderirás" (ibid 10:20) porque o profeta se adere a Deus ao trazer a profecia e a energia espiritual para o mundo inferior. E isso não é surpresa

porque não há nenhuma Luz que se adira às 10 Sefirot como as almas dos homens. Este é o significado mais profundo de “Mas vós, que vos aderiste ao Senhor vosso Deus...”

68

PORTÃO TRÊS – BARREIRAS PARA A PROFECIA

a seção anterior, discutimos como é fácil para um homem a profecia já que ele inclui todos os mundos e todos eles recebem seu sustento [luz espiritual] através dele. A base de tudo isso é exatamente o

oposto, a profecia deve existir no mundo a fim de endireitar o homem para corrigir seus caminhos para trazer para baixo a energia de todos os mundos, para que eles não sejam destruídos. E para os mundos, se a profecia não repousasse em Moshe e ele não trouxesse para baixo a Torá do céu que sustenta os mundos, como se diz “se não fosse pela Minha aliança [a Torá] dia

e noite, eu não teria apontado a ordenança do céu e da terra” (Yirmiyá 23:25) então os mundos teriam sido destruídos, Deus proíba. E em suas [Moisés] maneiras ele trouxe todos os profetas posteriores para endireitar a nação [Judaica] e iluminar seus olhos na sabedoria da Torá e seus segredos através da

Ruach HaKódesh (Inspiração Divina) que os reveste.

Portanto, profecia e Ruach HaKódesh são necessários e devem ser encontrados no mundo e é muito fácil de fazer, mas com a condição de que sejam encontrados homens que estejam aptos para isso. Mas se a alma é falha, isso é o que bloqueia. Portanto, vamos explicar estas barreiras.

N

69

Eis que, quando a energia da Ruach HaKódesh é despertada a descer para

o homem e repousar nele, mas ele é um pecador, eis, a Yetzer HaRá (inclinação

ao mal) cria uma barreira entre a alma intelectual para a fonte da Ruach

HaKódesh. Isto é o que se entende por “seus pecados foram separando, etc.”

(Isaías 59:2) e a Ruach HaKódesh não repousa nele. E isso é através dos 365 pecados que danificam a alma intelectual, como descrito acima.

Da mesma forma, se a mancha é devido à falta de uma Mitzvá positiva

entre as 248 Mitzvot positivas, eis que ele é um Ba’al Mum (manchado), e a energia de cima não pode descer para a alma intelectual, enquanto há um órgão que está corrompido ou manchado.

Mas se o defeito for abaixo – na alma do fundamento por causa de traços de mau caráter na alma animal ou devido a comida proibida que

corrompe a alma do Tzomeach (vegetativo) e, da mesma forma, para casos semelhantes. Então o poder abaixo não pode despertar para trazer para baixo a energia de Cima e isso se torna uma barreira de separação lá e o despertar abaixo não subir para trazer para baixo a energia espiritual de Cima.

Portanto, encontramos que existem várias barreiras.

Se uma barreira com o Tzomeach (alma vegetativa) e acima devido a danos através dos alimentos proibidos, cujos poderes estão na alma vegetativa.

Se uma barreira através de traços de mau caráter ou pecados de

luxúria em despertar a Néfesh Chaiá (alma animal). E se eles são pecados de fala que vem da alma falante.

E se eles estão no pensamento que danifica a alma intelectual.

Nós também explicamos que cada mancha é somente naquele ponto específico da alma em cada nível e em cada mundo. Entenda isto. E às vezes, quando a mancha é fortalecida, o ramo da alma é cortado do corpo da árvore que é chamado o “repositório das almas dos homens” [veja Parte Três, Portão Dois]. Este é o significado mais profundo do que os sábios disseram: “os

ímpios enquanto vivos são chamados de mortos” (Talmud Berachot 18b)

70

Nós explicamos que nem todo o dano é igual. Há danos na alma vegetativa, animal, falante e intelectual. Mas para a questão de trazer abaixo a

Ruach HaKódesh (Inspiração Divina), uma vez que existe um dano em qualquer um deles, ele não pode trazê-la abaixo de modo algum. Portanto, quem quer purificar-se, deve certificar-se de que todos os níveis estão cristalinos;

completamente limpos de todas as doenças da Yetzer HaRá, que está misturada com todos os níveis da alma.

E isto é o que foi dito para Moshe Rabeinu – “tira as sandálias dos teus

pés” (Shemot 3:5). Que todos os membros do seu corpo e os poderes da alma em todos os níveis que nós mencionamos devem ser puros de todos os tipos

de base corpórea como mencionado no Sefer Tikunim. E que não deve

permanecer da impureza da Yetzer HaRá de modo algum, exceto a “parte boa”, que é necessária para o sustento do corpo. Então não há nenhum bloqueio para separar a alma de sua raiz na Luz do repositório das almas que por sua

vez está ligado à fonte da Ruach HaKódesh, nomeadamente as 10 Sefirot.

Eis que, nós esclarecemos que, devido a um dano há dois males. Um,

que o “desejo e vontade” inferior não podem subir para a fonte da Ruach

HaKódesh e por isso que a Ruach HaKódesh superior não pode descer abaixo. E tudo isso é devido a barreiras dos pecados, conforme explicado.

Entretanto, para todos os danos [em todos os níveis], todos eles devem

passar através do corpo [i.e., a parte mais inferior de] a Néfesh HaDomem (alma mais inferior do elemento da terra) que é rigidamente vinculada com o próprio corpo [físico]. Porque [o corpo] é o instrumento através do qual a alma age em todos seus níveis. Mas nem todos os danos são encontrados em todos os seus níveis. Porque existem danos no vegetativo, ou animal, ou falante ou intelectual, como explicado anteriormente. [A exceção é que] os [danos] em

todos os níveis são encontrados na Néfesh HaDomem e no corpo [já que eles são usados em todos os níveis].

71

PORTÃO QUATRO – CONDIÇÕES PARA A PROFECIA

ara as condições da profecia. Temos explicado que há danos que são

feitos para as almas dos Tzomeach (vegetativo), e alguns para os animais e alguns para os falantes e alguns para o intelectual e que a pessoa deve

limpar todos eles [as almas].

1. Portanto a pessoa deve primeiro completar a Teshuvá

(arrependimento, retorno) de todos os pecados ou más Midot (traços de caráter) e não retornar a eles. [Isto vai desbloquear os tubos para

a energia espiritual poder fluir. Mas se alguém tenta cumprir Mitzvot

positivas, enquanto os pecados não são corrigidos, as Klipot ligadas a ele, devido a seus pecados vão sugar a santidade dele e seduzi-lo a pecar mais [assim elas podem tornar-se mais fortemente ligadas e recebem uma porção maior]. Essa pessoa é como alguém que tenta encher um balde com buracos].

2. Depois disso, deve tentar cumprir tudo o que é possível em nossos

tempos das 248 Mitzvot positivas, explicadas na primeira seção. E especialmente daquelas que são para fixar tempos para estudo da Torá durante o dia e a noite, não perca nem um dia. E orar com

completa Kavaná (concentração) 3 vezes ao dia e cumprir Birkat

HaMazon (graça após as refeições com pão) e todas as outras Brachot

com Kavaná. E honrar o Shabat em todos os seus detalhes e cumprir “ame ao próximo como a ti mesmo” com um coração completo e

cumprir o Shema, Tzitzit e Tefilin corretamente em suas orações.

P

72

3. Depois de ter cuidado para não pecar com qualquer uma das 365

Mitzvot negativas e mesmo nos Dikdukei Sofrim (obrigações derivadas pelos sábios de um escrutínio meticuloso do texto das Escrituras). E especialmente de todos aqueles que carregam uma penalidade de

Karet (excisão espiritual) ou de morte do céu ou do Beit Din

(tribunal) abaixo e de outras Mitzvot negativas e especialmente de

calúnia, Lashon HaRá, palavras vãs (Devarim Betalim), frivolidade, contemplação dos membros proibidos do sexo oposto, todos os tipos

de Keri (sêmen desperdiçado), Nidá, juramentos nem pela verdade e

guardar o Shabat, acima de tudo. E tenha cuidado com todas as Midot (traços de caráter) impróprias porque elas contaminam a alma do fundamento (ou seja, os níveis de alma na terra, água, vento, fogo)

e, especialmente, de Ga'avá (arrogância), ao oposto extremo até que

a pessoa seja como a eira que todos pisam e a Shiflut (humildade) deve ser fixada em seu coração, literalmente até não sentir qualquer alegria de quem honra você nem vergonha de uma pessoa que o insulta, que os dois devem ser iguais em seus olhos. Se guarde também da raiva, mesmo se alguém bater na sua face,

porque não há nada que impeça a Ruach HaKódesh mais do que a raiva. E da irritação, até mesmo com sua família. E da tristeza, distancie-se totalmente e completamente porque a profecia não repousa de modo algum mesmo para alguém digno dela enquanto está em um estado de tristeza. E ele deve estar “contente com sua porção” mesmo quando o sofrimento vem nele, como se diz “E amarás ao Senhor teu Deus com ambos os seus corações, etc.”

4. Depois de tudo isso, ele deve labutar com toda sua força na Torá

completamente Lishmá [intenções puras] – para dar Nachat Ruach (prazer) apenas ao seu Criador. E quando ele labutar em Torá e

Mitzvot, ele deve ser alegre ao extremo, como se diz “Estou alegre em Teus mandamentos como alguém que encontra um grande tesouro”

(Tehilim 119:162). Porque através disto você trará a Shefá (abundância, energia espiritual) para todos os mundos.

73

E o principal e crucial é Yirato Yitbarach (temor a Deus) sempre, a cada segundo, para que que você não peque. E isso vem através da

colocação de Deus diante de seus olhos, como se diz “Shiviti Adonai

Lenegdi Tamid (Tenho posto Deus diante de mim sempre)” (Tehilim 16:8) e ele deve ter a intenção de aderir seus pensamentos a Ele, não pare nem por um segundo. E este é o significado de (o verso:) “e se adira a ele”, ou “com Ele te aderirás”.

74

PORTÃO CINCO – SOBRE OS TIPOS DE PROFECIA

) Nós explicamos como há uma Luz na forma de um homem [i.e., o repositório das almas dos homens], que se espalha em todos os 4 quatro

mundos – Atzilut, Briá, Yetzirá, Assiá até as profundezas das 4 fundações deste mundo inferior. Esta Luz se apega à Luz do homem mais elevado, ou

seja as 10 Sefirot. [As 10 Sefirot] vestem esta Luz que é chamada o repositório das almas dos homens e todas as almas dos homens abaixo estão incluídas aí. E quando elas descem até este mundo [nosso mundo físico], para vestir um corpo físico, elas deixam sua raiz anexada à sua fonte [i.e., quando a alma desce a este mundo para ter um corpo, a parte da raiz superior permanece ligada ao repositório das almas dos homens no alto] de que foi tirada. E apenas o ramo da raiz desce e veste um corpo neste mundo. Isto pode ser comparado aos ramos de uma árvore que estão anexados e enraizados na própria árvore e os ramos curvam para baixo e tocam o chão, mesmo enquanto eles estão anexados à árvore [como em um salgueiro]. Mas quando um homem peca um

pecado que merece Karet (“cortar” como em “Mas a alma que faz isso

temerariamente... esta alma deve ser cortada dentre seu povo.” Bamidbar 15:30), então esse ramo torna-se separado da árvore e a pessoa permanece em pé neste mundo como o espírito de um animal [ou seja, sem conexão superior]. E este é o significado secreto de “esta alma certamente será

cortada...." (Bamidbar 15:31). E este também é o significado de “O homem é

uma árvore do campo” (Devarim 20:19).

1

75

Este também é o segredo de porque os nomes dos tzadikim são repetidos na Torá, como em “Avraham, Avraham”, “Yaakov, Yaakov”, “Moshe, Moshe” um correspondente à raiz que permanece acima ligado à árvore. E esta [raiz] é

chamada o “Mazal” de um homem. Assim como nossos sábios disseram “Que

Moshe viu a Mazal de Rabi Akiva sentado e expondo a Torá...” (Menachot

29b). Porque a partir dela [a raiz, i.e., Mazal] flui a energia espiritual para o ramo que desceu abaixo e se vestiu em um corpo físico.

2) Eis que, a raiz é muito elevada, no topo das alturas do mundo de

Atzilut e o ramo é muito longo, ele se espalha e desce em todos os mundos, até o fim e se veste dentro de um corpo. E em cada nível de cada mundo, deixa lá uma raiz, de modo que não há nenhuma alma que não tenha uma quantidade infinita de raízes, cada uma mais elevada do que a outra. E através das ações de uma pessoa, ela pode merecer ascender a todos elas. Agora, todos

os níveis no mundo de Assiá, todas as raízes que saíram de lá são chamadas na

totalidade [juntas], uma “Néfesh Shelema de Assiá” (alma completa de Assiá). E da mesma forma nos outros níveis.

3) Através disso nós esclarecemos a questão da profecia, desde que quando a parte do homem físico se torna pura, limpa, sem as impurezas da

Yetzer HaRá (inclinação ao mal) e não nas mãos dos poderes da alma inferior [i.e, é livre de traços de mau caráter], e ele não tem em suas mãos um pecado que prejudica alguma raiz das raízes de sua alma, eis que quando ele se prepara para se conectar a sua raiz acima, ele será bem sucedido na conexão. Entretanto, mesmo que ele seja apropriado para isso, ele deve separar

(Hitpashet) sua alma e derramar completamente todas as formas de fisicalidade, e então ele vai ter sucesso em se conectar a sua raiz espiritual.

Eis, a questão da separação [Hitpashtut, ou seja, a alma sai do corpo e ascende aos mundos espirituais], que você encontrará escrito em todos os

livros sobre a questão profecia e Ruach HaKódesh (Inspiração Divina) não é realmente separação onde a alma deixa o corpo completamente durante o sono, porque se assim for, não é profecia, mas pelo contrário, um sonho, como

todos os sonhos. Ao invés a sedimentação da Ruach HaKódesh num homem ocorre quando sua alma ainda está ligada ao seu corpo e ele está acordado.

76

Pelo contrário, a questão da separação refere-se a remoção de todos os pensamentos completamente e, também, o poder da imaginação, que é um

poder cuja fonte está na Néfesh Chaiá [“alma animal” vivente, veja Parte Três, Portão Dois]. Então, uma vez que ele conseguiu parar os pensamentos e a imaginação de todos os assuntos deste mundo, [e atingiu o estado] como se sua alma deixasse o corpo dele, então ele pode alternar o seu poder de imaginação dos pensamentos para imaginar e retratar como se ele estivesse elevando os mundos espirituais às raízes da sua alma que ele tem lá [i.e., já que ele tem raízes em cada mundo como Item 2 acima) e de lá [uma raiz] para lá [outra raiz] até que ele atinja usando o retrato de sua imaginação para sua fonte superior, e ele deve esculpir as formas de todas as Luzes em seu pensamento, como se elas existissem, e vê-las.

E então, ele deve pensar e ter intenção de receber Luz das 10 Sefirot daquele ponto onde a raiz de sua alma está ligada lá, e ele deve ter a intenção

também de elevar as 10 Sefirot, uma à outra até Ein Sóf e trazer-lhes Luz de lá

até abaixo, no caminho de descida até o fim. E quando a Luz [de Ein Sóf] desce

através dele para elas [as 10 Sefirot], elas se regozijam nisso e brilham daquela Luz que ele trouxe abaixo para a raiz de sua alma, que está ligada lá de acordo com a porção adequada para ele.

Então ele deve ter a intenção de descer através dos canais de descida de nível para nível, até que a Luz e energia atinjam sua alma intelectual em seu corpo, e de lá atinge a “alma vivente” e o poder da imaginação nele. Lá a matéria será retratada em uma imagem física em seu poder de imaginação. Então ele os entenderá como se realmente tivesse visto com os olhos.

Às vezes essa luz que desce e se forma no poder da imaginação do indivíduo, assume a forma de um anjo que fala com ele, e ele vê ou ouve a voz ou o gosto de um dos seus 5 sentidos, da imaginação dele [i.e., ele sente, mas apenas em sua mente]. A partir daí, eles se tornam [mais] externos e manifestados até que ele vê, ouve, cheira e fala literalmente com seus sentidos físicos, como se diz “o Espírito de Deus falou através de mim e a Sua palavra

estava na minha língua” (Shmuel II 2:23). Desde que a Luz se condensa e se forma para os sentidos físicos. Às vezes a profecia do indivíduo só atinge os cinco sentidos da imaginação. Tudo isso depende da extensão da pureza da separação da imaginação de todos os pensamentos físicos [i.e., a qualidade da

77

meditação preparatória, que ele deve ter removido todos os pensamentos e tornar-se receptivo em silêncio].

Nós encontramos que a profecia é como um sonho pelo qual a alma intelectual sai dele e ascende acima de nível para nível e lá contempla e depois

retorna e desce esta Luz até a “alma da vida” (Néfesh Chaiá, alma animal), em que há o poder da imaginação. Lá esta Luz se condensa, se forma e se torna mais física. Quando a pessoa acorda, ela lembra dos assuntos através do poder

do guardar (mental) e da memória que também está em Néfesh Chaiá, como é conhecido na ciência da natureza. Eis que explicamos o assunto da profecia e a questão dos sonhos bem, pois este [Profecia] é quando sua alma está no corpo dele enquanto aquele [sonho] é depois que deixou [seu corpo].

Entretanto, na profecia em si, existem dois tipos. Um é a profecia de outros profetas [além de Moshe]. Quando a Luz desce e atinge em sua descida a alma intelectual nele e de lá para a “alma viva” para formar nos 5 sentidos da imaginação, os sentidos externos [físicos] iriam tremer com um grande tremor e eles cairiam no chão porque eles não têm o poder para receber essa Luz e para forma-la e condensá-la aos sentidos físicos. A profecia deste modo é considerada um “sonho”, mesmo que isso não seja realmente um sonho

como se diz “e um grande sono caiu sobre Avraham...” (Bereshit 15:12).

O segundo tipo de profecia é uma profecia completa onde os sentidos não tremem de modo algum e [a Luz] forma e se condensa suavemente. Esta foi a profecia de Moshe Rabeinu. A razão para isto é porque seu lado físico tornou-se totalmente puro e transformado através da santidade de seus atos até atingir o nível de “alma” [i.e., o físico tornou-se completamente espiritual]. Porque as impurezas [físicas] foram removidas e permaneceram apenas o bom e puro de seu corpo e da mesma forma para os poderes de sua alma do fundamento [i.e., as partes de alma da terra, água, vento, fogo] porque neles só existe fisicalidade, ao contrário da alma intelectual e acima.

78

Nós já explicamos que existem inúmeras raízes da alma de um homem [i.e., quando a alma desce da sua fonte no repositório da alma, deixa as raízes ao longo do caminho em todos os mundos espirituais.]. E eis que, de acordo com a grandeza da fonte de onde ela foi talhado, será a grandeza do poder para trazer para baixo a energia da profecia. [Mas] da mesma forma mesmo que a raiz da sua alma seja de um lugar muito elevado, mas se ele não retificar e tiver o mérito de trazer para baixo de todas as raízes de lá e abaixo, assim também ele não será capaz de trazer para baixo a energia da profecia, exceto no nível que ele retificou e mereceu. Só a partir daí ele vai trazer para baixo a energia da profecia.

Com isso você pode entender que há inúmeros níveis de profetas [i.e., cada profeta tem um nível de profecia, de acordo com o mais elevado na cadeia das raízes que ele tenha retificado completamente. Seu potencial máximo é de acordo com a raiz mais elevada. Mas seu nível atual depende do número de links que são totalmente retificados].

E não pense que, desde que nós explicamos que a alma do Profeta não deixa seu corpo, se assim qual poder faz seus pensamentos ascenderem e abrir os portões, etc. A resposta para isso é como eu escrevi acima, porque a alma é como um longo ramo [de árvore]. E se propaga a partir de sua raiz primária, que está anexada a árvore [o repositório de almas] até o corpo do homem. E esta “linha”, que é puxada, constantemente, conforme o homem anseia

ascender à sua raiz [primária], a Luz de seu pensamento que é chamada Muskal

(o pensamento) do Maskil (pensador), que é a alma intelectual, sobe para o

Sechel (intelecto), que é a raiz elevada [raiz primária] de sua alma. [Quando o pensamento sobe do homem abaixo a sua raiz primária através do “ramo”) eles

[o Maskil e o Sechel] se agarram e se unem através da Haskalá (compreensão)

em si, que é a energia que descende do Sechel (raiz primária) para o Maskil (alma intelectual abaixo).

79

Portanto, o Muskal é a Luz e a própria energia que descende do Sechel

para a Néfesh HaMaskelet (alma intelectual) e esta energia e Luz que é tangível

é chamada de Machshavá (o pensamento). Entenda isto bem porque não é algo

vazio. Porque se não fosse assim, então todas as questões de Kavaná (intenções) em oração e pensamentos do bem ou do mal tornam-se nulas e vazias.

Saiba meu irmão, que eu irei transferir para você outro grande

princípio. Há Sechel, Maskil e Muskal, que significa que todos os

judeus têm uma centelha de santidade, que é chamada a Néfesh

HaMaskelet, cuja raiz está ligada nos céus acima [mundos espirituais]. E essa centelha que está em seu corpo é muito pequena, e não é nem um milésimo, de um décimo de milésimo,

de um décimo de milésimo comparado com a raiz de sua Neshamá nos céus. Porque lá ela é maior sem limite que podemos

compreender. E a Néfesh no corpo, é anexada a ele, como uma cadeia que está ligada de um lado para o outro. E este é o significado secreto do verso “Pois a porção do Senhor é seu povo

Yaakov na cadeia de sua herança”, Devarim 32:9 [veja Ohr

HaChaim sobre este verso e, também, no verso “com Ele te

aderirás” Devarim 4:4].

E a raiz da Néfesh está nos céus [i.e., mundos espirituais], e é

chamada Sechel e a Néfesh [abaixo, no corpo] é chamada Maskil e

a Luz, o fogo, o desejo, a vontade, a súplica que a Néfesh tem por Deus, e a aderir-se a sua raiz, essa Luz que surge é chamada o

Muskal. E quando esta Luz se eleva acima, junta-se lá e se torna um grande fogo flamejante, que é sentido e visto por todos os

anjos acima, e as almas acima. E esta luz que é chamada de Muskal se junta com sua raiz, e se um homem se retificou e é de estatura,

então o Sechel acima retorna e brilha abaixo... Ahavá, Yirat

Shamayim e Mesirut Néfesh como está escrito (Midrash Shir

HaShirim 5), “abra para mim como o orifício de uma agulha, e Eu vou abrir para você uma abertura do tamanho de um palácio”.

– Taharat HaKodesh (Maamar Taharat HaMachshava, Capítulo 3) Cabalista Aharon Rota

80

E eis que nós esclarecemos como a profecia é um assunto necessário e é possível de acontecer. É como um homem que pega com a mão a extremidade de um ramo de árvore que está dobrado até o chão e ele puxa e o sacode com força. Em seguida, a árvore inteira, necessariamente, se move e treme. No entanto, os mundos superiores não serão movidos pelos pensamentos de um homem a menos que ele seja apropriado para trazer para

baixo a Luz maior para eles. E então através da Simchá [alegria que receberam em receber a Luz] eles também canalizarão para baixo um pouco daquela Luz para ele. Mas se ele não tem a capacidade de trazer a Luz para eles, eles vão ignorá-lo completamente, e eles não vão querer ficar perto dele e ajudá-lo a ascender a Luz de seus pensamentos acima, porque é inútil e não conseguirá nada.

81

PORTÃO SEIS – SOBRE OS NÍVEIS DE PROFECIA E A QUESTÃO DA PROFECIA NAS GERAÇÕES

ANTIGAS, E QUAL É A QUESTÃO DE ATINGIR A RUACH HAKÓDESH QUE É POSSÍVEL ADQUIRIR

EM NOSSOS TEMPOS

ós explicamos acima como existem 4 mundos que são chamados de

Atzilut, Briá, Yetzirá, Assiá. E abaixo de todos eles está este mundo inferior que divide as 4 fundações [terra, água, vento, fogo], eles e seus poderes da alma do fundamento [i.e., a água por exemplo tem

água física e também os níveis das almas que são encontrados dentro plantas, animais, seres humanos, mas não nas rochas]. E eles [os mundos] são divididos

como 10 Sefirot. Nós também explicamos que, em cada mundo, há uma Luz

Interna, que é chamada as 10 Sefirot. Externo a eles está a Luz do repositório de almas. Externo a eles está a Luz do repositório dos anjos. Externo a eles está

a Luz Negra do repositório das Klipot.

Finalmente, externo do que é o mundo em si que são os Reki'im

(firmamentos) desse mundo. E da mesma forma mamash (literalmente) neste mundo inferior [i.e., isto acontece em grande escala, grandes imagens de todo o mundo, e também as subseções menores têm esta forma, ou seja:] Porque neste mundo, o lado físico das 4 fundações [terra, água, vento, fogo] é como o corpo e o mundo. Em seguida, dentro dela, você tem as outras Luzes, cada uma delas contém os 4 níveis da alma do fundamento [i.e., as Luzes espirituais

dentro das 4 bases estão na forma de 10 Sefirot como todos os mundos juntos.].

Também existem incontáveis [níveis espirituais] porque cada Sefirá inclui

N

82

dentro dela 10 [sub] Sefirot e estas também contêm 10 [sub] Sefirot, etc. de tal forma que lá cada mundo tem inúmeros níveis.

Nós já explicamos o assunto da profecia no Portão Cinco, segundo o qual o “pensamento” do Profeta se espalha e sobe de nível para nível de baixo para Cima até chegar ao local de fixação da raiz [primária] da sua alma. Então

ele pensaria em erguer a Luz das 10 Sefirot até Ein Sóf (o Infinito) e puxar de lá a Luz, em seguida, retornar e descer de nível para nível, de Cima para baixo nos níveis que ascendeu anteriormente até que ele atinja abaixo a sua alma intelectual e tome sua porção desta Luz de acordo com a medida de anexação de sua alma primária acima. A partir daí ele traz o poder da imaginação na

“alma viva” (Néfesh Chaiá) nele e lá as coisas são formadas em sentidos internos do poder da imaginação ou em sentidos externos [físicos].

Eis que, ao puxar os pensamentos [i.e., a ascensão do pensamento e a subsequente descida] certamente não ocorreu por si só, mas sim através das

Kavanot [intenções especiais] e Yichudim107, que foram transmitidos a ele desde o profeta [anterior], que lhe ensinou a profecia. Semelhante aos “filhos” [estudantes] dos profetas com Shmuel, Eliyahu e Elisha, de abençoada

memória, a fim de que com estes Yichudim que eles usariam para trazer para baixo a Luz e energia, segundo a sua vontade. Este é o propósito da questão da profecia.

Havia outras técnicas que eles lhes ensinaram, ou seja, orações e a pronunciação de nomes especiais para os Guardiões dos portões nos firmamentos e os “corredores” em cada um dos mundos, do fim dos mundos que são os quatro fundamentos e os “espaços” entre eles, até as alturas do

mundo de Atzilut, como mencionado no Zohar Parashat Vayakhel sobre a questão da ascensão das orações (pg. 201b). Da mesma forma nos capítulos

dos corredores e seu Beraitot108.

No começo eles trabalham para abrir os portões desse nível e então unir

o Yichud e a oração específica para esse nível. Isto é como eles ascenderiam de nível para nível até que eles chegassem a sua raiz primária no alto e

107 Uma forma de meditação cabalística, com base em diferentes permutações e combinações dos nomes Divinos e atributos de Deus. 108 Beraitot são ensinamentos na lei oral judaica não incorporada na Mishná

83

descansassem lá. Depois, eles continuariam a empurrar seu pensamento até o

Ein Sóf (infinito) e retornar e trazer para baixo a energia abaixo como descrito.

Sobre a questão dos portões e os nomes especiais, isto significa que eles

jurariam, usando o poder de um nome sagrado, que é da Sefirá daquele nível, o anjo que está enraizado e talhado de lá. E ele [o anjo] seria apontado naquele portão que está no firmamento em si e é a “fisicalidade” [por assim dizer] desse nível. E o portão teria um nome especial que é conhecido [pelos profetas]. Ele então o abriria e a mente do Profeta entraria através do caminho do portão de

Luz a Luz até a Luz mais interna daquela Sefirá nesse nível. Então ele iria orar

e unir o Yichud que é necessário lá. Assim, ele iria subir de nível para nível. Eis

que esta é a questão da visão de Yechezkel [veja Ezequiel 1] que é chamado

Ma'ase Merkavá [a questão da carruagem] sendo que os níveis estão montando um sobre o outro.

(Aqui está uma citação de lá sobre a Ma’ase Merkavá para ajudar o leitor. Nota que o original hebraico tem camadas sobre camadas de significados ocultos e que a visão era espiritual e não deve ser tomada puramente de forma literal:

(Yechezkel/Ezequiel 1) E aconteceu no trigésimo ano, no quarto mês, no quinto dia do mês, que estando eu no meio dos cativos, junto ao rio Chebar, se abriram os portões dos céus, e eu tive visões de Deus. No quinto dia do mês, no quinto ano do cativeiro do rei Jeoiaquim, Veio expressamente a palavra do Senhor a Ezequiel, filho de Buzi, o sacerdote, na terra dos caldeus, junto ao rio Quebar, e ali esteve sobre ele a mão do Senhor. Olhei, e eis que um vento tempestuoso vinha do norte, uma grande nuvem, com um fogo revolvendo-se nela, e um resplendor ao redor, e no meio dela havia uma coisa, como de cor do elétron

(Chashmal), que saía do meio do fogo. E do meio dela saía a

semelhança de quatro Chayot (seres viventes). E esta era a sua aparência: tinham a semelhança de homem. E cada um tinha quatro rostos, como também cada um deles quatro asas. E os seus pés eram pés direitos; e as plantas dos seus pés como a planta do pé de uma bezerra, e luziam como a cor de cobre polido. E tinham mãos de homem debaixo das suas asas, aos quatro lados;

84

e assim todos quatro tinham seus rostos e suas asas. Uniam-se as suas asas uma à outra; não se viravam quando andavam, e cada qual andava continuamente em frente. E a semelhança dos seus rostos era como o rosto de homem; e do lado direito todos os quatro tinham rosto de leão, e do lado esquerdo todos os quatro tinham rosto de boi; e também tinham rosto de águia todos os

quatro [representação dos reis de Chayot (bestas), Behemot (animais domésticos), e pássaros respectivamente]. Assim eram os seus rostos. As suas asas estavam estendidas por cima; cada qual tinha duas asas juntas uma a outra, e duas cobriam os corpos deles. E cada qual andava para adiante de si; para onde o espírito havia de ir, iam; não se viravam quando andavam. E, quanto à semelhança dos seres viventes, o seu aspecto era como ardentes brasas de fogo, com uma aparência de lâmpadas; o fogo subia e descia por entre os seres viventes, e o fogo resplandecia, e do fogo saíam relâmpagos; E os seres viventes corriam, e voltavam, à semelhança de um clarão de relâmpago. E vi os seres viventes; e eis que havia uma roda sobre a terra junto aos seres viventes, uma para cada um dos quatro rostos. O aspecto das rodas, e a obra delas, era como a cor de berilo; e as quatro tinham uma mesma semelhança; e o seu aspecto, e a sua obra, era como se estivera uma roda no meio de outra roda. Andando elas, andavam pelos seus quatro lados; não se viravam quando andavam. E os seus aros eram tão altos, que faziam medo; e estas quatro tinham as suas cambotas cheias de olhos ao redor. E, andando os seres viventes, andavam as rodas ao lado deles; e, elevando-se os seres viventes da terra, elevavam-se também as rodas. Para onde o espírito queria ir, eles iam; para onde o espírito tinha de ir; e as rodas se elevavam defronte deles, porque o espírito do ser vivente estava nas rodas. Andando eles, andavam elas e, parando eles, paravam elas e, elevando-se eles da terra, elevavam-se também as rodas defronte deles; porque o espírito do ser vivente estava nas rodas. E sobre as cabeças dos seres viventes havia uma semelhança de firmamento, com a aparência de cristal terrível, estendido por cima, sobre as suas cabeças. E debaixo do

85

firmamento estavam as suas asas direitas uma em direção à outra; cada um tinha duas, que lhe cobriam o corpo de um lado; e cada um tinha outras duas asas, que os cobriam do outro lado. E, andando eles, ouvi o ruído das suas asas, como o ruído de muitas águas, como a voz do Onipotente, um tumulto como o estrépito de um exército; parando eles, abaixavam as suas asas. E ouviu-se uma voz vinda do firmamento, que estava por cima das suas cabeças; parando eles, abaixavam as suas asas. E por cima do firmamento, que estava por cima das suas cabeças, havia algo semelhante a um trono que parecia de pedra de safira; e sobre esta espécie de trono havia uma figura semelhante a de um homem, na parte de cima, sobre ele. E vi-a como a cor de âmbar, como a aparência do fogo pelo interior dele ao redor, desde o aspecto dos seus lombos, e daí para cima; e, desde o aspecto dos seus lombos e daí para baixo, vi como a semelhança de fogo, e um resplendor ao redor dele. Como o aspecto do arco que aparece na nuvem no dia da chuva, assim era o aspecto do resplendor em redor. Este era o aspecto da semelhança da glória do Senhor; e, vendo isto, caí sobre o meu rosto, e ouvi a voz de quem falava. E disse-me: Filho do homem, põe-te em pé, e falarei contigo. Então entrou em mim o Espírito, quando ele falava comigo, e me pôs em pé, e ouvi o que me falava...

(fim da citação do editor)

No início os céus abriram, ou seja, os portões dos firmamentos que são as Luzes da corporeidade e dos vasos daquele mundo. A partir daí ele entrou

nas Klipot, como está escrito “e eu olhei e eis que um vento tempestuoso...” e

como está escrito em Hoshea 1:2 “Quando Deus falou no início com Oséias” que significa o início da revelação da palavra de profecia, que foi uma

revelação das Klipot (impurezas) e seus poderes. Portanto, a mulher do pecado e os filhos do pecado [falados lá]. No entanto, uma vez que ele estava nos céus, lá ele queria se aderir e olhar em volta, como está escrito “se abriram os portões

dos céus, e eu tive visões de Deus”, mas quando ele alcançou o lugar das Klipot, ele não queria se aderir lá, mas ao invés se dividir no meio e passar sem se aderir lá, apenas um [mínimo] necessário de contemplação. E este é o

86

significado secreto de Eliyahu (Melachim I 19), (Ao que Deus lhe disse: Vem cá fora, e põe-te no monte perante o Senhor: E eis que o Senhor passou; e um grande e forte vento fendia os montes e despedaçava as penhas diante do Senhor, porém o Senhor não estava no vento; e depois do vento um terremoto, porém o Senhor não estava no terremoto; e depois do terremoto um fogo, porém o Senhor não estava no fogo; e ainda depois do fogo uma voz mansa e delicada.)

De lá (as Klipot) ele (Yechezkel) entrou da separação, para a Luz dos

anjos, como é conhecido, porque entre cada uma delas há um pargud (“véu”

separador) e este é o segredo escondido da questão do Chashmal (Yechezkel 1:4)

que é a Gematria (valor numérico) de Malbush (vestimenta) e é o vaso e a “fisicalidade” [por assim dizer] para a Luz dos anjos, que Deus expie por mim por revelar esse segredo escondido. E então ele viu 10 grupos de anjos que são

todos divididos em 4 Chayot e 4 acampamentos da Shechiná (presença divina).

Isto é o que está escrito “e dentro da forma de 4 Chayot” (ibid 1:5). De

lá ele entrou até que ele chegou a luz das próprias 10 Sefirot. Isto é o que se entende por “na forma de uma cadeira, a aparência de um homem...” E a cadeira em si é a Luz do repositório de almas [dos homens], no segredo de “os

pais são a Merkavá (carruagem)”. Portanto, a alma é chamada Kavod [glória, como o “trono de glória” desde que as almas são o próprio trono] como o

verso “para que minha glória Te cante louvores, e não se cale” (Tehilim 30:13)

ou em “por quanto tempo minha glória será envergonhada” (Tehilim 4:3).

Eis que revelei a você um segredo profundo, que inclui questões de

Merkavá que as gerações anteriores não mereceram. Nós já esclarecemos acima no Portão Cinco que nem todos os profetas “sugam” da mesma raiz porque existem inúmeras raízes que são na verdade 600.000 em cada mundo. Isto é o que se entende pelo ensinamento de nossos Rabis “600.000 profetas surgiram em Israel, etc. e Moshe Rabeinu incluiu todos eles e era igual a todos eles [combinados]”.

Agora de modo geral, nós clarificaremos os seus níveis. Porque Moshe

Rabeinu ascenderia até Atzilut e de lá poderia realmente (mamash) ver. Mas foi

através de ser encoberto apenas no mundo de Briá. E mesmo isso era apenas

no caminho de passagem. Porque o Atzilut sozinho é restrito [não existem

87

anjos, etc., lá só há a presença de Deus desde que é como a câmara privada do Rei]. E este é o significado secreto de “nenhum homem pode Me ver e viver”

(Shemot 33). Os outros profetas poderiam ver em Atzilut através de serem

totalmente encobertos nas Luzes de Briá. Após a destruição do templo,

Yechezkel profetizaria de Atzilut depois de ser encoberto em Briá e Briá dentro

do total encobrimento [do mundo de] Yetzirá. [Em termos leigos, Moshe podia

ver Atzilut através de uma tela de televisão enquanto os outros profetas

poderiam ver uma tela de televisão de Atzilut através de uma tela de televisão

de Briá. – Rabi Aryeh Kaplan] A partir daí, não há nenhuma revelação da Luz

de Atzilut ou Briá de modo algum. Isto é o que se entende por “Depois de Chagai, Zecharia e Malaquias, a profecia parou completamente e permaneceu

apenas a Ruach HaKódesh (Inspiração Divina)” (Talmud Sanhedrin 61), que está

trazendo as Luzes de Yetzirá apenas de lá para baixo. E isto é o que é referido

no Talmud como “a subida ao Pardes”, que é o Yetzirá que é chamado o mundo

de Matat (Metatron, NÃO PRONUNCIE!). E também por isso lá eram conhecidas ações para abrir os portões que estão no mundo inferior [aqui] e

[outras em] Assiá e Yetzirá e para unir os Yichudim e as orações designadas para

o mundo de Yetzirá e as 10 Sefirot nele.

E este é o significado secreto das ações dos “capítulos dos salões” que foram usados por Rabi Nechunya, Rabi Akiva, Rabi Yishmael e os homens da grande assembleia. Depois, mesmo estas ações foram esquecidas e também porque perdemos a pureza das cinzas da vaca vermelha nos tempos dos

Amoraim (sábios Talmúdicos) até o tempo de Abaye e Rava como mencionado

no Talmud (Chagigá 25). Portanto, eles não usavam a partir daí a ascensão ao

Pardes e a partir daí eles usaram apenas ações no mundo de Assiá. E ele sendo o mais inferior de todos os mundos e, também, desde que os anjos lá poucos são bons e a maioria são maus e, além disso, o bem e o mal se agarram muito

juntos, portanto não há nenhuma revelação clara (Hasagá) porque é impossível revelar somente o bem, portanto, a revelação é misturada com o bem e o mal, verdade e falsidade.

88

E esta é também a questão da Cabala Prática. Portanto, é proibido a praticá-la, porque inevitavelmente ele também vai aderir ao mal que é anexado ao bem. Ele pensa em purificar sua alma, mas a contamina através deste mal. E mesmo se ele consegue atingir, será verdade misturada com a falsidade. E, especialmente, uma vez que não existem cinzas da vaca vermelha

encontradas hoje, e as forças impuras das Klipot se agarram ao homem que se aproxima do atingimento através da Cabala Prática. Portanto, aquele que se preocupa com a sua alma deve distanciar-se disso. Porque além dele poder

contaminar-se, ele será punido no Gehinom. E mesmo no mundo, temos uma tradição que ele ou seus descendentes também se tornarão pobres, ou gravemente doentes ou exterminados.

Tome a prova do Rabi Yosef Deila Reina [uma incrível “história para acabar com todas as histórias” sobre um mestre cabalista que procurou com

uma só tacada derrubar as forças do mal e quase conseguiu. Veja Sha’arei

Kedushá HaShalem em Hebraico] e o Rabino Shlomo Molcho que praticava a Cabala Prática e foi expulso do mundo. Tudo isso por causa do que dissemos, ou seja que lá não existe o bem [nos mundos inferiores] sem o mal.

E também [mais um motivo para ficar longe da Cabala Prática] porque o cabalista deve forçá-los [os anjos guardando os portões, etc.] pela força através de juramentos com nomes sagrados. Então eles o seduzem e o dirigem para as direções não-boas, até que ele perca sua alma. E maior que isso é que todas as formas de juramento [usando nomes sagrados] foram escondidas pelos antigos [primeiros sábios] e nós não somos muito proficientes em seus caminhos, e é apropriado se distanciar deles completamente.

89

PORTÃO SETE – SOBRE ATINGIR A RUACH HAKÓDESH EM NOSSOS TEMPOS

No portão anterior, adverti o iniciado sobre as armadilhas que espreitam a estrada que leva ao atingimento [revelações superiores/poderes e perigos]. Ainda assim, ele não deve desistir nem se render [devido às dificuldades

envolvidas]. Comentando o verso “Devorah foi uma profetisa” (Juízes 4:4), [há

um comentário do] Tana D’Bei Eliyahu: “[Deus diz] convoco o céu e a terra por testemunhas, de que qualquer indivíduo – homem ou mulher, judeu ou

gentio, livre ou escravo – pode ter Ruach HaKódesh (Inspiração Divina) sobre

ele. Tudo depende de suas ações”. [i.e., qualquer um pode atingir Ruach

HaKódesh até mesmo mulheres, escravos ou não-judeus.]

Nossos próprios olhos viram, e nossos próprios ouvidos ouviram

indivíduos distintos que atingiram o nível de Ruach HaKódesh, até mesmo em nossa época, em nosso tempo. Alguns destes indivíduos podiam predizer o futuro. Outros tinham dominado a sabedoria que nunca tinha sido revelada para as gerações anteriores.

De modo que aqueles que desejam entrar no Santuário e não ser desencorajados, explicarei alguns conceitos, abrindo a porta como o orifício de uma agulha. Primeiro, explicarei alguns princípios gerais que envolvem o

atingimento [da Ruach HaKódesh]. Então, no Portão Oito, discutirei várias

práticas específicas com a ajuda de Deus, que Ele seja bendito (yitbarach).

O melhor caminho de todos [i.e. o caminho mais seguro que não tem

perigos] é como o que nós escrevemos em nome do Tana D’Bei Eliyahu. Este

foi o caminho dos primeiros pios (Chasidim Rishonim), também conhecidos como fariseus. A técnica é a seguinte:

90

1. A pessoa deve se arrepender de todo pecado que alguma vez tenha cometido, retificando todo o dano espiritual que tenha causado.

2. Então, ela deve aperfeiçoar sua alma através da prática das Mitzvot

positivas, como também através de uma completa Kavaná (concentração) nas orações, e através da labuta diligente na Torá

Lishmá [sem segundas intenções]. Ela deve manter-se como um boi sobre seus ombros até que seu nível físico se torne mais fraco. Isto também deve incluir muita disciplina, como diminuir a quantidade

de comida que come, despertando-se à meia-noite [para o Tikun

Chatzot e para aprender Torá na tranquilidade da noite], afastando

e evitando todas as Midot (traços de caráter) indignas, afastando-se de outras pessoas e não falando palavras inúteis, desnecessárias.

3. E deve também constantemente purificar seu corpo através da

imersão no Mikvê.

4. Depois disso, deve meditar (hitboded) ocasionalmente em Yirat

HaShem (temor a Deus). Deve colocar as letras do Tetragrama

em seus olhos (mentalmente) sempre. Neste período deve (י-ה-ו-ה)

ser cuidadosa em afastar seus pensamentos de toda e qualquer vaidade mundana ligando-se ao amor a Deus com grande paixão.

Através disso, poderá se tornar digna da Ruach HaKódesh em um dos seguintes aspectos:

1) O primeiro aspecto consiste da transmissão da Luz mais alta para a raiz [primária] da alma do indivíduo, como mencionado anteriormente no Portão Cinco, e ela se revelará

para ele. E tal revelação é Ruach HaKódesh em sua forma mais pura.

2) O segundo aspecto ocorre pelo estudo da Torá e/ou

observância de uma Mitzvá, como nossos sábios ensinaram: “Quando uma pessoa mantém um mandamento, ela ganha

um defensor [Anjo]”. Isto realmente (mamash) significa que

um anjo é criado através da ação [da Mitzvá] daquela pessoa. Se esta pessoa fizer isto consistentemente de acordo com a

Halachá (lei), com grande Kavaná, então este anjo se revelará

91

para ela. Este é o significado dos anjos chamados Maguidim,

que são mencionados em vários escritos. Mas se a Mitzvá não

é cumprida de acordo com a Halachá, então este anjo será feito de bem e mal, combinando verdade e falsidade.

3) O terceiro aspecto vem como resultado da piedade/devoção como acima. Elias se revelará para ela. Quanto maior for sua devoção/piedade, maior será sua revelação [iluminação/ esclarecimento].

4) O quarto aspecto é maior que todos eles. Ele envolve a

revelação da alma de um Tsadik (justo) que já faleceu [tal como

o Rei Salomão]. Este Tsadik deve compartilhar a mesma raiz com a alma da pessoa [i.e., estar próximo a raiz da sua alma] ou pode vir de outras raízes. Este aspecto pode ocorrer através

da observância adequada de uma Mitzvá [excepcionalmente]

similar a este Tzadik, assim como dos aspectos anteriores. Pessoas que são dignas de atingir este nível, podem atingir que eles ensinem a ela a sabedoria e os mistérios ocultos e maravilhas da Torá, e tudo isto depende de suas ações.109

5) O quinto aspecto é o mais baixo de todos. Envolve sonhos, onde o futuro e outros conhecimentos são revelados ao

indivíduo. Isto também está perto da Ruach HaKódesh.

O método discutido anteriormente traz a pessoa a um caminho reto [i.e. o caminho melhor e mais seguro], pois a pessoa não usa juramentos místicos para ligar-se aos Seres Supremos [usando nomes sagrados como mencionado no Portão Seis acima], mas unicamente o recurso do poder de suas boas ações

e santificação do ego. Ela pode, então, assegurar-se de que a Ruach HaKódesh que ela atinge será pura, sem qualquer mal.

109 Um dos modos para se conhecer a raiz da alma é se o indivíduo nasceu sobre o mesmo signo do Tsadik. E um modo ainda mais impressionante é se o Tsadik tem alguma ligação ancestral e/ou nasceu no mesmo dia do mês que ele. Também são ligações da alma se o indivíduo nasceu no mês que é regido pela mesma letra do mês do Tsadik.

92

Isto não é verdadeiro quando a pessoa tenta coagir [os Seres Superiores. É verdade que alguém pode ter sucesso] através de métodos que envolvam

juramentos místicos, ações específicas, preces e Yichudim [unificações]. Mas se esse alguém cometer o erro mais insignificante, é possível que sua revelação seja misturada com [o mal das] Forças Externas [perigosas].

Existe também outros métodos envolvendo técnicas específicas, os quais serão discutidos na Parte Quatro. Estes podem trazer um dos 5 aspectos mencionados acima para uma pessoa, até mesmo quando eles não vêm automaticamente [i.e. para acelerar o processo]; estes métodos, entretanto, requerem grande santidade e pureza, caso contrário, eles darão uma revelação misturada [com o mal], conforme mencionado acima.

O primeiro caminho [i.e. do caminho de 5 passos “seguro” acima] que já discutimos, entretanto, é o caminho levado pelas gerações mais antigas. Este é o caminho referido pelo Ramban em seu comentário sobre o verso

“e aderirás a Ele” (Devarim 11:22 e 30:20). Este também é o significado da experiência de Ben Azai, quando ele simplesmente se sentava e aprendia e era

rodeado pelas chamas flamejantes, como o Ramban explica em seu Iguéret

HaKódesh ("Epístola Sagrada"), Capítulo 5.

93

PORTÃO OITO – PARA CLARIFICAR O ATINGIMENTO DA RUACH HAKÓDESH EM NOSSOS TEMPOS COM GRANDE CONCISÃO

A pessoa deve passar por 5 purificações.

1. Primeiro, ela deve se arrepender (retornar) de todos os seus pecados,

sejam aqueles que envolvem [a transgressão de] Mitzvot negativas, a

negligência das Mitzvot positivas ou a transgressão de leis rabínicas,

até mesmo em todos os tipos de más Midot (traços de caráter). Tal arrependimento deve incluir a resolução de nunca repetir o pecado ou retornar aos maus hábitos. Tal arrependimento é especialmente importante para pecados para os quais a Torá prescreve uma

penalidade de Karet (ser cortado [espiritualmente]), ou aqueles que

envolvem Chilul HaShem (a profanação do Nome de Deus [através de más ações não condizentes com um judeu]). Isto inclui guardar o

Shabat, Nidá [as regras menstruais], e todas as formas de Keri (sêmen desperdiçado) [para homens], juramentos, até mesmo se eles envolvem a verdade, contemplação dos membros proibidos do sexo

oposto, e de Lashon HaRá (falar negativamente sobre alguém, mesmo

se for verdade), difamação, frivolidade e Devarim Betalim (palavras

vãs). A pessoa também tem que se distanciar da Ga’avá (arrogância), raiva, irritação e tristeza, e se habituar na modéstia e humildade e alegrando-se com o que tem.

94

2. A segunda purificação envolve a observância meticulosa de todas as

248 Mitzvot da Torá [os quais fazem paralelo com as 248 partes do corpo humano], assim como os mandamentos Rabínicas, particularmente aqueles que envolvem a separação de tempo para o

estudo da Torá, rezar com Kavaná, recitando todas as bênçãos, e dar

Birkat HaMazon (graças após as refeições com pão) com Kavaná,

amar ao próximo e honrar o Shabat em todos os detalhes. A pessoa deverá acordar toda noite, à meia-noite, para labutar na Torá e lamentar por Jerusalém. Qualquer um que assim fizer deverá proceder com amor, pela causa dos céus [motivos puros, não para receber recompensa etc.].

3. A terceira purificação envolvem o tempo em que a pessoa se prepara

para se santificar (lehitkadesh) com Ruach HaKódesh.

4. A quarta purificação envolve a purificação do corpo através da

imersão no Mikvê e uso de roupas limpas.

5. A quinta purificação é quando a pessoa, na verdade, se prepara para

receber Ruach HaKódesh, depois que as outras boas Midot se tornaram parte de sua natureza.

Então, você deverá estar sozinho em um quarto, após a imersão e a santificação. Deve ser um lugar onde você não será distraído pelo som de vozes humanas ou pelo gorjeio dos pássaros. O melhor momento para fazer isto é logo após a meia noite.

Feche seus olhos e liberte seus pensamentos de todas as coisas mundanas, como se sua alma deixasse seu corpo e você ficasse destituído de sensações, como um cadáver. Então, fortaleça-se com um poderoso anseio, meditando sobre o Mundo Superior. Lá você deve se ligar à Raiz de sua alma e às Luzes Superiores.

Você deve imaginar como se sua alma deixasse seu corpo e ascendesse ao alto. Imagine você se erguendo nos Mundos Superiores.

Se você fizer uso de um Yichud (Unificação), tenha em mente que, através dele, você estará transmitindo Luz e sustento para todos os mundos. Também tenha em mente que você receberá sua porção no fim.

95

Medite (hitboded) em pensamento por um curto tempo e tente sentir como se um Espírito estivesse repousando sobre você. Se você não sentir nada, pode-se assumir que você ainda não está preparado para isto. Portanto, você deve se fortalecer ainda mais no serviço e na santidade. Depois de alguns dias, você deve meditar novamente desta maneira, até que você se torne merecedor de que o Espírito repouse sobre você [esta discussão será mais detalhada na Parte Quatro].

Quando o espírito ficar sobre você, você deve ainda discernir se ele é

puro e limpo, ou se vem da Sitra Achra (“outro lado”, o lado do mal), uma mistura de bem e mal. Guarde em mente o que aconteceu a Ben Zoma e Ben

Azai [sábios mishnáicos] quando eles ascenderam ao Pardes. Você deve discernir isto pelo que é revelado. E deve consistir completamente de verdade, ou pode ser Verdade misturada com falsidade. Ocasionalmente, a revelação pode

consistir de Devarim Betalim (palavras inúteis), que tratam de vaidades mundanas ou ideias que não estão de acordo com os ensinamentos da Torá, ou similares. Quando isto acontecer, você deve afastar-se dele. Você deve continuar se fortalecendo no serviço até que a revelação seja fiel, baseada no temor aos céus etc.

E saiba que no princípio, o espírito descansará sobre você ocasionalmente, a intervalos longos. A revelação unicamente envolverá conceitos simples, e não ideias profundas. Muito pouco será revelado, mas à conforme o tempo passar, se fortaleça em todos os detalhes que nós especificamos.

(aqui está um exemplo do Rabi Moshe Chaim Luzzato de uma primeira revelação:

"Vou descrever a questão concisamente. Em Rosh Chódesh Sivan

de 5486, enquanto eu estava unificando um Yichud, adormeci. E quando acordei, ouvi uma voz dizer: ‘Para revelar eu desci, segredos ocultos do Santo Rei’. Rapidamente levantei-me com medo e depois me fortaleci. A voz não parou e me contou um segredo. No segundo dia, ao mesmo tempo, tentei ficar sozinho no quarto, e a voz retornou e disse outro segredo, até que um dia

ele me revelou que ele é um Magid enviado dos Shamayim (céus)

e me deu Yichudim especial para fazer todos os dias e então ele

96

viria. Eu não o vi, só ouvi a voz dele falar pela minha boca. E depois, ele me deu permissão para fazer perguntas também.

Depois de cerca de 3 meses, ele me deu alguns Tikunim para fazer cada dia, a fim de que eu merecesse uma revelação de Eliyahu

HaNavi. E então ele me mandou escrever um livro sobre Kohelet, que ele iria me explicar o significado secreto de cada verso. Depois, Eliyahu veio e disse que alguns segredos. E ele disse isso

agora, Matat o grande príncipe. E quando ele chegou, eu sabia que era ele por causa das palavras de Eliyahu. E a partir daí, reconheci cada um por si mesmo. E além disso, havia as almas de

(tzadikim) que se revelaram...”

– trecho do livro Yarim Moshe Igeret 12)

Eis que, o princípio geral é: purificação do físico até o outro extremo e desenraizamento dos pensamentos aleatórios e o poder da imaginação em si completamente [i.e. mente clara]. E ele deve se apegar ao Reino Superior totalmente e absolutamente e eis que a pessoa deve contemplar tudo o que nós escrevemos na Parte Um, Portão Seis, porque lá é clarificada a ordem e o modo de alcançar piedade em maiores detalhes.

97

PARTE QUATRO INSTRUÇÕES PARA ATINGIR A RUACH

HAKÓDESH

98

PORTÃO UM – MÉTODOS PRÁTICOS PARA ATINGIR A RUACH HAKÓDESH

Eu já esclareci na Parte Três, Portão Sete, que existem 5 tipos de atingimento. Eles são:

1. Ruach HaKódesh,

2. Almas dos Tzadikim,

3. Anjos que são chamados “Magidim”, 4. Eliyahu HaNavi, e 5. Sonhos.

E para todas estas coisas é possível atingi-las por si mesmas (indiretamente) através da santidade da pessoa e sua labuta em Torá, sem necessidade por qualquer ação (daqui nós vemos uma explicação para os

poderes sobrenaturais encontrados nos grandes sábios Talmúdicos). Também é possível atingi-los através de ações específicas após o pré-requisito que a pessoa está apta e preparada para o atingimento. E esta última maneira [as ações específicas] serão esclarecidas nesta parte de tudo que é encontrado nos livros dos antigos Sábios, e é dividido em Três Portões:

Portão Um, sobre as ações.

Portão Dois, sobre o atingimento.

Portão Três, sobre as condições para o atingimento.

E eu já escrevi em meu longo livro, que é chamado Etz Chaim alguns

Yichudim (unificações), e tipos de caminhos maravilhosos na questão do

atingimento. E se HaShem, que Ele seja bendito, decretar, eu os escreverei aqui com uma explicação clara em uma parte separada.

99

(Nota do tradutor: O restante do Portão Um não é adequado a ser traduzido devido ao perigo envolvido para aqueles que não são aptos [i.e. todos nós]...) O Rav Chaim Vital escreve lá:

“E aquele que é descarado usando este nome [Sagrado] e não o guarda, ele será punido e destruído do mundo. Ele vai morrer sem filhos. Ele herdará sua porção entre o humilhado, ele será de eterna traição, seu fogo nunca se apagará e seu verme não morrerá (uma referência a Isaías 66) e da civilização ele será banido e da luz à obscuridade, eles o expulsarão”.

(Ele também escreve na Parte Três, Portão Seis:

“E esta é também a questão da Cabala Prática. Portanto, é proibido a praticá-la, porque inevitavelmente ele também vai aderir ao mal que é anexado ao bem. Ele pensa em purificar sua alma, mas a contamina através deste mal”.)

100

PORTÃO DOIS – SOBRE A QUESTÃO DO ATINGIMENTO

Aqui o Rabi Chaim Vital traz algumas citações de vários livros

abi Pinchas o filho de Yair diz “zelo traz a limpeza, limpeza a pureza, pureza a separação, separação a santidade, santidade a humildade,

humildade ao temor do pecado, temor do pecado a piedade (Chasidut),

piedade a Ruach HaKódesh e Ruach HaKódesh a ressurreição dos mortos e a ressurreição vem através de Eliyahu”.

Igeret HaRamban, ele a enviou ao seu filho de Ako para Barcelona. [O Rabi Chaim Vital cita palavra por palavra abaixo:]

(Escrito para seu filho mais velho, Nachman, com a instrução de lê-la semanalmente.)

“Ouça, meu filho, as instruções do seu pai e não se esqueça do

ensinamento de sua mãe” (Provérbios 1:8). Adquira o hábito de sempre falar calmamente com todos. Isto o afastará da ira; um grave defeito de qualidade que leva as pessoas a pecar. Como nossos Sábios ensinaram: “Quem se inflama

com a ira está sujeito à disciplina do Gehinom” (Nedarim 22a) conforme é dito:

"Expulse a ira do seu coração, e remova o mal da sua carne.” (Eclesiastes 12:10)

aqui Mal significa Gehinom, conforme lemos: “e os ímpios estão destinados ao

dia do mal.” (Provérbios 16:4). Depois te ter sido salvo da ira, a qualidade da humildade entrará em seu coração. Este atributo radiante é o melhor de todos

os atributos admiráveis (veja Avoda Zará 20b), “No despertar da humildade

vêm o temor (respeito) ao Senhor.” (Provérbios 22:4)

E através da humildade, o atributo do respeito entrará em seu coração. Isto fará com que você sempre pense de onde veio e para onde está indo, e que enquanto viver você é como uma larva e um verme, e o mesmo depois da

R

101

morte. Isto também servirá para te relembrar diante de Quem você será

julgado, o Rei da Glória (veja Avot 3:1) conforme está escrito, “Mesmo os céus e os céus dos céus não podem Te conter, quanto menos os corações das

pessoas!” (1ª Reis 8:27; Provérbios 15:11) Isto também está escrito: “Não sou eu

que preencho os céus e a terra? Diz o Senhor.” (Jeremias 23:24)

Quando você pensar sobre todas estas coisas, você temerá Seu Criador, e se protegerá do pecado e, consequentemente, com estes atributos você será feliz com o que lhe coube. Além disso, quando você age humildemente e modestamente diante de todos, e teme a Deus e o pecado, então o espírito da

Shechiná e seu glorioso esplendor repousará sobre você, e você viverá a vida do Mundo Vindouro!

E agora, meu filho, entenda e veja que quem tem coração orgulhoso e sente que é maior que os outros está se rebelando contra o Reino dos céus, porque está se adornando com as vestes do reino dos céus, conforme está

escrito: “O Senhor reina, vestido de orgulho.” (Salmos 93:1) Por que o coração deveria sentir orgulho? É por causa da riqueza? “O Senhor torna pobre ou

rico.” (1ª Samuel 2:7) É por causa da honra? Isto pertence a Deus, como nós

lemos: “Riqueza e honra vem de Ti.” (1ª Crônicas 29:12) Então como alguém poderia se adornar com a honra do mestre? E quem se orgulha de sua sabedoria certamente sabe que Deus “retira o discurso dos confiantes e

elimina o discernimento dos sábios.” (Jó 12:20) Então nós vemos que todos são iguais perante Deus, já que com Sua ira Ele diminui o orgulhoso e quando Ele quer eleva o caído. Então diminua-se e Deus o elevará!

No entanto, agora explicarei a você como comportar-se com humildade e a sempre seguir este atributo. Fale gentilmente em qualquer circunstância, com sua cabeça curvada, seus olhos voltados para o chão e seu coração para o alto (para Deus). Não olhe a face de uma pessoa enquanto falar com ela. Considere todos como maiores que você. Se ele é sábio ou rico, você deve prestar-lhe respeito. Se ele é pobre e você é mais rico ou sábio que ele, considere-se (em seu coração) mais culpado do que ele, e que ele é mais inocente que você, pois quando ele pecar trata-se de um engano; enquanto seu pecado é intencional!

102

Em todas as suas palavras, todas suas ações, todos os seus pensamentos e em qualquer momento considere-se em pé diante do Santo, bendito seja Ele,

e Sua Shechiná estivesse pairando sobre você, pois a Sua gloria preencher o mundo inteiro. Fale com temor e respeito, como um escravo diante do seu mestre. Atue com moderação perante todos. Quando alguém lhe chamar, não responda alto, mas gentilmente, como alguém que está diante do seu mestre.

A Torá deve ser sempre estudada com diligência, então você será capaz de cumprir seus mandamentos. Quando levantar-se de seu estudo reflita cuidadosamente sobre o que estudou, a fim de ver o que nisto pode pôr em prática. Examine suas ações toda manhã e tardes, e desta maneira todos os

seus dias se passarão com Teshuvá (arrependimento).

Durante suas orações, remova todas as preocupações mundanas do seu coração. Prepare seu coração diante do Senhor, purifique seus pensamentos e pense no que vai falar antes de dizer. Se você seguir estas instruções em todas as suas ações diárias, você nunca pecará. Desta forma tudo o que você disser, fizer ou pensar será adequado; e suas orações serão puras, claras, limpas, piedosas e aceitáveis perante ao Santo, bendito seja Ele, como está escrito:

“Quando os corações de alguém estão direcionados a Ti, escute-o.” (Salmos 10:17)

Leia esta carta pelo menos uma vez por semana e não negligencie qualquer parte dela. Cumpra isto, e ao fazê-lo, ande com ela para sempre nos caminhos do Senhor, que Ele seja Bendito, então você terá sucesso em todos os seus caminhos, e mereça o Mundo Vindouro que está oculto e destinado aos justos. Cada vez que você ler esta carta, os céus responderão seus desejos

do coração eternamente. Amén, Selá. (FIM DA CITAÇÃO.)

103

Rav Yitzchak de Ako escreveu em nome de HaRav Moshe, um estudante do Rav Yosef Gikatlia de abençoada memória: “o homem cujo

coração tem o inspirado para reparar suas Midot (traços de caráter) e para endireitar seus caminhos e ações e a correr atrás da humildade com absoluta sinceridade, para ser insultado e não insultar [de volta], ouvir os outros o

zombando e não respondê-los, imediatamente a Shechiná (presença divina) vai descansar nele e ele não vai precisar aprender da carne e sangue, porque a

Ruach Elokim (espírito do Todo Poderoso) vai ensiná-lo.

Achei escrito que, no Tratado Kalá Capítulo “julgue seu próximo...” diz Aba Eliyahu (Eliyahu HaNavi), “Sempre, a Torá é explicada somente aquele

que não é um kapdan (impaciente, irritável), assim também eu me revelarei

apenas aquele que não é um kapdan”.

Quem deseja aprender a sabedoria deve se apegar a esses três atributos:

Yirá (temor e reverência a Deus), humildade e Simchá (alegria); que ele deve temer o pecado, ser humilde e feliz com sua porção. E quando ele atinge a compreensão desses níveis, ele vai alcançar a sabedoria.

Há uma história de um homem que jejuava a maioria de seus dias, e ele fez muitas boas obras de caridade e ajudou órfãos, mas ele buscava posições de liderança (honra). Ele veio para os místicos que tinham atingido o nível de profecia e disse para o maior entre eles. “Meu mestre, em sua bondade, me diga a razão por que depois de ter feito todas essas boas ações, porque eu não mereci o nível de profecia, para dizer eventos futuros como você?”

Ele respondeu-lhe: “pegue um saco cheio de figos e nozes e pendure em seu pescoço. Então vá para a rua principal da cidade em frente a todas as pessoas importantes e reúna os jovens. Diga-lhes ‘quem quer que eu lhe dê figos e nozes, venha e me bata com a mão no meu pescoço e depois na minha bochecha’. Se você fizer isso muitas vezes, volte para mim e vou guiá-lo no caminho para atingir a verdade”.

Ele respondeu “Meu mestre, como pode um homem honrado e importante como eu fazer essas coisas?” O místico respondeu-lhe “isto é uma grande questão em seus olhos!? Esta é apenas a maneira mais fácil, que você precisará fazer se você quer que sua alma veja a Luz da verdade” [já que ele

104

precisava quebrar o seu desejo por honra]. Imediatamente, ele se levantou e saiu desanimado.

Rav Eliyahu Samelly, autor de “Reishit Chochmá” testemunhou para

mim em nome de seu Rabi, HaRav Moshe Kordovero autor de “Pardes

Rimonim”, que quem quiser saber alguma matéria, ele deve se habituar em

Kedushá, Tahará e Yirat Chet (santidade, pureza e o temor do pecado) e

especialmente nesse dia. E à noite, depois que ele recitou a oração do Shema antes de dormir, ele deve meditar um pouco em sua mente sem quaisquer outros pensamentos. Então ele deveria pensar em sua pergunta até o sono cair sobre ele e ele dormir. E ele deve estar sozinho em casa em um lugar onde nenhum homem irá despertá-lo. Então eles [ou seja, lá em cima] vão responder sua pergunta durante o sono, e ele deve ter cuidado que outros não perturbem seu sono então.

Escreve HaRav Yitzchak de Ako, entre as condições de Perishut

(separação) e Hitbodedut (meditação) é distanciar-se de todos os pecados [seja

acidental ou voluntário] que causam a remoção da Luz da Shechiná (divina presença) da alma do pecador. Porque, se os homens agem mal, eles formam

uma barreira entre a sua alma e a Luz da Shechiná, e eles permanecerão na escuridão. Mas se eles são bons, a pessoa encontrará com eles a Luz da

Shechiná.

105

PORTÃO TRÊS – SOBRE A CONDIÇÃO DO ATINGIMENTO

Sobre a segunda forma para alcançar os três tipos como acima [i.e., diferentes tipos de realização – Eliyahu, almas, etc.]. Não vou anotar quaisquer ações através de juramentos [usando nomes sagrados] e pronunciamento de nomes sagrados exceto através de pensamento e contemplação apenas, ou através de orações para Deus na forma de orações.

Você já sabe que todos os assuntos do atingimento requerem que o homem esteja sozinho em sua casa para que outros não o perturbem de seus pensamentos. E o próprio homem deve meditar em seus pensamentos, até o extremo oposto, que ele deve remover o corpo da sua alma, como se ele não sentisse que ele está vestindo um [corpo] físico. E de acordo com o quanto ele pode remover o físico, assim será também o poder do atingimento. E se ele detecta um ruído ou movimento que anula seus pensamentos (concentração), ou se ele próprio virá a algum pensamento físico, eis que, o pensamento de sua alma irá se desconectar de ser anexada aos reinos mais elevados, e ele não vai alcançar nada. A razão é que a santidade no alto não pode repousar sobre um homem enquanto ele está se agarrando ao físico, nem que seja da largura de um fio de cabelo.

E, portanto, a profecia ou Ruach HaKódesh é chamado Tardema (sono

profundo), ou Chalom (sonho) ou Chizayon (visão). A base é que mesmo se um

homem é digno de ter o repouso da Ruach HaKódesh nele, se ele não se

habituar nisso, para remover a alma de seu corpo completamente, a Ruach

HaKódesh não irá descansar nele. E este é o significado secreto dos Bnei Nevi’im (estudantes dos profetas) que jogaram perante eles tambores e tubulações, etc.

(Shmuel 1:15), porque através da doçura do som da música, a meditação caiu

106

sobre eles durante a doçura da voz, e eles removeriam as suas almas [de seu

corpo]. Em seguida, o jogador iria parar a música e os Bnei Nevi’im, permaneceriam no mesmo apego Superior e fariam a profecia. Eis que esta é a primeira condição.

A segunda condição é que o homem deve anular de si mesmo todas as coisas que causam uma interrupção em sua meditação. Porque na primeira condição, mencionamos apenas as coisas físicas, que naturalmente causam uma interrupção na meditação. No entanto, agora, vamos falar de coisas

espirituais que interrompem. E elas são as forças de Tum’á (impureza) que vem

da Yetzer HaRá (inclinação ao mal) que é vestida no próprio homem. E eles são fortalecidos através dos pecados do homem.

Portanto, quem vem para meditar, deve primeiro fazer Teshuvá (retorno, arrependimento) de tudo o que ele pecou. E depois de ter cuidado para não continuar pecando em nenhum deles. E depois de se habituar para remover

de si mesmo as más Midot (traços de caráter) que estão enraizadas nele, tais

como as Midot de raiva, tristeza, Kapdanut (irritação), palavras vãs e similares. E depois que ele tiver reparado as enfermidades da alma, seja em pecados ou

nas Midot, então a Ruach HaTum'á (força da impureza) não tem o poder de

interromper seu apego ao Superior (Hebraico: Elyonim). E então ele pode se habituar na anulação do físico de si mesmo, como mencionado na primeira condição. E depois [de dominar] tudo isso [as 2 condições], ele pode começar com ações que trazem a adesão com o Superior, como explicaremos com a ajuda de Deus, como eu encontrei nas palavras de livros e nas palavras de meditadores.

No entanto, a questão da 2ª condição, que é remover de si mesmo as

forças de Tum'á (impureza) e isto é através do arrependimento de seus pecados,

e distanciar-se das más Midot, já expliquei o assunto conforme eu encontrei nos livros. E depois de ter-lhe ensinado as duas condições mencionadas, agora vou mencionar as ações que são para se aderir ao poder da alma de um homem ao Superior, depois que ele domina as duas condições mencionadas. Vamos começar com isto:

(Agora o Rabi Chaim Vital vai trazer algumas práticas reais para o atingimento. Eu só traduzi a primeira. Observe que no final da introdução deste livro ele afirma pessoalmente ter verificado que esses métodos funcionam.)

107

Medite sozinho em uma casa como antes e envolva-[se] em um Talit, sente-se e feche os olhos e retire-se completamente do físico, como se sua alma

deixasse seu corpo, e ela sobe para o Rakia (firmamento). E depois da remoção

(do físico), leia uma Mishná, a que você quiser, muitas vezes repetidamente, costas a costas, muito rapidamente, tão rápido quanto você puder, mantendo uma pronúncia clara e sem pular todas as palavras. E tenha a intenção de

aderir a sua alma com a alma do Tana (Sábio Mishnáico), que é mencionada

na Mishná. E isto é através de sua intenção de que a sua boca deve ser um Kli

(instrumento) por meio do qual saem as letras da Mishná e a voz que sai do instrumento da boca, são as centelhas de sua alma interna que saem e leem

aquela Mishná. E eles se tornam uma carruagem, para permitir o revestimento

dentro da alma daquele Tana, autor da Mishná, e que sua alma deve tornar-se

revestida em sua alma. E quando você se cansar de ler a Mishná, se você estiver

apto para isso, talvez, o autor da Mishná entrará em sua boca, e se vestirá lá

conforme você estiver lendo a Mishná.

E então, conforme você está lendo, a Mishná, ele falará através de sua

boca e o cumprimentará Shalom. E tudo o que você então pensará em seus pensamentos para perguntar dele, ele irá responder-lhe e falar através de sua boca. E suas orelhas vão ouvir suas palavras. Você não será quem está falando pela boca, ele vai estar falando.

E este é o significado secreto de [palavras do rei David:] “o espírito Deus

falou através de mim e a Sua palavra estava na minha língua”. (Shmuel II 2:23) (alguns dos Tehilim foram compostos dessa maneira)

E eis que, se você não é digno para este nível elevado, é possível que ele virá de outra maneira. É através da grande velocidade de sua boca (na leitura

da Mishná), você se cansará e suas palavras silenciarão sem sua intenção e você vai dormir levemente. Então, durante o sono, você verá que eles vão responder sua pergunta seja em uma alusão ou claramente. Tudo de acordo com sua intenção. E se você não merecer uma destas duas formas, saiba que não está ainda apto para isso, ou que você não foi capaz de remover-se adequadamente

do físico. [Note que a Mishná é preenchida com camadas de significados secretos.]

108

(Aqui está uma parte do próximo.)

Purifique seu corpo e santifique-o das impurezas. Lave as mãos de todas

as formas de roubo e corrupção, como está escrito (Tehilim 24:3) “quem subirá para a montanha de Deus, e quem subirá para seu lugar santo? Aquele com as

mãos limpas e um coração puro... ele vai levantar (yisá) uma benção de Deus...”. E você deve purificar o seu interior para ser como o seu exterior

[Tocho K'baro - que seu exterior deve refletir o seu interior, ou seja, a pureza do coração de uma criança] como dito [acima] “e um coração puro”. E então ele vai “levantar uma benção de Deus”, que se refere ao nível da profecia, como

está escrito (pelo profeta Bilam – Bamidbar 23:7), “e ele levantou a sua mensagem e disse...” Ele deve amarrar seu espírito acima e depois ele pode

atrair seu manancial abaixo. Primeiro aprender as razões para as Mitzvot

namatéria revelada (alguns Talmud) e depois um pouco dos Nistarot de Deus

(Torá Mística). Aprenda Torá e faça as Mitzvot e abstenha-se de todas as

palavras vãs naquele dia. E mergulhe em um Mikvê, vestido com roupas

brancas e vá para um lugar longe de todas as formas de Tum'á (impureza) e longe de corpos mortos ou cemitérios. Distancie-se de todas as formas de

preocupação, desespero ou tristeza e vista-se de grande Simchá (alegria). Separar-se do físico e ascenda mentalmente de firmamento para firmamento [dos sete firmamentos mencionados na Parte Três, Portão Um] até o sétimo

firmamento que é chamado Aravot. E imagine que acima de Aravot, há um

grande Yeriá (cortina), branca e enormemente grande. E lá está gravado o

nome de Y-H-V-H [י-ה-ו-ה] em escrita Ashurit (Torá) em letras enormemente

grandes. Cada letra, como uma montanha, de forma branca como a neve. E você deve juntar as letras...

(saltando adiante...)

(Rabi Chaim agora vai citar um livro:)

O livro Meirat Einayim (iluminação dos olhos), Parashat Ekev, no verso “e se aderirá a Ele”: “e eu, Yitzchak o pequeno, filho de Shmuel de Ako diz,

que seja por indivíduos especiais (yechidim) ou pelo público em geral, que quem quer saber o segredo da conexão de sua alma no alto e o apego de seu pensamento a Deus no alto, para que ele adquira com esse pensamento

constante e ininterrupto, o Olam HaBá (mundo vindouro), e que Deus estará

109

com ele neste mundo e no Olam HaBá, ele deveria imaginar diante dos seus

olhos as letras do único nome de Deus (Yud-Hey-Vav-Hey) [י-ה-ו-ה] que Ele seja

bendito, como se eles estivessem escritos na frente dele em um livro na escrita

Ashurit [hebraico na caligrafia do Sefer Torá], e cada letra deve ser grande em seus olhos sem limite. Isso significa que quando você coloca as letras do nome original diante de seus olhos, os olhos da sua imaginação devem ser sobre eles

e o pensamento de sua mente e seu coração sobre o Ein Sóf (Infinito), tudo ao mesmo tempo, a visão e o pensamento – os dois juntos. E este é o significado

secreto da verdadeira adesão mencionada na Torá “e se aderirá a Ele” (Devarim

30:4), ou “e nEle você aderirá” (Devarim 10:20), ou “e vós que aderistes a

Deus” (Devarim 4:4).

E todo o tempo que a alma do homem se adere a Ele, que Ele seja abençoado, desta forma, nenhuma coisa ruim vai acontecer com ele, e ele nem nunca vai chegar ao erro em qualquer assunto da sua matéria, intelectual ou emocional, e ele não vai cair na mão do acaso [a ordem natural], porque como ele está se aderindo com Deus, ele está acima de todos os acontecimentos e governa sobre eles. E em honra a Deus, que Ele seja abençoado, ele deve ter cuidado para não aderir seus pensamentos nEle, exceto em lugares limpos e não em becos sujos e não com as mãos limpas, e não na frente de ídolos, ou coisa parecida. E eu ouvi de um sábio homem temente a Deus, que ele viu o piedoso Rabi Yitchak o filho do Ravad, que ele serviu e ele disse que o homem piedoso (Rabi Yitzchak) todos de seus dias, seus olhos físicos não viram nada porque ele era cego, e quando ele precisava ir para algum lugar, ele dizia ao seu estudante que ia com ele que quando ele atingisse um lugar de adoração de ídolos, apressasse os seus passos, tanto quanto possível. E parece-me que

tudo o que ele fez foi em honra HaShem, que Ele seja abençoado, porque ele

precisava não pensar em um lugar de completa Tum'á (impureza) pensamentos

dEle que é a completa Kedushá (santidade). E ele se apressaria para Pêssach (Páscoa) a fim de retornar ao ponto onde ele parou.

110

E se você perguntar, por que deveríamos aderir nossos pensamentos neste nome mais do que em qualquer outro nome [de Deus]? É porque este nome é a fonte das fontes e a causa das causas e tudo está incluído nele, desde

Kéter para Atara, de Ein Sóf para Ein Sóf, e é a causa de toda a existência de

Kéter a um pequeno mosquito. E sobre este grande nome disse que o grande

compositor de Israel [o Rei David] “Shiviti Adonai Lenegdi Tamid Ki Mimini Bal

Emot” ["Coloquei Deus diante de mim sempre, Ele está à minha mão direita,

e não se moverá” Tehilim 16:8, Rabi Aryeh Kaplan explica: o que ele quis dizer foi, “Não afasto os meus pensamentos de Deus, Ele é como minha mão direita, que eu não esqueço nem mesmo por um instante devido à facilidade de seus movimentos. Portanto, eu não me moverei, eu não cairei”). Ao dizer “diante de mim”, é uma dica para o que escrevemos, que seus olhos e coração estavam sempre a Deus como se estivessem escritas na frente dele...

[Nota: Curiosamente, isto é trazido como a primeira Halachá no

Shulchan Aruch (código da lei judaica) no Rama.

O Chafetz Chaim explica este verso da seguinte forma (do Shem Olam parte 2 cap.10): “o princípio geral, é para cada pessoa boa contemplar, sempre,

como a presença de HaShem preenche o mundo, e que ele está de pé diante

dele para fazer a sua vontade. Isto é o que se entende por “Shiviti Adonai...”, que “Eu contemplo constantemente que eu estou em pé diante de Deus para fazer Sua vontade” e isto é o que Deus disse para Avraham “Ande perante

Mim e seja Perfeito...” (Bereshit 17:1), que significa contemple sempre que você está em pé diante de mim”. Também, o Rav Avigdor Miller ensinou que o

indivíduo deve contemplar o Olam HaBá diariamente por 30 segundos,

contemplar como o Chafetz Chaim escreveu todos os dias durante 30 segundos

provavelmente também é uma boa ideia, para desenvolver uma Emuná

“tangível”. O livro sagrado Arvei Nachal (Chelek 2 111b) acrescentou que “Toda

vez que alguém cumpre o verso “Shiviti Adonai....”, ele não virá a arrogância, ou busca de honra, enquanto ele está em pé diante do Rei dos reis, o Santo bendito seja Ele, mas se ele esquece momentaneamente até mesmo um pouco,

este é o significado do verso “vatechasrehu me-at mElokim” (você faltou um

pouco de Deus) então imediatamente “vkavod vhadar teatrehu” (e honra e glória o circundam).]

111

...Depois que um homem tenha merecido a adesão [de seus pensamentos para Deus], ele merecerá o segredo da “igualdade” [explicado em breve] e se ele merecer o segredo da “igualdade”, ele merecerá o segredo da “meditação”, e depois que ele tenha merecido o segredo da “meditação”, ele

merecerá Ruach HaKódesh e deste a profecia, o que significa, ele profetizará e dirá sobre eventos futuros [ele também será capaz de olhar com os olhos da sua alma e não apenas seus olhos físicos. Isto lhe dará poderes sobrenaturais, de clarividência].

E sobre a questão de “Hishtavut” (igualdade [de atributos]), Rabi Avner

me disse: um homem sábio, entre os Mitbodedim (meditadores) veio até mim

buscando que eu o aceitasse entre os Mitbodedim. O mestre disse-lhe “Abençoado sejas meu filho Deus, suas intenções são boas. No entanto deixe-me saber se você alcançou o nível de ‘igualdade’ ou não”. Ele respondeu “Rabi explicou suas palavras”. Ele disse “Pois dois homens, se um deles honra você e o segundo te insulta, eles são iguais aos seus olhos?”

Ele respondeu “não meu mestre. Porque sinto prazer e contentamento de quem me honra e a dor de quem me insulta, mas não qualquer rancor contra ele”.

Ele respondeu “meu filho, vá em paz, porque enquanto você não atingir ‘igualdade’ até que sua alma não sinta a honra de alguém que homenageia você, nem o embaraço de uma pessoa que se envergonha, não está preparado para ter seus pensamentos, atados com o Superior quando você vir e meditar. Vá e humilde mais seu coração em verdade até que você atinja a ‘igualdade’ e, então, você será capaz de meditar.

112

A questão da igualdade, vem através da adesão dos seus pensamentos a Deus, que Ele seja abençoado. Porque a adesão a Deus faz com que o homem não olhe aos outros o honrando, nem em lhe envergonhando. Ele também não ficará preocupado com as forças do mal. Você pode ver que quando Deus estava com [o rei Shaul] e os pensamentos de Shaul se aderiram a Ele, ele removeu os feiticeiros da terra e da mesma forma, ele não se importava quando homens malvados o insultaram quando ele foi coroado como rei sobre Israel

(Shmuel 11). Mas quando Deus o deixou, ele se transformou em uma pessoa

diferente. Ele perseguiu os feiticeiros (Shmuel I 28:7) e ele também ficou

furioso e irado sobre os justos Kohanim que não pecaram contra ele e ele derramou seu sangue por nada... E se assim for, um homem deve primeiro

fazer uma grande humildade para merecer a Hitdabkut (adesão a Deus) e isso

vem através da observância das Mitzvot com toda sua força [ênfase minha]. E também para aderir-se absolutamente com a característica da humildade, que os olhos dele devem estar abaixo e o coração dele acima. [A razão que o indivíduo deve tentar cumprir suas obrigações para Deus com o melhor de sua capacidade é que caso contrário pensar nEle só pode trazer o indivíduo a

vergonha – Mesilat Yesharim – O Caminho dos Justos]

(as próximas 20 páginas aproximadamente não foram traduzidas devido a abstração e aos perigos envolvidos. O Rabi Chaim Vital alerta na Parte Quatro, Portão Um:

“... e na condição de que quem usa este [nome sagrado] é um vaso preparado para receber a energia espiritual, e que ele está apto para isso [i.e., uma pessoa muito Santa], mas se ele não for, então Deus vai mudar para cruel e eles “então se transformarão em uma planta degenerada de uma videira

estranha”, Deus proíba (uma referência a Yirmiyahu 2:21)... “e aquele que é descarado usando este nome [sagrado] e não o guarda corretamente, ele será punido e destruído do mundo. Ele vai morrer sem filhos [seus filhos serão massacrados]. Ele herdará sua porção entre o humilhado, ele será de eterna traição, seu fogo nunca se apagara e seu verme não morrerá (uma referência a

Isaías 66:24) e do mundo ele será banido e da luz à escuridão, eles o expulsarão”. [i.e., ele vai trazer um espírito destrutivo que irá levá-lo às garras das Forças do mal.]

113

Para um somatório de grande parte dos preparativos, consulte a

enganosamente simples, carta do Ramban acima ou o pequeno livro: Tomer

Devorá (Tamareira de Débora, aqui)

Para o “mapa da estrada” dos preparativos práticos, veja o inigualável Caminho do Justo pelo Rabi Moshe Luzzato (que foi o principal sucessor do Rabi Chaim Vital) (este livro é o único que não só te diz o que fazer, mas também diz-lhe em que ordem fazer, ou seja, qual etapa deve ser dominada antes de passar para o próximo passo.)

http://www.digital-brilliance.com/kab/deborah/deborah.htm

http://www.shechem.org/torah/mesyesh/

114

שערי קדושה

ויטאל חיים רבי

הקדמה

:אמר הצעיר חיים בן כבוד הרב יוסף ויטאל זלה"ה

ראיתי בני עלייה, והם מועטים, משתוקקים לעלות, והסולם נתעלם מעיניהם, ויתבוננו בספרים הקדמונים, לחפש ולמצוא אורחות

יעשון, להעלות נפשם אל חיים, את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר שרשה העליון, ולדבקה בו יתברך, כי הוא השלימות הנצחי כענין הנביאים, שכל ימיהם נדבקו בקונם, ובאמצעות הדביקות ההוא שרתה עליהם רוח הקודש, להורותם איזה הדרך ישכון אור, להאיר עיניהם ברזי תורה, כמו שהתפלל דוד המלך ע"ה, "גל עיני ואביטה

מתורתך", ולהדריכם בדרך ישרה, ללכת אל עיר מושב נפלאות המזומן להם עם בני עליה, ואחריהם באו החסידים הראשונים, הנקראים "פרושים", ובקשו לצאת בעקבותיהם של נביאים ובמעגלותיהם, ולהתדמות להם, במערות צורים ובמדברות, ופירשו

דברות, מדרכי בני אדם, ומהם, פרושים בבתיהם, כדמיון הולכי מוכל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו, להלל את בוראם בעסק תורה, ובשירי דוד המלך ע"ה, המשמחים את הלב, עד אשר תדבק מחשבתם בכח וחשק נמרץ באורות העליונים. והתמידו בכך כל ימיהם, עד אשר עלו למדרגת רוח הקודש, ויתנבאו ולא יספו, כמו

היותם כי לא ראי זה כראי זה, שתרגם אונקלוס, "ולא פסקו". ועם לא נמצאו אופני דרכיהם ושימושיהם, איכה יעבדו הקדושים האלה

:את השי"ת, ונעשה כן גם אנחנו

ועל כן נתמעטו הלבבות, גם הידיעות, של הדורות הבאים אחריהם, ופסקו בעלי רוח הקודש, סעו המה למנוחות, עזבו אותנו לאנחות,

ייאוש בלבות בני האדם לתור צמאים גם רעבים, עד אשר צמחבחכמה נפלאה הלזו, ואם ימצאו שנים שלשה גרגירים בראש אמיר, אחד מעיר ושנים ממשפחה, מבקשים מים, ואין, כי נסתם כל חזון, לסיבת אשר לא כתוב בספר אופן מעשהו, להתקרב לגשת אל הקודש

:פנימה

115

ויקוו ויש מהם אשר היו משביעים בכח שמות הקודש אל המלאכים,לאור, והנה חושך, כי היו מלאכים תחתונים מאוד, ממונים על עבודת העולם הזה, והם מורכבים מטוב ורע, והן עצמן לא ישיגו האמת והאורות העליונים, ומגלין להם דברי תערובות, טוב ורע, אמת ושקר, ודברים בטלים דעניני רפואות, וחכמת הכימי"א,

אלה ביין שגו ובשכר תעו. מי יתן ופעולות קמיעין והשבעות, וגםוהיה לבבם זה לעסוק בתורה ובמצוות, וישאו קל וחומר מאותן ארבעה גדולי ישראל, שנכנסו לפרדס ולא נמלט מהם איש, כי אם ההוא סבא חסידא, רבי עקיבא )ואף הוא, בקשו מלאכי השרת

:לדחפו, לולא ה' עזרתה לו(, נכנס בשלום ויצא בשלום

בקשו מדרגות גדולות, קרובות אל הנבואה, ועל כן והאמת, כי הםנסתכנו קצתם, אכן, אנחנו, הלואי שנזכה אל רוח הקודש מועט, כענין גילוי אליהו ז"ל, אשר רבים זכו אליו, כמפורסם, וכענין גילוי נשמות הצדיקים, כנזכר הרבה פעמים בספר התיקונים. ולא עוד, כי

ם זכו לכל זה. ויש אשר נפשו גם בזמנינו זה ראיתי אנשים קדושיעצמתו, בהזדככה במאוד מאוד, תתגלה לאדם ותנהיגהו בכל דרכיו. וכל אלה, דרכים קרובים, יושגו אף בזמנינו זה אל הראויים אליהם. אך, אמנה, צריך הבחנה גדולה ונסיונות רבות לעמוד על האמת, אולי רוח אחרת היתה עמו, בלתי טהור. וכל זה יתבאר בחלק

:שלישי בשער השמיניה

לכן, הציקתני רוח בטני להתיר לפרושים, ולתמוך בימינם, להורות להם הדרך ילכו בה. ועל כן חיברתי חיבור זה, קטן הכמות ורב האיכות, למשכילים יזהירו, וקראתיו, שערי קדושה, ובו אבאר סתרים, לא שערום הראשונים אשר היו לפנינו, כי אני קבלתים מפה

, מלאך ה' צבאות, מורי האר"י לוריא ז"ל. ולהיותם רזי איש קדושעולם ותעלומות סתרים, אגלה טפח ואכסה אלפים אמה, ואפתח בדוחק שערי הקדושה, כמחט סדקית, ומי שיהיה ראוי יזכה להכנס

:לפני לפנים. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים

החסידות וחילקתיו לארבעה חלקים, החלק הראשון, בהנהגת דרך והפרישות, המביאה לידי רוח הקודש, ויתחלק גם הוא לששה שערים, החלק השני, בתוכחות, ובביאור העונש והשכר של מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ונחלק לשבעה שערים, והחלק השלישי, בהנהגת השגת רוח הקודש עצמו, ויתחלק לשמונה שערים, והחלק

116

על ידם יושג רוח הקודש, הרביעי, באופני היחודים עצמם, אשר :כאשר בחנתי ונסיתי, ונתאמתו על ידי

ואכתוב פרטן דרך חשבון סימנים. וזהו החלי בעז"ה. החלק הראשון יתחלק לששה שערים, הראשון, להודיע גודל הפגם על ידי חטאת האדם בענין המצוות. השני, בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות.

חסיד. הרביעי, בביאור מדריגת השלישי, בביאור שם צדיק או הצדיק בפרטות. החמישי, בביאור מדריגת החסיד בפרטות. הששי, בביאור הנהגת החסידים בדרך קצרה מאוד, כוללת כל השערים

:אשר בחלק הזה

:החלק השני

החלק השני יתחלק לשמונה שערים, הראשון, בתוכחות, השני, מצוה הרביעי, במוסרי רז"ל, השלישי, בשכר מקיימי התורה וה

בעונש מדות הרעות החמישי, בעונש מדות האסורות, הששי, בעונש מצוות לא תעשה, השביעי, בשכר מצוות עשה, השמיני, התשובה. התלק השלישי, בהנהגת השגת רוח הקודש, ויתחלק לשמונה שערים, הראשון, במהות העולמות, השני, במהות האדם, השלישי,

נאי הנבואה. החמישי, באיכות הנבואה במעכבי הנבואה, הרביעי, בתועניניה, הששי, במדריגות הנבואה, השביעי, במדרגת רוח הקודש

:בזמנינו זה, השמיני, הנהגה קצרה

:החלק הרביעי, עיין בסוף הספר

117

חלק א

שער א

:החלק ראשון

:השער הראשון בביאור הפגם על ידי חטאות האדם בענין המצות

רעת האדם בעשותו אחת מכל מצות השם אשכילך ואורך כמה גדלה שס"ה מצות אשר לא תעשינה, או בהמנעו מלקיים אחת מרמ"ח

:מצות עשה אשר נצטוה בהן לעשותן

נודע אל בעלי מדע, כי גוף האדם איננו האדם עצמו מצד הגוף כי זה נקרא בשר האדם, כמו שכתוב )איוב י' י"א( עור ובשר תלבישני

ועוד כתיב )שמות ל' ל"ב( על בשר אדם ובעצמות וגידים תשוככני,לא ייסך וגו', נמצא האדם הוא הפנימיות, אבל הגוף הוא ענין לבוש אחד תתלבש בו נפש השכלית אשר היא האדם עצמו בעודו בעולם הזה, ואחר הפטירה יופשט מעליו הלבוש הזה ויתלבש בלבוש זך

הצואים וגו' ונקי רוחני, וכמו שכתוב )זכריה ג' ד'( הסירו הבגדים :והתלבש אותך מחלצות, הוא הנקרא חלוקא דרבנן

וכמו שלבוש גוף האדם יעשהו האומן בתבנית איברי הגוף כן עשה הוא יתברך את הגוף שהוא לבוש הנפש בתבנית דיוקן הנפש ברמ"ח אברים ולהם שס"ה גידים המקשרים את האברים, ולהמשיך על

נורות, ואחר יצירת הגוף ידם הדם והחיות מאבר אל אבר כדמיון צנפח בו נפש חיה כלולה מרמ"ח איברים רוחנים ושס"ה גידים, ויתלבשו תוך רמ"ח איברים ושס"ה גידים, של הגוף ואז פועלים איברי הנפש פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו, והראיה לזה כי לא יפעלו איברי הגוף פעולתם אלא בעוד

ם עין רואה ואוזן שומעת וכו', ובהסתלק הנפש חשכו הנפש בה :הרואות בארובות ונתבטלו כל החושים מרמ"ח אברים

ועל דרך זה שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף וממשיכין מזון הגופני שהוא הדם אל רמ"ח איברי

, ואחר הגוף עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפשהפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו, נמצא כי האדם בעצמו איננו כי

118

אם הנפש השכלית אשר מתלבשת בגוף הנקרא לבוש שלה בעולם :הזה

ודע כי אחר שחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת טוב ורע, חוברו כל אחד מטוב ורע, וזו היא ענין זוהמת הנחש נפשו וגופו גם הם

שהטיל בחוה ובאדם, ועל ידי הרע והזוהמא שהטיל בהם גרמו להם חלאים ונגעים ומיתה לנפשם ולגופם, וזהו שכתוב )בראשית ב' י"ז(

:כי ביום אכלך ממנו מות תמות, מיתת הנפש ומיתת הגוף

תוב לקמן ונבאר מה ענין הטוב והרע שנתערב בהם, ועיין מה שנכבחלק ג' שער שני ושלישי ותבין מה שאנו כותבין בשער הזה. הנה כאשר חטא בעץ הדעת טוב ורע, גרם תערובת הזה בכל העולמות

:ואין לך דבר שאינו כלול מטוב ורע

ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים, והנה הם אש, -ה יסודות כלולים טוב ורע, וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבע

-רוח, מים, עפר, אמנם מן הרע שבהם נוצרו בגוף ארבע מרות שהם הלבנה, והשחורה, והאדומה, והירוקה. וכאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן, על בחינת הטוב שבהן, באים חלאים ונגעים על

:האדם, ואם תתגבר ביותר תמית לגוף האדם

ירוב טוב ורע, ונמצא כי גם בנפש וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עהאדם היה כן, כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים והם ארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, ועל זה נאמר )יחזקאל ל"ז ט'( מארבע רוחות בואי הרוח וגו' וזו הנקרא נפש

הים, האדם עצמו מצד הטוב. והנה גם את זה לעומת זה עשה האלאדם בליעל, כולל ארבעה אבות נזיקין, וארבעה -והוא הנקרא

מראות נגעים, מן ארבעה יסודות הרעים ומשם נמשכה נפש רעה אל האדם הנקרא יצר הרע, וכשתתגבר נפש זו על נפש הטובה יבואו

:אליה נזקין ונגעים וחלאי הנפש, ואם תתגבר יותר תמיתנו

מתרי"ג אברים וגידים, והנה נפש הטהורה שהיא הפרי כלולהמתלבשת תוך תרי"ג אברים וגידין של נפש הטמאה הנקראת קליפת הפרי, ושתיהן יחד מתלבשות בתרי"ג אברים וגידים של הגוף, ונמצאו איברי נפש הטהורה תוך איברי נפש הרעה, ואברי נפש הרעה תוך איברי הגוף. והנה כל אחת משתי נפשות אלו צריכה מזון רוחני

ים, ואמנם מזון הרוחני של הנפש הקדושה נמשך אליה על להתקיידי קיום התורה הכלולה מתרי"ג מצות כדמיון תרי"ג אברי הנפש

119

גם הם ונקרא לחם, כמו שכתוב )משלי ט' ה'( לכו לחמו בלחמי, וכל אבר מן רמ"ח איברים נזון ממצוה פרטית המתיחסת לאותו אבר

האבר הפרטי המתיחס וכאשר יחסר לאדם קיום איזו מצוה, גם למצוה יחסר ממנו מזונו הנמשך לו מארבע אותיות ההוי"ה כמו שכתוב )נחמיה ט' ו'( ואתה מחיה את כלם. ובהם תלוים כל המצות כמו שאמרו רבותינו ז"ל, )בהקדמת התיקונים( י"ה עם שמי שס"ה

:ו"ה עם זכרי רמ"ח

נזכר וכמו כן מהם נמשכים ארבעה שרשי יסודות נפשו הקדושה כלעיל, ונמצא שהאבר ההוא מת לגמרי. ובהסתלק הקדושה ממנו אז יתלבש בו רוח הטומאה מן הארבעה יסודות נפשו הטמאה בסוד מה שאמרו רבותינו ז"ל לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים

:ונמצא האבר ההוא נזון לחם טמא מגואל משם

י"ח ע"ב( כי וזהו ענין הרשעים בחייהם קרוים מתים )ברכות דףנסתלק מהם נפש הקדושה מאלהים חיים ושרוי עליו המות הנקרא אבי אבות הטומאה, וכמו כן כאשר יקיים האדם שס"ה מצות לא תעשה בהמנעו מלעשותם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל )קידושין דף ל"ט ע"א( ישב אדם ולא עבר עברה נותנים לו שכר כעושה מצוה, יש כח

נזכר בקיימו מצות עשה להמשך דרך צנורות אל המזון הרוחני השהם שס"ה גידים של הנפש להחיות הרמ"ח איברים שלה, וכאשר יעבור על איזה עבירה מהם אז יסתם הצנור הפרטי ההוא המתיחס אל אותה העבירה על ידי הזוהמא של מזון הקליפה הנדבקת שם

גמרי וכשיבש הצנור גם כן מתיבש האבר ההוא אף על פי שלא יוסר ל :כענין מי שיחסר ממנו איזה מצות עשה אמנם יפול בו מום

ולכן צריך האדם לחפש בכל כחו לקיים כל תרי"ג מצות, וכאשר יקיים איזה מצות עשה יכוין להסיר מהאבר הפרטי של נפשו המתיחס אל המצוה ההיא זוהמת הקליפה ההיא ואזי תחול עליו

, בסוד )יחזקאל אבר המצוה הקדושה ההיא אחר הסתלק הזוהמאל"ב כ"ז( ותהי עונותם על עצמותם, כי כשזה קם זה נופל. וכמו כן כאשר תבוא לידו איזו עבירה, ימנע מלעשותה ויכוין שעל ידי כן יסלק הזוהמא אשר בגיד הפרטי של הנפש המתיחס לאותה עבירה ואז יוכל להמשך שפע הרוחני הנמשך דרך הצנור הרוחני, ועל ידי כן

שו כסא ומרכבה אל קדושתו יתברך וזהו סוד האבות הן נעשית נפ :הן המרכבה. )בראשית רבה מ"ז ו', זוהר ח"א דף קע"ג(

120

:השער השני שער ב

:בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות

והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית רת. כי הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדב

גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית אשר בה תלויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המדות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג

לם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות בקיומן או בביטוהמצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו בסוד )ויקרא י"ז י"ד( כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא, ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד

:מאד

דף ק"ה ע"ב(, כל ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל )שבת הכועס כאלו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות, וכן אמרו )סוטה דף ע"א( מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו' וכאלה רבות. והבן זה מאד, כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצות

יות בנפש השכלית, ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות התלויותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות

:בנקל יקיים כל המצות

ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין המדות, כי הענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב )כלה רבתי פ"ה( אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שלחו מתם )סנהדרין דף פ"א ע"ב( איזהו בן העולם הבא כל שהוא שפל ברך וענותן וכו' וכאלה רבות, לא זכרו בהן קיום

. ושים בעיניך דברים אלו ותצליח המצות אלא המדות הטובות :דרכיך בלי ספק

121

ואמנם כמו שארבעה יסודות גופניים הם שרשים שמהם נוצרו התרי"ג איברי הגוף, כמו כן נפשות הארבעה יסודות האלו הם יסודות לכל מדות טובות ורעות אשר באמצעותם יקיימו או יתבטלו

ר לעיל. התורה והמצות שהם תרי"ג מארבע אותיות הוי"ה כנזכוהמקיימן הם נפש השכלית הכלולה מארבעה היסודות רוחנים אשר משם חוצבו תרי"ג איברי הנפש ההיא. והבן זה מאד, איך היסוד של

:קיום המצות הם על ידי מדות הטובות וכן בהפכם

וזה ענינם כבר נתבאר כי כל אשר עשה האלהים כלול מטוב ורע זה דות הגופנים הנקרא חומר לעומת זה, והנה כמו שבארבעה היסו

היסודות מורכב מטוב ורע ומשם באים כחות קיום הגוף או תחלואיו שהם ארבע מרות, מרה לבנה מרה ירוקה מרה שחורה מרה אדומה, כמו כן בנפשות הנקראות צורות, הארבעה יסודות הם על דרך זה טוב ורע, ומהם נמשך בריאות הנפש היסודית שבאדם שהם מדות

ו תחלואיה שהם מדות הרעות הנמשכות מארבע קליפות הטובות, אטמאות שבנפש ההיא וכשיסירם מעליו יתלבשו אותיות ארבע של הוי"ה שהם אור המחיה נפש היסודית, וגם היא והגוף שלה יהיו מרכבה אל קדושתו יתברך שבעולם העשיה, כמו שנתבאר בנפש

:השכלית ממש בקיימה המצות

ידי עסק התורה בארבעה פירושים וזכור ואל תשכח כי גם עלשסימנם פרד"ס, פשט, רמז, דרוש, סוד, יהיה רוחו השכלי כסא אל שם הוי"ה שבעולם היצירה, וכן על ידי המחשבה והכונה תהיה

:נשמתו השכלית כסא לשם הוי"ה שבעולם הבריאה

ונחזור בביאור ארבעה היסודות שיש אל קנין המדות. דע כי כל מושרשות בארבע מדרגות נפש היסודית מצד הרע המדות הרעות

והקליפה אשר בה, ולכן כל המדות רעות נחלקות לארבעה מינים, :וזה פרטם

יסוד האש ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח להיותו היסוד הקל וגבוה מכולם. ובכללה הכעס, כי מפני הגאוה מתכעס האדם

מכיר חסרונו לא היה כשאין עושים רצונו, ואילו היה שפל רוח ומתכעס כלל, נמצא כי הגאוה והכעס מדה אחת הם. ותולדותיה שלש. הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא הי המקפיד בלבו, כענין שבארנו בענין הכעס ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות.

:והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו, וזה ענף מהגאוה גם כן

122

נמשך דבור הנקרא שיחה בטלה לדברים שאין בהם יסוד הרוח ממנו צורך כלל או נפשיי או גופני. ותולדותיו ארבעה. והן, לדבר חנף,

:ושקרים, ולשון הרע, ולגלות שבחיו לבריות להתגדל בפניהם

יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני ו ואשתו וכל אשר תענוג, ותולדותיה שתים. החמדה, לגזול ממון חבר

לו להתענג בהן. והקנאה, כי יקנא בחברו, אשר לו ממון רב וכיוצא :להתענג בו

יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו, ותולדותיה אחת, והוא העצלות לקיים התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי

ם העולם הזה, או על היסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשו :דבר, גם עינו לא תשבע עושר

נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה, הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה, והשיחה בטילה, ותאוות התענוגים, והעצבון, וארבעתם נמשכות מארבע קליפות היצר הרע שבנפש היסודית. והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות מארבעה יסודות הטוב

והם, הענוה שהיא תכלית השפלות ומתרחק מכל שבנפש היסודית. מיני כעס הבא על ידי גאוה. והשתיקה כאלם לא יפתח פיו לבד בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות, והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים. והשמחה התדירית

בתכלית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו השמחה בעבודת קונו וכמו שכתוב )תהלים קי"ט קס"ב( שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, וכמו שאמרו רז"ל )אבות א' ט"ו( עשה

:תורתך קבע ומלאכתך עראי

נמצא כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח

עליו נאמר )משלי י"א כ"ב( נזם זהב באף חזיר וגו', כי עוד גדול, וטומאתו בו מלובש תוך הקליפות, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל )יומא דף ע"ה ע"ב(, זכה נעשית לו תורתו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, וכאשר יתגבר על יצרו וילחם בו ויסיר מעליו מדותיו הרעות

והמצות יקרא צדיק גמור ירא שמים על ידי טורח ויקיים התורהגבור הכובש את יצרו, וכאשר יתנהג ויורגל יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל מדות הרעות לגמרי ולא תתאוה להם נפשו כלל ויקנה המדות הטובות בקנין בטבע ולא יצטרך ללחום עם היצר הרע כי גופו

ה )שמות ונפשו היסודית מנוקים מכל סיג החומר כמו שנאמר במש

123

ג' ה'( של נעליך מעל רגליך כנזכר בספר התקונים )תיקון ל"א ותיקון מ"ח(, אז יתלבשו בו ארבע אותיות ההוי"ה ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך וזה האיש נקרא אוהב את המקום מאהבה ונקרא

:חסיד גמור השלם בכל מיני השלימות

:השער השלישי שער ג

אר היטב ואיך יקיים האדם שתי בביאור שם צדיק או חסיד ב :בחינות אלו בענין מעשה

הנה האיש אשר נדבה רוחו אותו להיותו בא לטהר ולהתקדש לקבל עליו עול מלכות שמים על אמתתה, יכין עצמו בכל כחו ויזדרז לקיים כל תרי"ג מצות, כי בקיומם יושלמו תרי"ג איברים וגידים של נפשו

אם תחסר ממנו מצוה אחת מן השכלית כנזכר )בשער ראשון( כירמ"ח מצות עשה עדיין הוא חסר אבר אחד מנפשו ועליו נאמר )קהלת א' ט"ו( וחסרון לא יוכל להמנות, וזה יותר חמור מכלל כל איש אשר בו מום לא יקרב. אך מי שקיימם ועבר על מצוה אחת .משס"ה מצות לא תעשה נקרא בעל מום ממש, כי נתעות הצנור

ך השפע באברים, ועליו נאמר )שם( מעוות לא יוכל והגיד הממשילתקון, פרושו אחר פטירתו מן העולם, כי אין קיום מעשה המצות החסרים הנקרא מעשה, ולא תשובה לתקן העברות, כי אם בעולם הזה, כמו שאמר הכתוב )קהלת ט' י'( כי אין מעשה וחשבון ודעת

בון על מצות לא וגו', רצונו לומר שאין מעשה על מצות עשה, וחשתעשה, ודעת על ידיעת התורה עצמה, בשאול אשר אתה הולך שמה. ונמצא כי כל זמן שלא קיים תרי"ג מצות נקרא צדיק שאינו גמור, כי לא על חנם התפלל משה רבינו ע"ה תפילות כמנין ואתחנ"ן ליכנס בארץ אלא להשלים נפשו בקיום כל תרי"ג מצות. וכאשר יקיים

ין לא נקנו בו גם כן כל המדות טובות בטבע גמור עד כולם אלא שעדישקיים התרי"ג מצות בשמחה מאהבה בלי גרוי יצר הרע כלל יען נזדכך החומר לגמרי, וכמו שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים ק"ט כ"א( ולבי חלל בקרבי, גם אמר )שם קל"א א'( ה' לא גבה לבי וגו' נפשי

כל המדות משיצא מרחם כגמול עלי אמו, יראה כאלו הוטבעו בו אמו. הנה זה נקרא חסיד גמור, כי כן דוד המלך ע"ה להיותו מוטבע בטבע במדות טובות, ובקיום המצות קרא עצמו חסיד כמו שאמר

:)שם פ"ו ב'( שמרה נפשי כי חסיד אני

124

וכן אמרו רבותינו ז"ל )ב"ק דף ל' ע"א( האי מאן דבעי למהוי חסידא הם זכרו קנין מדות הטובות, כמו לקיים מילי דפרקי אבות, שב

שאמרו רבותינו ז"ל )אבות ב' א'( רבי אומר איזוהי דרך ישרה וכו' עקביא בן מהללאל אומר )שם ג' משנה א'( הסתכל בשלושה דברים וכו'. וכן )שם ד' משנה ד'( רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי

תה בא לידי שפל רוח וכו'. וזהו מה שנתכון עקביא באומרו ואי אעבירה, רצונו לומר לידי היצר הרע הגורם לך העבירה כי היצר הרע עצמו יתבטל ממך, כי אם היצר הרע קיים ומונע עצמו בגבורה שלא

:לעבור, הוה ליה למימר ואין אתה עובר עבירה

כלל העולה, כי קיום תרי"ג מצות על ידי היות יצר הרע באדם והוא שיקיים על ידי בטול היצר הרע, שזה מתגבר עליו, נקרא צדיק. וכ

:יורה קנין מדות הטובות בטבע גמור, הנה זה נקרא חסיד גמור

עוד יש מדרגת חסידות למעלה מזו שאין למעלה ממנה והאיש הזה נקרא קדוש והיא נזכרת בספר התקונים ובספר הזוהר במקומות הרבה ובפרט בפרשת כי תצא ברעיא מהימנא )דף רפ"א ע"א( וז"ל, ולאו למגנא אמר קודשא בריך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אמות העולם וכמה בני נשא דקא משתדלי באורייתא וכו' ולא אתפרק קודשא בריך הוא וגו' אלא וכו' הא אוקמוה דאין חסיד אלא

ישראל וכו' קודשא בריך הוא תריך המתחסד עם קונו וכו' דכד חאבובני מלכא ומטרוניתא עמהון, ומאן דהדר בתיובתא וגמיל חסד לשכינתא באורייתא ובכל פקודין דילה ולאו איהו אלא למפרק

:'לשכינתא, דא עביד חסד עם קונו וכו

ולא לחנם אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות -הגה ]מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין חסדים ומתפלל עם הצבור,

אומות העולם. וכמה שבני אדם משתדלים בתורה ועדיין לא נפדה הקדוש ברוך הוא, אלא סיבת הדבר לפי שאין חסיד אלא המתחסד עם קונו, שבזמן שישראל חטאו, הקדוש ברוך הוא גירש את בניו

עם ואת השכינה עמהם לגלות. ומי שחוזר בתשובה וגומל חסדהשכינה ועוסק בתורה ובמצוותיה ואין כונתו אלא לפדות את

:[השכינה הוא עושה חסד עם קונו

והנה זהו שאמר הכתוב )דברים ל"ב י"א( צור ילדך תשי וגו', וכתיב )תהלים ס"ח ל"ה( תנו עז לאלהים וגו', וזהו שאמרו, )ברכות דף י"ז(

רוח ליוצרו רבי יהודא אומר אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת

125

וכו'. כי מה שעמל בתורה אינו לטול פרס כלל לעצמו, אלא לעשות נחת רוח ליוצרו. וכתיב ביה )ישעיה ס"ג ט'( בכל צרתם לו צר. ובכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם היא אמנו שעליה נאמר )שם ג' א'( ובפשעיכם שולחה אמכם הנקראת יוצרנו כמו שכתוב צור ילדך תשי.

:נחת רוח ליוצרו ולא אמר להקדוש ברוך הוא וזהו שאמר

נמצא כי כשיעסוק בתורה ובמצות ובמדות טובות הנקרא חסיד כנזכר לעיל, אם התערבה בו כונת קבול איזה שכר, הוא חסיד לעצמו. כמו שכתוב )משלי י"א י"ז( גומל נפשו איש חסד. כי בקיימו

איש חסד, כי המצות, גומל חסד לנפשו. ולכן אינו נקרא חסיד אלא החסד הוא אל האיש עצמו הגומל לנפשו, אך הגומל חסד עם קונו נקרא חסיד וקדוש, יען כי נזדכך מכל מיני טומאה וקידש עצמו בקדושתו יתברך. כי לשון קדושה, לשון הכנה והזמנה כמו )במדבר י"א י"ח( התקדשו למחר ואכלתם, כי עושה עצמו מרכבה אל

לכבוד עצמו אלא לכבוד קונו כנזכר קדושתו יתברך ואינו חושש :לעיל

ואל זה נתכון רבי פנחס בן יאיר במה שאמר )במשנה סוף סוטה( פרישות מביאה לידי טהרה וכו' וקדושה לידי חסידות וחסידות לידי רוח הקדש, כי זו חסידות שלימה הבאה אחר הקדושה והיא

לוי רזי המביאה לידי רוח הקדש כי נתדבק בו דבוק גמור וישיג לגתורה ולהתנבא עתידות כמו שאמר רבי מאיר )אבות פ"ו משנה ה'( כל העוסק בתורה לשמה, רצונו לומר לשמה של התורה שהיא היא הקדוש ברוך הוא, כי כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. זוכה

:'לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכו

:הרביעיהשער שער ד

:בביאור מדרגת הצדיק בפרטות

והוא שיזדרז בכל כחו להשלים כל האפשר מתרי"ג מצות לקיימם בזמן הזה. ולפי שיש סברות רבות במנין המצות, אסדרם תחילה כפי דעת הרמב"ם ז"ל ואחריהם אסדר מה שהוסיפו שאר מפרשים וספר

רי הזוהר בין במנין מצות עשה של תורה בין במצות עשה של דב :סופרים, ואחלקם לחמשה חלקים

הראשון במצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול. השני במצות התלויות בזמן. השלישי במצות שצריך האפשריות להזדמן ליד

126

האדם. הרביעי במצות שצריך האדם לחפש אחריהן לקיימן. החמישי במצות שאין ביד האדם לחפש אחריהם אלא אם כן יזמינם

:ך הוא לידוהקדוש ברו

הראשון לידע שיש שם אלוה, בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו. לייחדו באומרו ה' אחד. לעשות ציצית ולהתעטף בו. לקשור תפילין כסברת רש"י ורבנו תם, ושמושא רבא בשל ראש. לקשור תפילה של יד על דרך הנזכר. לקרות קריאת שמע שני פעמים בכל יום. להתפלל בכל

ה עשרה. לזכור בכל יום מה שעשה לנו עמלק יום תפלת שמונכשאומר אמן יהא שמיה רבא, כמו שכתוב )שמות י"ז ט"ז( כי יד על

:כס יה, וכשאומר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול

להתודות בכל יום אחר העמידה ובברכת שמע קולנו. ולברך הכהנים :את ישראל בכל יום

ביציאתו. לשבות השני לקדש על היין בשבת בכניסתו ובהבדלה בשבת ממלאכתו. לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן. לספר יציאת מצרים בהגדה ליל פסח הראשון. לשבות ממלאכה ביום ראשון של פסח. לאכול מצה בליל ראשון של פסח. לשבות ביום שביעי של פסח. לשמוח בשלש רגלים פסח שבועות וסכות, ולשמח

ל אחד כראוי לו. לספור ספירת העומר אשתו ובניו והעניים כארבעים ותשעה ימים שלמים מתחילת ליל ששה עשר של ניסן. לשבות בחג השבועות. לשבות בראש השנה. לשמוע קול שופר בראש השנה. לשבות ביום הכפורים. להתענות ביום הכפורים. לשבות ביום

ימי ראשון של סוכות. לשבות ביום שמיני עצרת. לישב בסוכה שבעת :החג. לטול לולב ומיניו כשרים ביום טוב ראשון של סוכות

השלישי לכתוב ספר תורה. לקבוע מזוזה. לברך ברכות המזון. ללמוד תורה וללמדה בכל יום. לפרות ולרבות. לבעול על ידי קדושין. למול את הבן. להפריש חלה מן העיסה בארץ ישראל. לתן צדקה.

נו. לעשות מעקה. לכבד כהנים. להלוות לעני. להשיב משכון בזמלכבד תלמידי חכמים. לכבד אב ואם. ליראה מאב ואם. לאהוב רעים. לאהוב גרים. לתת שכר שכיר בזמנו. להאכיל השכיר. לבדוק סמני בהמה וחיה. לבדוק סמני עוף. לבדוק סמני דגים וחגבים. להתאבל על הקרובים. הוכח תוכיח. מוצא שפתיך תשמור. לדבקה

127

לכת בדרכיו. ליראה את ה'. לפרוש מן החטא. לאהוב את ה' בו. וה :בכל הפרטים שזכרו רבותינו ז"ל

הרביעי להפריש תרומה גדולה. להפריש תרומת מעשר. להפריש מעשר ראשון. להפריש מעשר שני. לתן פאה ולקט ושכחה ופרט ועוללות. לתן לכהן בכור בהמה טהורה. לפדות פטר חמור. לערוף

טע רבעי. זרוע לחיים וקיבה. ראשית הגז. להשיב אבדה. פטר חמור. נלהשיב גזל. להלות לגוי בריבית. לנגוש לנכרי. לאבד עבודה זרה. לצדק מאזנים ומשקלות ומדות. עזוב תעזוב. הקם תקים. להשבע בשמו בבית דין. לשלח הקן. לשחוט בהמה חיה ועוף. לכסות דם חיה

בחצוצרות או בשופר על צרות ועוף. לזעוק ולהתחנן בתפלה, ולהריעהצבור ח"ו. לשבות מעבודת הארץ בשביעית. להשמיט פירות הקרקע בשביעית. ובזה מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן. לגרש בגט. לגדל הנזיר שערו. להציל הנרדף. לישא האונס את אנוסתו. לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו. לקדש את שמו יתברך

מנות שופטים ושוטרים. להשוות בעלי דינים. להעיד במסירת נפש. לבבית דין. לדון עדים זוממים. לחקור העדים. חתן כל שנתו נקי יהיה לביתו. לדון בכל דיני הפרת נדרים. לשלם המזיק ממון חבירו או החובל בחברו, לדון בנזקי בהמה כי יגוף שור ובנזקי השן הבור

השואל, וכל מיני מקח והאש, ובנזקי שומר חנם ושומר שכר ווממכר. וכל מיני טוען ונטען, ודיני נחלות. לדון הגנב בתשלומין.

:לנטות אחרי רבים

:החמישי לפדות בכור אדם. ליבם אשת אחיו. לחלוץ אשת אחיו

ואלו הם מדרבנן. נר שבת, נר חנוכה, מגילה, נטילת ידים, עירובי י תבשילין, חצרות, עירובי תחומין אם הוא לצורך מצוה, ערוב

ושתופי מבואות, להתענות ארבעה צומות תמוז אב תשרי טבת )וצום :אסתר(, להתענות על צרות הצבור

ואלו הם מצוות עשה של תורה כשאר מפרשים וספר הזוהר. לזכור יציאת מצרים בפרשת ציצית ביום ובלילה. לזכור בכל יום את יום

ב. לזכור את אשר השבת. לזכור יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורהקצפת את ה' אלהיך במדבר. לזכור מעשה מרים. לברך על התורה לפניה. להסתכל בציצית בפסוק וראיתם אותו. לשוב בתשובה שלימה. ליראה את ה' בקרבנות השחר ובזמירות. לאהבה את השם בברכת אהבת עולם ובפסוק ואהבת את ה' אלהיך וכו'. לברכו

המאורות ובכל שבע ברכות של קריאת בישתבח וביוצר אור ויוצר

128

שמע בבקר ובערב. לקדש את שמו יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. לקדש שמו בנקדישך. למסור נפשו למיתה וגם לדבקה בו בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי אשא.

ה' אחד. לידע כי ה' הוא האלהים, בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו להתענג בשבת. להבדיל במוצאי יום טוב. לקרוא ההלל בזמנים הידועים. לשבע בשמו לקיים מצוה. לברך ברכת הנהנין בכל מיני הנאה, להתענות ביום הכפורים בחמשה ענוים. לשרוף החמץ בארבעה עשר בניסן. והדרת פני זקן תלמיד חכם יניק וחכים ולזקן

. להצדיק דין שמים על כל המאורע. אשמאי. להיות צנוע בבית הכסאלהפריש תרומה מן היפה. לבנות בית הכנסת להתפלל בו. לאבד שם עבודה זרה. להזכירם לגנאי. לגדע אשירה. לשרוף אשירה. לשבר מצבותם להשמיד במותם לנתוץ מזבחותם. לאבד כלי תשמישי עבודה זרה. לפרוש מן האשה סמוך לוסתה לפרוש מן האשה

אתה דם מיד. ליראה מן תלמיד חכם. למול ערלת מתשמיש כשרהלב. לאהוב התוכחות. לעשות לפנים משורת הדין. תמים תהיה עם ה' אלהיך. ולא תחמוד )נ"א תעמוד( על דברי הכלדיים, אהבת רעים ובכללה להכריעו לכף זכות שלא בפניו, ולהביא שלום בין אדם

ולכל דיני פקוח נפש לחברו, וחי אחיך עמך, להחזיר לו רבית קצוצה, וכל מיני המצאות שיחיה בהם, להפר נדרי אשתו ובתו, להורות דינים, לקיים הדיין מדבר שקר תרחק, לדון בדיני שותפים ובחלוקת

:קרקע וכל מיני תובע ונתבע

ואלו מצות עשה מדברי סופרים, להגעיל כלים. להטביל כלים מרור ליל ראשון חדשים, לבדוק חמץ ליל ארבעה עשר בניסן, לאכול

של פסח, לברך על כל המצות ועל כל הניסים ועל כל המאורעות הבאות עליו, לקרא בספר תורה בזמנים שתקן משה רבינו ע"ה

:'בשבת וביום טוב וכו

:השער החמישי שער ה

:בביאור מדרגת החסיד בדרך קצרה כדי שיהיו נגד פני האדם תמיד

והוא מבאר הדברים אשר הם מצויים תמיד וצריכים זהירות גדולה, וגם הם דברים שהם יותר חמורים מכל השאר כפי אשר בררתי מפניני אמרי נועם רבותינו ז"ל בתלמוד ובמדרשים ובמסכת יראת חטא ופרקי דרך ארץ ובספר הזוהר. כבר נתבאר בשערים שקדמו כי

ות הטובות בנפש היסודית שלש מדרגות הן, הראשונה בקנין המדבטבע גמור. השנית בסור מרע שס"ה מצות לא תעשה בנפש

129

השכלית. השלישית בקיום רמ"ח מצות עשה הנקרא עשה טוב. והנה עוד יש מדרגה אמצעית שהיא קנין המדות, וגם הם קרובים אל מצות לא תעשה דרך אסמכתא ומדברי קבלה שהוא מהנביאים

:והכתובים

היותר מגונות ויותר חמורות והמונעות דביקות א. ענין המדות האדם עם השם יתברך, הגאוה הכעס הקפדנות העצבות השנאה הקנאה התאוה בתענוגים החמדה השררה והכבוד והוראת מעשיו הטובים לבני אדם. והפכם הם השפלות עד קצה האחרון, ולא יכעס

כל ולא כלל אפילו על בני ביתו, ולא יקפיד כלל, ויהיה נעלב מן העולב, ויהיה שמח אפילו בעת צרותיו, ויאהב את כל הבריות אפילו גויים, ולא יקנא על שום דבר כי כצל ימינו על הארץ, וישנא ויהביל כל עניני העולם הזה, ופת במלח תאכל וכו', ולא תחמוד שום דבר מהבלי העולם הזה, ותברח בכל כחך מן השררה הקוברת בעליה,

כי תאבד שכרך בעולם הבא וגם יענישוך ולא תגלה צדקותיך :בגהינום

ב. מדות האסורות. והן לשון הרע, ורכילות, והלבנת פנים, וכנוי שם רע לחברו, וליצנות, והשקר, חנופה, ורמיה, שיחה בטילה, ספור גנות חבירו, מתכבד בקלון חבירו, משלח מדנים בין אחים, נהנה בכבוד

:תורה, הסתכלות בעריות

ת לא תעשה בהחמורות שיש בהם כריתות ומיתה בידי שמים ג. במצוומיתת בית דין, וחלול השם קשה מכולם. וכתיב )במדבר ל"ב כ"ב( והייתם נקיים מה' ומישראל ובפרט מעון נדה אפילו בכל מיני קירוב כלל, ושמירת השבת בכל פרטיה יותר מכל המצות, נקור הבשר

יני קרי אפילו באונס, לא בתכלית מכל שהוא של חלב ודם, ומכל מישתמש בשמות הקדש כלל ודאשתמש בתגא חלף, ומבזה תלמיד חכם כי נקרא אפיקורוס, ומכל מיני מסירות ומלשינות לגויים, ואחריהם הלאוים החמורים כמו שבועה לשם יתברך ואפילו באמת

:או שבועת שוא וכל מיני שבועה, וכל מיני מאכלות אסורות

ה. ציצית, תפילין, וקריאת שמע פעמיים בכל ד. בקיום מצוות עשיום, כבוד שבת בכל הפרטים, למול הבן, גמילות חסדים ובקור חולים והכנסת אורחים, והבאת שלום, תפלת שמונה עשרה בתכלית הכונה ובשמחה, מזכי לחיביא. משא ומתן באמונה, צדקה, מתן

:בסתר, קביעות עתים לתורה יומם ולילה כנגד כולם

130

יום מנהגות תורה. קריאת שמע שעל המטה בכונה, קימה אחר ה. בקחצות לילה להתאבל על השכינה והחרבן ולעסוק בתורה, יראת השם תמיד על פניו שלא יחטא, בכל דרכיך דעהו, דביקות נפשו עם השם

:יתברך לא יבטל אפילו רגע

:השער הששי שער ו

יתבאר סדר והוא לכלול בקצרה כל הנזכר בשערים שקדמו, ובוהנהגת האדם החסיד בדרך קצרה בכל מעשיו כל ימי חייו למען לא

:ימוט. וזה ענינה

ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אני מצוה אותך, הכון לקראת אלהיך ישראל, בכל לילה בלכתך לישן, זכור כי היא מיתה הקטנה מזכירך המיתה הגדולה האמתית, והסתכל בכל המעשים שעשית באותו

, ואם יש בהם רעים התודה עליהם שכן דרך המומתין מתודים, יוםותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת שמע שעל המטה להעלות נשמתך באחד, ואחר כך הפקד רוחך בידו יתברך בפסוק )תהלים ל"א ו'( בידך אפקיד רוחי, כענין המיתה האמתית שנאמר בה )קהלת

מנם עתה המיתה הקטנה י"ב ז'( והרוח תשוב אל האלהים וגו', אתנה לו בתורת פקדון להחזירה לך חדשים לבקרים לפגרים מתים, ושכב באימה ויראה כי הנה רוחך עולה לתת דין וחשבון ליוצרך על כל מעשיך ודבוריך ומחשבותיך ביום ההוא, ולכן אל יפנה לבך בדבור

:או בהרהורים בטלים עד אשר תישן ותרדם בפחד הנזכר

שנתך אחר חצות לילה קום מהר בזריזות, קל כנשר, וכאשר תקיץ מורחוץ ידיך כדין וכשורה להעביר רוח רעה מבשרך, ותן לו ברכה ושבח והודאה על נאמנותו יתברך שלא עכב את רוחך על רוב עוניך ולא היתה זו מיתה ארוכה אמיתית, אמנם החזיר נשמות לפגרים

א תהיה כפוי מתים ויותר מחודשת וחזקה מבראשונה. ולמען לטובה עמו, הצטער על גלות שכינת עזו וחרבן מקדשו בעת שהוא מצטער על זה באשמורות, כי עונותיך ועונות אבותיך הטו אלה ועדין לא הקימה מנפילתה, ועם כל זה לא השגיח למעשיך הרעים שגרמו נפילתה, ואתה נפלת על המטה והקימך כבתחילה ביתר שאת, ולא

131

מת ציון שישו איתה משוש כל המתאבלים עוד אלא שתזכה לנחעליה. אחר כך תעסוק בתורה שבעל פה עד אור הבוקר אם תוכל כי

:על ידי כן אתה מוריד אליה שפע ומחזיקה בהיותה נפולה

ובעלות השחר רוץ לקראתה אל בית תפילתה כי כבר קדמה היא לך לבא שם לשמוע אל הרנה ואל התפלה אשר תתפלל להקימה

להחזירה לציון כבתחלה, וגם כי לא תוכל עשוהו לבדך, מנפילתה והנה בהכשלה תעזור עזר מעט ביום ההוא להקימה ולסעדה כפי כחך, ובשכר זאת גם היא תשמע תפלתך ותפיק שאלותיך לטובה. על כן בני יהיו רעיוניך נכונים בתכלית הכונה ובשמחה בעת שתתפלל

לותיך כי הלא אינם להקימה ולגמול חסד עם קונך, ולא לצורך שארק להראות לפניו כעבד שאין לו חיים אלא מאדונו, ואם תקראנו באמת יהיה קרוב גם הוא אליך כמו שכתוב )תהילים קמ"ה י"א( קרוב ה' לכל קוראיו וגו'. וכתוב )דברי הימים א' כ"ח ט'( כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין ויודע חוסי בו אם

לך. ובפרט בעת שתתודה לפניו אחר תפלת שמונה תדרשנו ימצאעשרה או בברכת שומע תפלה יהיה בכל לבבך שלא תחזור עוד אליהם כי הלא הנסתרות והנגלות הוא יודע רואה כליות ולב. וכמו כן בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי אשא, תגמור בכל לבבך למסור

ונותיך כולם אם נפשך למיתה על התורה ועל המצות ובכן ימחלו ע :באמת פיך ולבך שוים

ואחר שתתפלל לך מחיל אל חיל, וקבע עת לתורתך לשמה, לא תחליפנו ולא תמיר אותו אפילו על ידי אונס, ובשכר זה יראה אל אלהים בציון, שערים המצוינים במתיבתא דרקיעא. אחר כך תסעוד

ום סעודתך פת במלח ומים במשורה כי צדיק אוכל לשובע נפשו לקיהנפש, ואף גם זה לשם שמים להיות חזק לעבודתו יתברך, כמו שכתוב )משלי ג' ו'( בכל דרכיך דעהו, ועמוד באימה על שלחנך הנמשל אל המזבח כי על שלחן המלך אתה אוכל, ולמען יהיה שלחנך מזבח כפרה לכפר עונותיך בהמעיט מאכלך להחליש הקליפה השורה

תורה איזו משנה או מזמור, ויכריזו במזון שנפשך נזונת בו, תעסוק בעליך זה השלחן אשר לפני ה', ויחלש כח היצר הרע מעליך ותתחזק נפש השכלית שבך על ידי התורה שהיא מזון אל הנפש הזו גם היא. ואחר שנזונו גופך ונפשך על ידי אכילת מזון שזן ומפרנס אותנו ועל

ך לו ברכת המזת ידי התורה, אל תהיה כפוי טובה לגזול את ה' ותברבשמחה יתירה כמי שמקבל מתנה מיד זולתו. וזהו שאומרים בברכת נודה לך, ועל תורתך שלמדתנו ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס

132

אותנו. ובשכר זה יפתח אוצרו הטוב אליך ותתפרנס מידו הרחבה :תמיד

אחר כך תחפש בלבבך אם תוכל לקיים איזו מצוה חדשה להשלים נפשך או מצוה ישנה להוסיף שכרך. אחר כך לך רמ"ח איברי

למלאכתך או למשאך ומתנך באמונה שלימה לא ברמיה או אונאה, ולא תיגע להעשיר רק לקיום ההכרחי, ועשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר. ואל תקבל מתנות

הנותן לך כח וכו' כי שונא מתנות יחיה, וה' מוריש ומעשיר והוא לעשות חיל. לכך השלך על ה' יהבך בכל לבבך והוא יכלכלך. וכל היום תהיה יראתו על פניך לבלתי תחטא בשום עברה ממצוות לא תעשה, ובפרט מן המדות הרעות שהם השאור להחמיץ כל עיסת

:החומר, ובפרט מהיותר מצויות באדם והוא דש בעקביו

:האחרוןואלו הם מה שצריך ליזהר עד קצה

הזהר מכל מיני כעס וקפידה וגאוה, אפילו לבני ביתך. ואם יחרפך איש לא תעננו, והיה נעלב ולא עולב, כי על זה כתיב )שופטים ה' ל"א( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, והעבר על מדותיך לכל מי שחטא, ולא תרגיש צער אפילו בלבבך כי טוב הוא לך, כי כל המעביר על

ין לו על כל פשעיו ומכל שכן עונות וחטאות, ואם עיני מדותיו מעבירשכל לך היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מבקש לך, וקבל כל האדם בשמחה אף אם הוא שונאך כי על ידי כן יהפך לך לאוהב, והזכות הוא לך. וכל דבריך יהיו בנחת וקול נמוך, ובל תכנס בגבול

ר רעה מבשרך כי מוקש הוא הכעס. והסר עצבות ודאגה מלבך והעבלך לסלק רוח קדוש מעליך. וברח מן הרבנות אשר היא מקצרת שנותיך. והתרחק משיחה בטילה, ומשקר, וחנופה, וליצנות, ולשת הרע, כי הן כתות אשר אינן מקבלות פני שכינה לעולם הבא. ואחוז בענוה המביאה לידי רוח הקדש, והיה כאסקופה הנדרסת לגדולים

ואטום אזנך משמוע רכילות ולשון הרע, והיה כאלם לא וקטנים.יפתח פיו אלא בתורה ובמצות ובמשא ומתן ההכרחי, ובקבול האדם בסבר פנים יפות ולשון רכה, ולא תשתבח במעשיך הטובים לבריות

:כי תפסיד שכרך, ועוד תקבל עונש על כך

אחר כך הזהר מאד בתפלת המנחה כי לא נענה אליהו זכור לטוב לא בתפלת המנחה )ברכות דף ו' ע"ב(, ועוד כי שעת דין גמור הוא א

כי פנה היום ונטו צללי ערב. וביותר הזהר בתפלת ערבית אשר כבר החושך יכסה ארץ וכל המזיקים מתעוררים לחנות על גוף האדם ועל

133

נפשו בעלותה לתת חשבון ליוצרה. עוד יש דברים אחרים כתבתי :לא שניתי פה בשער ה' ע"ש ולאהבת הקיצור

ועתה נתקן תרופה כוללת להנצל מכל תחלואי הנפש והם שלשה דברים, לפי שעיקר שגגת האדם וגרמות הנזיקין הם שלשה דברים, האחד כי החומר משכח הטובות מן האדם להחטיאו. השני כי נותן בלבו שיש יתרון ביום טובה היה בטוב. השלישי כי גם אם ישים בלבו

יותר במזיד כי יאמר בלבו מה נאכל בשנים שבעים לזכור הנה יהיה :ימי שנותינו בהם וזו קשה משתים הראשונות

לכן עשה נא איפה בני והנצל משלשה פשעי ישראל האלה. כי כנגד הראשון שים נגד עיניך תמיד אל תבהל ברוחך לעשות שום מעשה ולדבר שום דבור הקל עד תהיה מתון מתון במחשבתך אם תעשה או

ר ואם תחדל, כי פרי המהירות חרטה ואין עוד תקנה להחזירה תדב :אל נדנה

וכנגד השני ישים יראת ה' על פניו לא תמוש מנגד עיניו יראת יום המיתה והכנסת הקבר עד ירקב תרווד רקב אחר ההפך בשרו למאכל תולעים, ודין חבוט הקבר, ודינה של גהינם, ויום הדין הגדול לכל

לו שמואל השקול כמשה ואהרן נתיירא ממנו באי העולם, כי אפי :)חגיגה דף ד' ע"ב(

וכנגד השלישי יקנה מדת הבטחון באמת כי עיניו על כל דרכי איש לתת לו כדרכיו, ואין מעשיו, וגם תחבולותיו, מעלין ומורידין כלל, כי לא לקלים המרוץ, וישליך יהבו עליו, וכמו שאומרים )בסדר

ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי דורשיך תפילת ר"ה( אשרי איש שלא :לעולם לא יכשלו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך

עד כאן יספיקו דרושים המצטרכים להנהגת האדם להיות צדיק או חסיד, מכאן ואילך נתעסק בדברי תוכחות להכניע את האדם, ובהודעת העונש המגיע לאדם בהתיצבו על דרך לא טוב, ובהודעת

:יע אליו, אם בתורתו ובמצותיו חפץ מאדהשכר הנמרץ המג

ב חלק

134

:החלק שני השער הראשון שער א

:בתוכחות

ועתה בן אדם פקח עינך מן העורון וראה כי כל הנאות וטובות העולם הזה הבל המה מעשה תעתועים. ולמה תתגאה על הבריות, אם בקומה זקופה, כולם נבראו בצלם אלהים כמוך. ואם במשפחה,

בני איש אחד נחנו בני אברהם יצחק ויעקב. ואם בעושר, כמה כולנו ריקים ופוחזים ממך, עשירים יותר ממך. ועוד כי ה' מוריש ומעשיר ואל יתהלל עשיר בעשרו כי באולי עושר שמור לבעליו לרעתו. ואם בשררה וכבוד, כמה בזויי משפחה שולטים בעולם, כמו שכתוב

ועוד כי העושר והכבוד מלפניו )משלי ל' כ"ב( תחת עבד כי ימלוך.והוא משפיל גאים עדי ארץ. ואם בחכמה, כמה חכמים גדולים נטרדו מהעולם הזה ומהעולם הבא, כענין דואג ואחיתופל וירבעם, ובידו יתברך להסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח, ואל יתהלל חכם בחכמתו, ואיך תתגאה ותחלתך נולדת מטפה סרוחה ובמעבר

כנסת ויצאת, בושה וכלימה אתה בחייך רמה ותולעה במותך השתן נ :ואף כי עפר אתה ואל עפר תשוב והיה כלא היה

ואיך תכעוס על זולתך ולא תכעוס עליך שאתה בעצמך טורף נפשך באפך ועובד עבודה זרה בכעסך, ואתה מכעיס את קונך ועתיד ליפרע

ח עברה בו ממך, ואיך תקפיד על הבלי העולם הזה וסופך למות ורוואיננו ולא יכירנו עוד מקומו רואיו יאמרו איו, ואיך תתעצב על עולם שאינו שלך ולא תתעצב על פרידת נפשך מגופך ברתת וזיע ואימה חשיכה נופלת עליו, ואיך תחמוד לצבור זהב ולבנות בתים ועליות מרווחים, והוא לקברות יובל אמה על אמה ברום אמה בארץ תחתיה

בידך ועזבת לאחרים חילד, ולמה תיגע להעשיר והכל ומאומה אין תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, ולמה תצטער על עולם שאינו שלד וכהרף עין תלך לעולם אחר, וכל אשר יגעת היה לאפס ולתוהו ולהבל כחך כלית, ולמה תמאס תורת חיים חיי עולם לאסוף ממון

ואם עשיר עליו אין חיי שעה, וכל אשר גזר אלהים עליך, אם דללהוסיף וממנו אין לגרוע כי ה' מוריש ומעשיר, ואבדת עולמך עולם החיים וחצי תאותך עלה בידך ולמה תתענג בדשן ועצמותיך תחליץ

:ומחר על עפר תשכב, תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה

ואיכה תבקש שררה ומעלה רמה ותקות אנוש רימה, ועוד כי אין אפילו כמלא נימא כי לה' המלוכה ובידו לגדל מלכות נוגעת בחברתה

ולחזק לכל ומשפיל אף מרומם, ואיך תספר לשון הרע על רעך הטוב

135

ממך וכמה קטיגורים מספרים רעתך ומזכירים עונותיך לפני מי :שאמר והיה העולם

ולמה תשנא אויביך ואין לך אויב גדול ממך גורם רעה לעצמך מענה גופך רימה וגוש עפר הווה ונפסד, ומסגף נפשך הנצחית ומענג את

למה תאהב שונאך הוא היצר הרע אשר בקרבך והוא מבקש רעתך צופה בך להמיתך וכמהר צפור אל פח יפלח חץ כבדו ולא ידע כי

:בנפשו הוא

ואיך תחניף ותתביש מילוד אשה שכמותך, ולא תתבייש ממלך אדיר בידו נפש כל איום ונורא שופט כל הארץ, מלא כל הארץ כבודו, אשר

חי, ממכון שבתו השגיח על כל יושבי הארץ, ואיך תחטא במסתרים וכל מעשיך ודבוריך בספר נכתבים, כי עיניו על דרכי איש משוטטות בכל הארץ, וכל צעדיך יספור, ועל כל אלה יביאך האלהים במשפט על כל נעלם, ואיך תבטל זמנך בדברים הווים ונפסדים והזמן קצר

בית עולמך, כי מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל ומתי תעשה ל :בשבת

הביטה וראה כמה מתו בבחרותם וכמה נפלים ויונקי שדים ספו תמו וכראש שבולת ימלו, כי לא ידע האדם את עתו מתי ימות ואבד שמו, ואיך תשכח יום המות ודין הקבר ודינה של גהינם ויום דין הגדול

ואין דבר מוכרח לבוא כמוהו, והנורא, ומי יכילנו והתעלמת מהם, כי אין איש משאול נפדה, ונהמת באחריתך ושערי תשובה אז ננעלים בפניך, ותרופה לא תעלה למכתך ולעונותיך, ואיך תעלים עיניך מן המות והוא כרוך כנחש על עקבך, ובכל לילה אתה כמת מושכב על מטתך להזכירך המות האמתי והמות קשורה לטוטפות בין עיניך

תנומה על עפעפיך, בשכבך תשמור עליך והקיצותה תעיף עיניך כממנו ותביט בהבלי עולם בממון שאינו שלך ובתענוגים שאינם שלך

:ובשררה שאינה שלך ובעולם שאינו שלך

:השער השני שער ב

:בתוכחות הנמצאות בדברי רבותינו ז"ל

ואלו הן, לעולם יהא אדם )אליהו רבא סוף פרק כ"א( ירא שמים בסתר כבגלוי, אשרי מי שישים כל דבריו וכל דרכיו לשמים. לעולם יהיו עיניך ולבך אצל בוראך כדי שתנצל מכל מיני חטא ועון. לעולם

136

יהא פחד יוצרך עליך ואימתו על לבך ובראשך ונגד עיניך ואל תסירם ד, לעולם אל יליזו מעיניך יום המיתה ויום מעיניך אפילו רגע אח

הקבר ויום הדין הגדול כאילו אתה רואה אותו וכאלו אתה עומד בו וכאלו אתה נכנס לדין כדי שלא יעלו על לבך דברי הרהורים של חטא שכל איבריך מעידין בך, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני

יום הוי אומר אוי לי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בכל שהלך היום ולא עשיתי בו צדקה עם תלמוד תורה, שכל יום שהלך

:אינו חוזר לך

אמרו בשעה שהאדם נפטר מן העולם שואל לו מלאך המות כלום עסקת בתורה ובגמילות חסדים והמלכת קונך שחרית וערבית והמלכת את חבירך עליך בנחת רוח, אם יש לו דברים אלו יוצאת

:'בנשיקה ואם לאו וכונשמתו

דין שני הוא דין הקבר, קשה יום הקבר יותר מדינה של גהינם וכו' ואפילו צדיקים גמורים שלא חטאו נדונים בו וכו'. ומה יעשה אדם וינצל מחבוט הקבר יעסוק בתורה ויהא אוהב צדקה ותוכחות וגמילות חסדים ויכניס תלמידי חכמים ואורחים לתוך ביתו ומהנם

ויתפלל תפלתו בכונה וינצל מחבוט הקבר ואפילו דינה של מנכסיו :גיהנם אינו רואה

דין שלישי זה דינה של גיהנם, בשעת הדין שואל לו הקדוש ברוך הוא עסקת בתורה ובגמילות חסדים, אם יש דברים אלו בו פוטרים אותו מדינה של גיהנם וכו'. אשרי אדם שמשים עצמו כשור לעול וכחמור

ויושב וקורא ושונה בדברי תורה בכל יום תמיד, וקורא למשאוי תורה נביאים כתובים ושונה הלכות ומדרש, וירבה בישיבה וימעט

:'בסחורה מיד רוח הקודש שורה עליו וכו

אמר אבא אליהו זכור לטוב )אליהו רבא ט'( מעיד אני עלי שמים הכל וארץ בין איש בין אשה בין גוי בין ישראל בין עבד בין שפחה

לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו, אשרי מי ששם כל אלו נגד פניו בכל עת ויזכה להשלים בהם כל ימי חייו ולבלות עצמו בהם כל ימי חייו בכל מעשים האלו, ובלבד שישמור עצמו ואבריו וגופו מכל חטא ועון, זוכה לכל הכבוד הצפון לצדיקים עד שאין מנין ושעור

ולה לראות ואין כל אוזן יכולה לשמוע כבוד המתוקן ואין כל עין יכלצדיקים ולחסידים, וכן הוא אומר )ישעיה ס"ד ג'( ומעולם לא שמעו

:ולא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו

137


:בשכר קיום התורה והמצות

ולמען תדע טעם עשית המצות על שרשם כאשר גליתי אזנך בחלק ראשון, אכתוב לך מה שאמרו בספר התקונים תקון י"ח )דף ל"ב(

:ותקון ע' )דף ק"ל( ואלקוט שרשיו ואסדרנו בתכלית הקצור

כל נביא וכל בר נש כל חד סליק לאבר דיליה די נשמתיה אתציל מההוא אבר מנהון ברישא דמלכא, מנהון בנימין דשערא, בעינין,

בצואר, בידין, בקומה דאיהו באודנין, באנפין, בחוטמא, בפומא, :גופא, בשוקין, בירכין, ברגלין, באות ברית, במוחא, בלבא

וכל אבר מאלין אית ליה ספירה ידיעא מאינון עשר ספיראן, וכל אלין אברים אינון בדיוקנא דגופא דמלכא ואית מאן דנשמתיה

:ממלבושין דמלכא

דגופא דמלכא. וכל תרי"ג פקודין דאורייתא אינון תליין בהני אברים אית פקודין דתליין ברישא דמלכא, ואית בעיינין וכו', ולכל פקודא דשריא על כל אבר ואבר אית ליה שם ידיע, ולגו מיניה איהו שמא דהוי"ה דאיהו נשמתא דההוא אבר, וכלהו אברים אתקריאו כנויין לשמא דהוי"ה דאיהו לגו מכל אבר ואבר, וכל שם וכנוי דכל אבר

לטנו אלא בההוא אבר דיליה, אבל קודשא בריך הוא לית ליה שושמא דהוי"ה שלטניה בכל אתר כנשמתא דשלטנותה על כל אבר

:ואבר, ודא איהו מלא כל הארץ כבודו

וכל פקודין דעביד בר נש שלא על מנת לקבל פרס, תליין בדיוקנא דמלכא באצילות, אבל פקודין דעביד על מנת לקבל פרס, תליין

א דאקרי נער לעילא. ובכל אבר ואבר דדיוקנא בדיוקנא דההודמלכא, תליין מנה כמה מלאכין דאיתקריאו עיני ה', אזני ה', ידי ה'

:וכו', וכלהו תליין מגופא דמלכא כנימין דשערא דתליין מרישא

וכל נימא איהו חד מלאך ותרי"ג אברים דבר נש כלהו מסודרים על קטן. ובכל פקודא דעביד סדרי בראשית. ובגין דא אקרי בר נש עולם

בר נש גרים לאמלכא לקודשא בריך הוא על ההוא אבר דנשמתא דבר

138

נש כפום ההוא פקודא, ובכל אבר ואבר דנשמתיה דאיתקריאו אותו אבר של נשמת הבן אדם כפי אותה מצוה. וכל אבר ואבר של הנשמה נקראים נרות כמו שכתוב נר ה' נשמת אדם, בה עביד ההוא מצוה

:מי אתקריאת נר כמו שכתוב )משלי כ' כ"ד( כי נר מצוהדהכי נ

בעי בר נש לבערא מכל אבר דיליה כל מחשבין והרהורין בישין דטינופין דאינון קליפין דשריין בבר נש ולתקנא אתר דכיא ונקיה לשריא ליה תמן, דכל אבר דאיהו פגום בחובא דעביד בר נש, לא

ו שכתוב )ויקרא כ"א שריא ביה קודשא בריך הוא בההוא אבר כמי"ח( כי כל איש אשר בו מום לא יקרב, וכל מאן דפגם בחד פיקודא כאלו פשע בדיוקנא דמלכא. וצריך לאוקדא לאינון קליפין דשריין תמן בהנהו פקודין דשריין בכל אבר ואבר ולבערא לון מנהון דאיקרון שאור וחמץ בהנהו נרות דעלייהו אתמר כי נר מצוה וכתיב

' כ"ד( נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן, וכדין שריא תמן )משלי כקודשא בריך הוא דאיהו שם הוי"ה ב"ה, וכינויים דיליה דאתקריאו אברים דיליה וחיילין דמלאכים דתליין מההוא אבר ונטרין ליה

:לההוא אבר מכל מרעין בישין וקליפין דהוו שריין תמן

ה ואהבה תליין במוחא אית פקודין דתליין וכו' כל פקודא דיראובלבא, כל פקודא דהליכה תליא ברגלין, כגון הליכה לבי כנישתא ולברית מילה ולמת מצוה או לכל הליכה דמצוה ואינון דקיימין בעמידה על רגלין בצלותא דעמידה בתרין שוקין. פקודא דברית מילה איהו תליא בצדיק דאיהו קשת אות ברית. צלותא בח"י ברכאן

ון וסגדין וכרעין בהון, תליא בצדיק ח"י עלמין, מארי דמצלאן בהקומה דגופא דזקפי לשכינתא בצלותא בשמא דהוי"ה ארבע זקיפות

:בצלותא תליין בעמודא דאמצעיתא, תפילין דיד ביד שמאלא

כל פקודין דעשיה תליין בידין כגון נתינת צדקה וקשירת תפלין ביד דאיהו צ' אמנים, ד' ימינא על שמאלא, וצדקה לקודשא בריך הוא

קדושות, ק' ברכות, ה' חומשי תורה בכל יומא, פתוח תפתח, נתון תתן, הענק תעניק. ואינון עשר מיני מתנין וכו', ציצית על כתפין, עונג שבת באכילה ושתיה, וקרבנין דאכילה ושתיה דקודשא בריך הוא כגון את קרבני לחמי וכו' וצלותין דדמיין לקרבנין ודי מברכיןלקודשא בריך הוא בכל מאי דאכלין ושתאן בתר דמצלו צלותא ולא

:קודם, כולהו תליין בצואר

מצות ללמוד וללמד וצלותין וקלין ודיבורין דקראן לקודשא בריך הוא שמע ישראל תרין זימנין ביומא, ובזמירות ותושבחות והודאות

139

כלהו תליין בפומא, והכי תקיעת שופר ברוחא דנשיב בפומא מצוהשל ברית מילה היא תלויה בצדיק שהוא קשת אות ברית. תפלה בח"י ברכות שמתפללים בהם ומשתחוים וכורעים בהם תלויים בצדיק ח"י העולמים שהוא עמוד השדרה, בעלי קומת הגוף הזוקפים לשכינה בתפלה בשם הוי"ה בארבע זקיפות בתפלה תלויים

ה תלויים בידים בגוף. תפילין של יד ביד שמאל. כל מצוה של עשיכגון נתינת צדקה וקשירת תפילין ביד ימין על שמאל. וצדקה להקדוש ברוך הוא שהוא תשעים אמנים, ארבע קדושות, מאה ברכות, חמשה חומשי תורה בכל יום, פתוח תפתח, נתון תתן, הענק תעניק, והם עשר מיני מתנות וכו'. ציצית על הכתפין, עונג שבת

ת שהם כביכול אכילה ושתיה של הקדוש באכילה ושתיה, וקרבנוברוך הוא כגת את קרבני לחמי וכו'. ותפילות הדומים לקרבנות ומה שמברכים לקב"ה בכל מה שאוכלים ושותים, אחר שמתפללים תפלה ולא קודם, כולם תלויים בצואר. מצות ללמוד וללמד ותפילות בקול ודיבור להקדוש ברוך הוא, שמע ישראל שני פעמים ביום

ובזמירות ותושבחות והודאות כולם תלויים בפה וכן תקיעת שופר בהבל היוצא מהפה ואותו ההבל נעשה קול, כל דיני הבית וההוא רוחא אתעביד קלא, כל דינין תלין בדבורא דפומא, וכן בעיינין כמו

:שאמרו )סנהדרין דף ד' ע"ב( אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות

וח לה' ואעי בוסמין דאבדלתא תליין קרבנין דאינון ריח ניחבחוטמא. קריאת שמע ושמיעת שופר וכל פקודין דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא תליין באודנין. תפילין תליין ברישא, וכל פקודין

:משלבאן דא בדא

ובספר הזוהר פרשת נשא )דף קכ"ד( כד בר נש עביד פקודא חדא ולא וא בגין ההוא פקודא שריין יתיר בדחילו ורחימו דקודשא בריך ה

עליה עשר ספיראן וכל מאן דקיים פקודא חדא כדקא יאות כאילו מקיים רמ"ח פקודין דעשה דלא אית פקודא דלאו איהו כלילא

:מכלהו רמ"ח, ע"כ

אגרא דבר נש דאמליך לקודשא בריך הוא על כל אבר ואבר אתחשיב ולא אתיהיב כאלו אמליך ליה על כל עלמא, דבר נש עולם קטן אקרי,

רשו לגלאה אגרייהו דטעמי מצות בגין דלא יפלח בר נש לקודשא בריך הוא על מנת לקבל פרס, אבל תא חזי ההיא דין תלויים בדיבור של הפה וכן בעיניים כמ"ש רז"ל אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. קרבנות שהם ריח ניחוח לה' ועצי בשמים של הבדלה תלויים

מיעת שופר וכל המצות שנאמר בהם אם השמיע בחוטם. ק"ש וש

140

לאזנו יצא תלויים באזניים. תפילין תלויים בראש, וכל המצות קשורות זו בזו. ובספר הזוהר פרשת נשא, כאשר בן אדם עושה אפילו מצוה אחת ולא יותר ביראה ובאהבת הקדוש ברוך הוא.

צוה בעבור אותה מצוה שורים עליו העשר ספירות וכל מי שמקיים מאחת כמו שצריך כאילו מקיים רמ"ח מצוות עשה, לפי שאין מצוה שאינה כלולה מכל הרמ"ח ע"כ. השכר של בן אדם שממליך להקדוש ברוך הוא על כל אבר ואבר נחשב כאילו המליך אותו על כל העולם לפי שבן אדם נקרא עולם קטן. ולא ניתן רשות לגלות שכר של טעמי

הבן אדם לקב"ה על מנת לקבל שכר. אבל המצוות בעבור שלא יעבוד בא וראה אותה נשמה שהיא בדיוקן של אדונה נשמתא דאיהי בדיוקנא דמאריה דמקיים כל פקודין דיליה אלין כד סלקת לעילא כל חילין דמלאכיא דתליין מאלין פקודין וכל תקונין ומשריין דגופא

תמר דמלכא סלקי עמה וכד נחתת כלהו נחתי עמה ואיהי סולם דאבה )בראשית כ"ח י"ב( והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, וקלא

:נחית בכל רומי רקיעים הבו יקר לדיוקנא דמלכא

ברית מילה כמה דאעבר מההוא אבר הנהו קליפין, ותקין אתר לשריא שכינתא, הכי נמי כד נשמתיה סליקת לעילא סליקת בשמא

דלא יקרבון לגביה. דהוי"ה ואעבר מינה כל קליפין ומלאכי חבלה וכמו דאשתדל באורייתא ובמצוה דאקרון אור ונר, הכי כד אזיל לההוא עלמא )שמות י"ג כ"א( וה' הולך לפניהם, דנשמתיה ורוחיה ונפשיה בעמוד ענן ועמוד אש לנחותם הדרך להאיר להם. וכמה דנטר שבת ונח ואתענג ביה ליקרא דקודשא בריך הוא, הכי יהיב ליה

:בנייחא ונח תמן מכל מה דטרח בהאי עלמאלעילא אתר

מאן דמיחד לקודשא בריך הוא בשכינתיה קודשא בריך הוא מזוג ליה בבת זוגיה בההוא עלמא, מאן דקריב בשכינתיה לגביה, הכי שמקיים כל מצוותיו האלה. כאשר היא עולה למעלה. כל חיילות המלאכים שתלויים באותם המצות וכל התיקונים וההשראות

משכו מגופא דמלכא עולים עמה, וכאשר יורדת כולם יורדים עמה שנוהיא הסולם שנאמר בה, והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. וקול עובר בכל מרומי הרקיעים הבו כבוד לדיוקן המלך. ברית מילה כמו שמעביר מאותו אבר אותן הקליפות והתקין מקום להשראת

מעלה עולה בשם הוי"ה השכינה, כך גם הנשמה כאשר עולה לומעביר ממנה כל הקליפות ומלאכי חבלה שלא יתקרבו אליו. וכמו שמשתדל בתורה ובמצוה הנקראים אור ונר, כך כאשר הולך לאותו עולם אז ה' הולך לפני נשמתו רוחו ונפשו בעמוד ענן ועמוד אש לנחותם הדרך להאיר להם. וכמו ששומר שבת ונח ומתענג בה

141

רוך הוא, כך תקבל הנשמה למעלה מקום מנוחה לכבוד' הקדוש בותנוח שם מכל מה שטרח בעולם הזה. מי שמיחד לקב"ה ושכינתיה, הקדוש ברוך הוא מזווג לו את בת זוגו בעולם הבא. מי שמקרב השכינה לגביו כך מקרב לו בבת זוגו. ומי שעושה מקרב ליה בבת

דש קודשין זוגיה, ומאן דעביד ליה מקדשא הכי יעבד ליה בית דקדדייר תמן. מאן דעביד סוכה קודשא בריך הוא יסכך ויגין עליה מכל מלאכי חבלה ומקטרגים כד נפק מהאי עלמא. מאן דמברך שבע ברכאן דקריאת שמע ומקדש ליה בקדוש קדוש קדוש ומיחד ליה בקריאת שמע, הכי יברך ליה ומקדש ליה בעשר חופות דקדושין בגן

ליה. מאן דתקין כורסייא לקודשא בריך עדן ומייחד ליה בכלה דיהוא בעטופא דמצוה ומעטר ליה בתפלין וקרי ליה בשמע ישראל דישרי על כורסייא, הכי מתקן ליה בההוא עלמא כורסייא ועטרא דכתר מלכותא וימליך ליה על כל מלאכים ומשריין דתמן. וכמה דאנחית ליה בזמירות שירות תשבחות והודאות, הכי סליק תמן כלחיות דמרכבות ומשריין דמלאכין חיות שרפים ואופנים פרשי

:גדפיהו לקבלא ליה בחדוה בנגונא

סוף דבר לית פומא דיכיל למימר אגרא דיליה בההוא עלמא לדרי דרין. זכאה איהו מאן דישרי לקודשא בריך הוא בכל אברים לו מקדש, כך יעשה לו בית של קודש קודשים שיגור שם. מי שעושה

הקדוש ברוך הוא יסכך ויגין עליו מכל מלאכי חבלה סוכה,ומקטרגים כאשר יצא מזה העולם. מי שמברך שבע ברכות של קריאת שמע ומקדש להקדוש ברוך הוא בקדוש קדוש קדוש ומיחד אותו בקריאת שמע. כך יברך הקדוש ברוך הוא לו ויקדש אותו בעשר

מי שמתקן כסא חופות של קידושין בגן עדן וייחד אותו בכלה שלו.להקדוש ברוך הוא בעטיפה טלית של מצוה ומעטר לו בתפילין וקורא לו בשמע ישראל כדי שישב הקדוש ברוך הוא על כסאו. כך יתקן לו הקדוש ברוך הוא בעוה"ב כסא ועטרה של כתר מלכות וימליך אותו על כל המלאכים והמחנות ששם. וכמו שעושה נחת רוח

ת שירות ותשבחות וגורם שישרה בעוה"ז להקדוש ברוך הוא בזמירוכך כאשר יעלה לשם כל חיות של המרכבות והמחנות של מלאכים חיות שרפים ואופנים יפרשו כנפיהם לקבל אותו בשמחה ובניגון. סוף דבר אין פה שיכול לומר את השכר שלו באותו עולם לדורי דורות, זכאי הוא מי שמשרה את הקדוש ברוך הוא בכל האברים

לו שאם חסר דיליה, דאי חסר חד אבר פנוי מניה דלא שריא עליה, שאצטריך בגין ההוא אבר לאחזרא בגלגולא בעלמא עד דישתלים בכלהו איברים בדיוקנא דצלם ה', דאי חסר חד לאו איהו בצלמו. סוף סוף כל מה דישתדל בר נש הוי בגין קודשא בריך הוא ושכינתיה

142

ד מדה ישתדל קודשא בריך הוא כד עביד פקודוי, והכי מדה כנג :בגיניה ובת זוגיה בההוא עלמא

כל נביא וכל בן אדם כל אחד עולה לאבר שלו אשר נשמתו -תרגום ]נאצלה מאותו אבר. יש מהם בראש המלך מהם בחוטי השער, בעינים, באזנים, בפנים, באף, בפה, בצואר, בידים, בקומת האדם

ברגלים, באות ברית, במוח, בלב. שהוא הגוף, בשוקיים, בירכים, וכל אבר מאלה יש לו ספירה ידועה מאותם עשר ספירות וכל האברים האלה הם תלויים בדיוקנא דגופא דמלכא, ויש מי שנשמתו ממלבושי המלך. וכל תרי"ג מצות התורה הם תלויים באלה האברים דגופא דמלכא יש מצות שתלויים בראש המלך ויש בעינים, וכל מצוה

שורה על כל אבר ואבר יש לה שם ידוע ובתוכה הוא שם הוי"ה ששהוא נשמה של אותו אבר, וכל האברים נקראים כינויים לשם הוי"ה שהוא בתוך כל אבר ואבר וכל שם וכינוי של כל אבר ואבר אין לו שליטה אלא באותו אבר שלו. אבל הקדוש ברוך הוא שם הוי"ה

כל אבר ואבר, וזה הוא מלא שליטתו בכל מקום כנשמה ששולטת על כל הארץ כבודו. וכל מצות שעושה בן אדם שלא על מנת לקבל פרס תלויים בדיוקן המלך באצילות, אבל מצות שעושה על מנת לקבל פרס תלויין בדיוקנא של אותו הנקרא נער למעלה. ובכל אבר ואבר דדיוקן המלך תלויים ממנו כמה מלאכים שנקראים עיני ה' אזני ה'

י ה' וכו' וכולם תלויים מגופא דמלכא כחוטי שער שתלויים ידמהראש. וכל חוט שער הוא מלאך אחד. רתרי"ג אברים של בן אדם כולם מסודרים על סדרי בראשית ובעבור זה נקרא בן אדם עולם קטן, ובכל מצוה שעושה בן אדם גורם להמליך את הקדוש ברוך הוא

תה מצוה. וכל אבר ואבר על אותו אבר של נשמת הבן אדם כפי אושל הנשמה נקראים נרות כמו שכווב נר ה' נשמת אדם, בזה הוא עושה את אותה המצוה, דכך גם המצוה נקראת נר כמו שכתוב כי נר

:מצוה

צריך בן אדם להסיר מכל האברים שלו כל מחשבות רעות, שהם קליפות השורים בבן אדם, וצריך לתקן מקום זך ונקי להשרות את

ברוך הוא שם. לפי שכל אבר שהוא פגום בחטא שעושה בן הקדושאדם אין הקדוש ברוך הוא שורה באותו אבר כמ"ש כי כל איש אשר בו מום לא יקרב. וכל מי שפוגם במצוה אחת כאילו פשע בדיוקן המלך. וצריך לשרוף לאותם קלי' השורות שם באותם מצות השורות

שאור וחמץ, על ידי אלה בכל אבר ואבר ולהסיר אותם מהם שנקראו הנרות שנאמר עליהם כי נר מצוה, וכתוב נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. וכאשר שורה שם הקדוש ברוך הוא שהוא שם הוי"ה ב"ה

143

וכינויים שלו הנקראים אברים שלו, אז חיילות המלאכים התלויים מאותו אבר שומרים לאותו אבר מכל דברים רעים וקלי' שהיו

ם. יש מצות שתלויים וכו' כל מצוה של יראה ואהבה שורים שתלויים במוח ובלב, כל מצוה של הליכה תלויה ברגלים, כגון הליכה לבית הכנסת ולברית מילה ולמת מצוה או לכל הליכה של מצוה. ואותם דעומדים בעמידה על רגליהם בתפילה של עמידה, בשתי

:שוקיים

:השער הרביעי שער ד

:הרעות ובשכר קנין הטובותבעונש מדות

הגאוה היא שורש להרבה עבירות אם בין אדם למקום ואם בין אדם לחבירו, כי גורם להזיק לחבירו ולשנאתו ולדבר לשון הרע עליו, וכאלה רבות, ואם בינו למקום שכן כתיב )דברים ח' י"ד( ורם לבבך

שיש ושכחת את ה' אלהיך, ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה דף ה' ע"א( כלבו גסות הרוח נקרא תועבה שנאמר )משלי ט"ז ה'( תועבת ה' כל גבה לב. ואמרו )שם( בשמתא מאן דאית ביה, וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער ושכינה מיללת עליו ושקול כעובד עבודה זרה וככופר בעיקר, וכאלו בא על כל העריות כולם וכאלו בנה במה, ואפילו

וא שמים וארץ כאברהם אבינו שלא ינקה שיקנה להקדוש ברוך המדינה של גהינם וסופו מתמעט ונאסף מן העולם שלא בזמנו, ואפילו ירבעם שכל חכמי דורו היו לפניו כעשבי השדה )סנהדרין דף ק"א ע"ב( ולא היה בתורתו דופי והיה שונה ק"ן פנים בתורה לא אבר אחד

בר לחזור בגלגול פנוי ממנו שאינו שורה עליו צריך בעבור אותו אלעוה"ז עד שישתלם בכל האברים בדיוקן דצלם ה', שאם חסר אבר אחד אין הוא בצלמו. סוף סוף כל מה שישתדל הבן אדם בעבור קב"ה ושכינתיה כאשר עושה מצותיו, כך מדה כנגד מדה ישתדל הקדוש ברוך הוא בעבורו ובעבור בת זוגו באותו עולם. נענש ונטרד

ולם הבא אלא מפני גסות הרוח וכאלו דוחק רגלי מן העולם הזה והעהשכינה ומסתלקת מן העולם ואומרת אין אני והוא יכולים לדור יחד בעולם, ומורד במלכות שמים, ומתעטף בטליתו של מלך מלכי

144

המלכים הקדוש ברוך הוא שנאמר בו )תהלים ל"ג א'( ה' מלך גאות רתו בדם נדה לבש, ובמה יתגאה האדם והויתו מטפה סרוחה ויצי

ובחייו טנוף וסרחון ואחר מותו רמה ותולעה ואחרית גופו גוש עפר :ונפשו יורדת לגיהנם

אמנם הענוה והשפלות, אין מדה גדולה ממנה כי משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים בתורה ובמצות ויראת חטא לא נשתבח אלא בענוה

מן הקב"ה שנאמר )במדבר י"ב ג'( והאיש משה ענו מאד, צא ולמד שהניח שמי מרום ויורד לשכון אצל השפלים שנאמר )ישעיה נ"ז ט"ו( מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, וכתיב )תהלים ל"ד כ'( קרוב ה' לנשברי לב, וכתיב )תהלים ט"ו א'( מי יגור באהליך וכו' נבזה בעיניו נמאס, ואף על פי שהיראה כתיב בה )איוב כ"ח כ"ח( הן

א חכמה, וכתיב )ישעיה ל"ג ו'( יראת ה' היא אוצרו, יראת ה' היאמרו רבותינו ז"ל )ירושלמי שבת פ"א ה"ג( כי היא עקב אל הענוה כמו שכתוב )משלי כ"ב ד'( עקב ענוה יראת ה', ומי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר )תהלים נ"א י"ט( זבחי אלהים

ו נמאסת וכו' ואין תפילתו של רוח נשברה, ולא עוד אלא שאין תפלתאדם נשמעת אלא אם כן משים עצמו כבשר )סוטה דף ה' ע"א( שנאמר )ישעיה ס"ו כ"ג( והיה מדי חדש בחדשו וגו' יבא כל בשר להשתחוות וגו', וכתיב )ישעיה ס"ו ב'( ואל זה אביט אל עני ונכה רוח. וכל מי שהוא ענו גורם להשרות שכינה על האדם בארץ, שנאמר

גרם לו זה ענותנותו, -)שמות כ' י"ח( ומשה נגש אל הערפל, מי :שנאמר )במדבר י"ב י"ג( והאיש משה ענו מאד

ותנא רבי פינחס בן יאיר אומר )סוף סוטה( זהירות מביאה לידי זריזות וזריזות מביאה לידי נקיות, ונקיות מביאה לידי טהרה,

, וקדושה לידי וטהרה מביאה לידי פרישות, ופרישות לידי קדושהענוה וכו' וענוה גדולה מכלם, שמביאה לידי רוח הקדש, שנאמר

:)ישעיה ס"א א'( רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים

ושלחו מתם )סנהדרין פ"ח ע"א( איזהו בן העולם הבא ענותן ושפל ברך שיף עייל ושייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק

. )מגילה דף ט"ו ע"ב, סנהדרין דף ק"א ע"ב( ועתיד טיבותא לנפשיההקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וכו', יכול לכל תלמוד

:לומר )ישעיה כ"ח ה'( לשאר עמו, למי שמשים עצמו כשירים

ובספר הזוהר פרשת שלח )דף קס"א( הכי פתח רב מתיבתא, זכאה רב בההוא עלמא, איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו

145

מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר, עוד שם פרשת תרומה )דף קס"ו( אמאי אקרי יחזקאל בן בוזי, על דהוה מבזה גרמיה לגבי מאן דגדול מיניה, ועל דא זכה לאתקרי בן אדם מה דלא אקרי הכי בר נש אחרא ואקרי רם כדכתיב )איוב ל"ב ב'( ברכאל

פחת רם וכו', ואמרו רבותינו ז"ל )תענית דף ז' ע"א( למה הבוזי ממשנמשלה התורה למים, מה המים אינם הולכים אלא למקום נמוך, כך אין התורה שורה אלא במי שרוחו נמוכה. אשרי מי שאינו קוצף ורוחו נמוכה ושפלה הרבה, וכן הוא אומר )תהלים נ"א י"ט( זבחי

כל ונושא הכל לרצון בוראו אלהים רוח נשברה. אשרי מי שמאריך הועושה עצמו כשירים וכן הוא אומר )מיכהז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו, למי שמשים עצמו שיריים, אשרי אדם שישים עצמו עפר שהכל ירמסוהו ויהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין

:'בה וכיתד הנמוכה שהכל נתלים בה וכו

ת שלח, כך התחיל לדרוש ראש הישיבה, בספר הזוהר פרש -תרגום ]זכאי הוא מי שמקטין עצמו בעוה"ז כמה הוא גדול בעוה"ב. מי שהוא קטן הוא גדול, ומי שהוא גדול הוא קטן. עוד שם בפרשת תרומה. למה נקרא יחזקאל בן בוזי על שהיה מבזה עצמו לגבי מי

דם שגדול ממנו. ועל זה זכה להקרא בן אדם מה שלא נקרא כך בן א :[אחר. ונקרא רם כמו שכתוב ברכאל הבוזי ממשפחת רם

הכעס הוא ענף הגאוה ושקול כמוהו. ואמרו רבותינו ז"ל )נדרים דף כ"ב ע"א( כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנם שולטין בו. ואמרו רבותינו ז"ל )שבת דף ק"ה ע"ב( המקרע בגדיו והמפזר מעותיו

כעובד עבודה זרה, שנאמר והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך )תהלים פ"א י'( לא יהיה בך אל זר, ואמרו רבותינו ז"ל )נדרים דף כ"ב ע"ב( כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו ומוסיף טפשות ובידוע שעונותיו מרובים מזכיותיו שנאמר )משלי כ"ט כ"ב(

( כל ובעל חימה רב פשע, ואמרו רבותינו ז"ל )פסחים דף ס"ו ע"בהכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, מנלן ממשה ומאלישע וכו', ואמר ליה אליהו זכור לטוב )ברכות דף כ"ט ע"ב( לרב יהודה לא תרתח ולא תחטא, ובזוהר פרשת תצוה )קפ"ב א' רס"ג ב'( אי בר נש כעיס עקר מניה נשמתא עילאה קדישא למשרי באתרה סטרא

במאריה ואסיר לאתקרבא בהדיה, אחרא ודא איהו בר נש דמריד ודא איהו טורף נפשו באפו, דטריף נפשיה ואשרי באתרה אל זר, כי במה נחשב הוא, עבודה זרה אקרי, ומאן דאשתעי עמיה כאלו אתחבר לעבודה זרה ממש, דעבודה זרה ממש שריא בגויה, ואסיר לאסתכלא באנפוי ועליה כתיב )ויקרא י"ט ד'( אל תפנו אל האלילים,

146

על דא כתיב )שמות ל"ד י"ז( אלהי מסכה לא תעשה לך. וכל ומסאביא אתדכיין בר מהאי, בגין דמסאיב גופא מגו ומבר, ונפשא כולא מסאב. ואפילו כד אתי האי בר נש ועקר לההוא זר מגויה מכל וכל לעלמין ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא ההיא קדושא

דכיון דערקת מניה דנשמתא קדישא עליה, כדין, ולואי דאתקדש :זמנא חדא כמה יעביד בר נש עד די תיתוב לאתרה

בזוהר פרשת תצוה אם בן אדם כועס עוקר ממנו נשמה -תרגום ]עליונה קדושה להשרות במקומה סטרא אחרא וזה הוא בן אדם שמורד באדונו ואסור להתקרב להיות עמו וזה הוא טורף נפשו באפו

זר. כי במה נחשב הוא, ונקרא דטורף את נפשו ומשרה במקומה אלעבודה זרה, ומי שמדבר עמו כאלו מתחבר לע"ז ממש. דעבודה זרה ממש שורה בתוכו. ואסור להסתכל בפניו ועליו כתוב אל תפנו אל האלילים ועל זה כתוב אלהי מסכה לא תעשה לך. וכל טומאות יש להם טהרה חוין מזה, בעבור שמטמא גופו מבית ומחוץ. ומטמא את

ל הנפש, ואפילו כאשר יבא בן אדם זה ויעקור לסטרא אחרא מתוכו כמכל וכל לעולם ואחר כך ישתדל להתקדש ולהמשיך אותה נשמה של הקדושה עליו, אז הלואי שיתקדש, וכיון דנעקרא ממנו פעם אחת

:כמה יעשה הבן אדם עד שישוב למקומה

י"ז( מאן הקפדנות היא ענף מן הגאוה ומן הכעס. ואמרו ז"ל )ר"ה דףדקפיד קפדין ליה ואין מוחלין לו עונותיו, שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון למי שעובר על פשע, אבל המעביר על מדותיו וכו'. אמרו ז"ל )שבת דף ל"ב ע"א( לעולם יבקש אדם רחמים בכל יום ובכל עת, יתן בעפר פיהו, יתן למכהו לחי ישבע

אשרי מי ששומע חרפתו ואינו משיב, וכן ישעיה אומר בחרפה, )ישעיה ג' ו'( גוי נתתי למכים. כך אמרו חכמים )ר"ה דף י"ז ע"א( כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע וכו', ואמרו בחופת אליהו ז"ל )סוף ראשית

ברוך הוא אוהבם, מי שאינו מתכעס חכמה שער ג'( שלשה הקדוש :ומי שאינו משתכר ומי שאינו עומד על מדותיו

ושאל רבי עקיבא )מגילה כ"ח ע"א( לרבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים ואמר לו מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי. ואמרו ז"ל )ר"ה דף י"ז ע"א( רב הונא בר יהושע חלש אמרו ליה מאי חזית

הו הכי אמר קב"ה הואיל ולא מוקי במילתיה לא תוקמו אמר לבהדיה שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע ואמרו ז"ל רב נחמן חפר תל אחד והיה רב אחאי בר יאשיה קבור וראהו קיים

147

בעצמותיו אמרו ליה מאי האי אמר להו מימי לא עמדתי על מידותי י י"ד ל'( ורקב עצמות ולא תפסתי בלבי קנאת חברי שנאמר )משל

קנאה. ואמרו ז"ל )תענית דף כ"ה ע"ב( מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ולא נענה וכו', ירד רבי עקיבא ונענה ויצאה בת קול ואמרה מפני שזה מעביר על מדותיו. ואמרו ז"ל )חולין דף פ"ט ע"א( אין העולם מתקיים אלא במי שבולם פיו בשעת מריבה, שנאמר

כ"ו ז'( תולה ארץ על בלימה, רבי אבהו אומר על מי שמשים )איובעצמו כמי שאינו וכו', ותנו רבנן )שבת דף ס"ח ע"א( הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עליהם הכתוב אומר )שופטים ה' ל"א( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, ואמר אליהו זכור לטוב

עלוב לבני אדם ולבני ביתך יותר )אליהו זוטא פ"ד( לעולם הוימכולם. ואמר אבא אליהו זכור לטוב )כלה רבתי ספ"ה( לעולם אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן ואף אני איני נגלה אלא למי

:שאינו קפדן

העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצות ובטול עסק התורה והיא שער וכונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה',

התחלת גרוי הסתת היצר הרע אפילו אם הוא צדיק, בהראותו כי אין לו תועלת בעבודה בהיות יסורים עליו וכו'. וגם כי בא עליו בדרך חסידות באמור לו איך יעלה בדעתך עפר רמה ותולעה להתקרב להתקדש בקדושת מלכו של עולם, וכמו שכתוב )משלי כ"ה ז'(

וכמו שכתוב )איוב ל"ה ז'( ואם צדקת מה ראמות לאויל חכמות וגו' :תתן לו

גם גורמת סלוק רוח הקודש מעליו, וההפך בהיותו עובד ה' יתברך בשמחה כמו שכתוב )תהלים ק' ב'( עבדו את ה' בשמחה, כי השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להתדבק בו יתברך וכתיב )דברים כ"ח מ"ז(

וב לבב וגו'. כי תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטהעבודה אם היא בעצבון דומה לעבד העובד לרבו בפנים עצבות וזועפות. וכתיב )משלי י' כ"ב( ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. כי העצבון הוא נמשך מזהמת סמא"ל ונחש שהטילו באדם וחוה כמו שכתוב באדם )בראשית ג' י"ז( בעצבון תאכלנה וכתיב )שם

די בנים, ועל ידי כך הקדוש ברוך הוא ושכינתו ט"ז( בעצב תל :מסתלקים מעליו

והראיה מיעקב בחיר האבות שנתסלקה ממנו שכינה ורוח הקדש עשרים ושתים שנים שפרש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו נתיב ותחי רוח יעקב, ששרתה עליו רוח הקדש. ואמרו רבותינו ז"ל

148

אה שורה לא מתוך עצבות )פסחים דף קי"ז ע"א( אין שכינה ואין נבווכו'. וכן מצינו באלישע ובבני הנביאים דכתיב )מלכים ב' ג' ט"ו( והיה כנגן המנגן וכתיב )שמואל א' י' ה'( ולפניהם תוף וחליל וכנור והמה מתנבאים, ואפילו בכל עבודת מצוה ותהלה צריך שיהיה בתכלית השמחה כמו שמצינו באביי )ברכות דף ל' ע"א( דהוה בדיחטובא ואמר תפילין קא מנחנא. וכן רב ברונא משום דסמך גאולה

:לתפלה לא פסק חוכא מפומיה כל ההוא יומא

שנאה, על ידי כך חוטא לחבירו להרע לו בכל מיני רעה. ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד( שנאת הבריות מוציאה את האדם מן

ו, והנה העולם, והנה שונא כביכול להקדוש ברוך הוא על שברא אותכולנו בנים לה' אלהינו, ושונא את אברהם יצחק ויעקב שיצא מהם זה. והנה כל הנשמות נאחזות בשם יתברך וצורך גבוה הם, אשר

:בהם יתפאר ואיך תשנאהו

ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף ט' ע"ב( בית שני היו בו צדיקים ולא וחכמים גדולים ולא נחרב אלא בעון שנאת חנם ולא נתארך הקץ

נעלם אלא לסיבת שנאת חנם, ולא עוד, ששאר העבירות אינו עובר עליהם אלא בשעתם אבל שנאת חנם בלב, היא תמיד, ובכל רגע עובר על לא תשנא, ובטול מצות עשה )ויקרא י"ח י"ט( ואהבת לרעך כמוך, ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו )תו"כ פ' קדושים( שזה כלל גדול

בה, ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא שהיה שבתורה שכולה תלויהאוהב לישראל ומצטער בצרתם כמו שאמרו ז"ל )מדרש רבה שמות פ"א( על וירא בסבלותם, ועל פסוק )שמות ל"ב ל"ב( ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא, ולכן היה שקול ככל ישראל כמו שכתוב

:)ישעיה ס"ג י"א( ויזכור ימי עולם משה עמו

יא גרמא לבא לידי שנאה, וגם היא יותר קשה כי מורד על הקנאה, ההקדוש ברוך הוא למה השפיע טובה לחבירו יותר ממנו, ואמרו ז"ל )אבות פ"ד כ"א( הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, צא ולמד כי כל הראשונים לא נענשו אלא בשביל הקנאה, כי

ך נטרד מן העולם הוא הנה קין המדבר פה אל פה עם השם יתברוזרעיותיו על שקנא לתאומתו של הבל ועל ידי כן עבר כל אותם העבירות, ועשרת השבטים לא גלו למצרים אלא בעון ויקנאו בו אחיו וסוף סוף נענשו בעשרה הרוגי מלכות, וירבעם שכל חכמי דורו לפניו כעשבי השדה נטרד מן העולם בקנאתו ממלכי בית דוד, גם שאול

השם כבן שנה שלא טעם טעם חטא ולא היה במלכותו שום בחירדופי כמו שאמרו ז"ל )יומא דף כ"ב ע"ב(, נטרד ממלכותו ונהרג הוא

149

ושלשת בניו ונהרגו נוב עיר הכהנים וגלו ישראל ביד פלשתים ונחרב משכן שילה, והכל על שקינא לדוד בענין גולית סרה מעליו רוח

:הקדש ונחה עליו רוח עועים

ן בן דוד בא עד שתוסר הקנאה כמו שכתוב )ישעיה י"א י"ג( ואיאפרים לא יקנא את יהודה, ולא עוד כי אפילו מלאכי מרום נפלו

י"ד( על -מקדושתם על זה כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר )פרק י"גסמא"ל שהיה גדול מן השרפים שאין להם רק שש כנפים והוא היו

שה בשביל קנאה על האדם, וכן לו שנים עשר כנפים ונעקר מן הקדוהנפילים עז"א ועזא"ל נטרדו מן העולם על שנתקנאו באדם, וכל מי שיש בו קנאה עצמותיו מרקיבין, ולכן ראוי לאדם להיות שמח בחלקו אף אם מעט הוא, כי לא טוב הוא מהלל הזקן ורבי חנינא בן

:דוסא ורבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעזר בן פדת וזולתם

, אב הטומאה, כי היא מביאה לשנאה וקנאה ומביאה לידי החמדהגזל ושבועת שקר ולידי רציחה, והיא העשירית שבעשרת הדברות שקולה ככולם, כי עינו לא תשבע עושר כעין הנחש שנאמר בו )ישעיה ס"ה כ"ה( ונחש עפר לחמו, וכתיב )משלי כ"ח כ"ב( נבהל להון איש

תאוה מוציאה את האדם מן העולם רע עין וגו', ואמרו רבותינו ז"ל הכי מטרידתו מעסק התורה ומקיום מצותיה, והוא כופר בהשגחה שאינו מאמין שהכל על ידי השגחת השם יתברך וכמו שאמרו ז"ל )סוטה דף מ"ח ע"ב( כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר

מי הרי זה מקטני אמנה ועליו אמר )זכריה ד'( כי מי בז ליום קטנות, גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנן לעתיד לבא, קטנות אמנה שהיתה

:בהן

אבל הבטחון אין מעלה כמוהו וכמו שכתוב )תהלים ב' י"ב( אשרי כל חוסי בו, כי מאמין שיש בעולם אלוה יכול ומשגיח, וכתיב )ירמיה י"ז ז'( ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ומובטח הוא שלא

כמו שכתוב )תהלים נ"ה נ"ג( השלך על ה' יהבך והוא יחסרו מזונותיויכלכלך, ובתנאי שיהיה באמת ובכל לבו בלי שום פקפוק, ועוד כי

:בהיותו בוטח בה' יעסוק בתורה ובמצות בכל לבו בלי הרהור כלל

תאות התענוגים, רעה מכל הנזכרים לעיל, כי בהיותו גרגרן יבא לידי יות, וקנאה, ודומה לעשו חמדה וגזל, שבועת שקר, שנאת הבר

שנאמר בו )בראשית כ"ה ל'( הלעיטני נא, ועליו נאמר )משלי כ"ג ב'( ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה, כי על ידי כן יאכל נבלות

150

וטרפות וכל מאכלות אסורות, וכתיב )קהלת ו' ז'( כל עמל האדם לפיהו, וכתיב )משלי י"ג כ"ה( ובטן רשעים תחסר, וכתיב )דברים ל"ב ט"ו( וישמן ישורון ויבעט, ויטוש אלוה עשהו כי מביאו לכחש בשם יתברך, כמו שאמר הכתוב )משלי ל' ט'( פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ועל כל העבירות אין הקטן נענש ובן סורר ומורה שאכל תרטימר בשר וחצי לוג יין, נסקל. ואמרו רבותינו ז"ל )תענית

אכול בשר ושתה יין וכו' וכתיב )ישעיה דף י"א ע"א( מנהג הרשעים כ"ב י"ד( אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, ואמר אליהו זכור

:לטוב לרבי יהודה )ברכות כ"ט ע"א( לא תרוי ולא תחטא

אבל המסתפק בהכרחי נקרא צדיק כמו שאמר הכתוב )משלי י"ג כ"ה( צדיק אוכל לשובע נפשו, ודוד אמר )תהלים קי"ט ע"א( טוב לי

כי עניתי למען אלמד חקיך, ולא שאל יעקב אלא )בראשית כ"ח כ'( ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וכתיב )בראשית מ"ט י"ד( יששכר חמור גרם וכו' ויט שכמו לסבול. ואמרו ז"ל )אבות פ"ו משנה ד'( כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל וכו' אם עשית כן אשריך

הבא, ואמרו ז"ל )ברכות ס"ג ע"א( אין בעולם הזה וטוב לך לעולםהתורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. ואמרו ז"ל )אבות פ"ב משנה ז'( מרבה בשר מרבה רמה. ואמרו רבותינו ז"ל )תענית דף י"א( לעולם יראה אדם כאלו קדוש בתוך מעיו שנאמר )הושע י"ב ט'(

עד שהתענה בקרבך קדוש, ולא זכה משה רבינו ע"ה לקבל התורה ארבעים יום וארבעים לילה, ולא עלה אליהו זכור לטוב למרום עד שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה, ולא זכה רבי אלעזר ורבי עקיבא ורבי ישמעאל לכל אותה החכמה והנבואה בעליתן לפרד"ס עד אשר התענו ימים רבים בכל מיני סגופים ופרישות. ולא זכה

' ה' י"א( ריחכם מכל האדם עד שהתענה שלמה שנאמר בו )מלכים אארבעים יום וארבעים לילה, כמו שאמרו על מ' של משלי שהיא מ"ם

:רבתי

ובספר הזוהר )ח"א דף י"א ע"א( אמר רבי שמעון בר יוחאי לרבי פינחס כד חזייה דגופיה מלא חלודין בצאתו מן המערה אלו לא

"א( גופיהון חמיתני בכך לא הייתי בכך. ובפרשת תרומה )קמ"א עדצדיקייא דלא אתמשכו בהאי עלמא בתר הנאות דההיא קליפה, לא שלטא עלייהו רוח מסאבא כלל, דכיון דלא אתענגו בהאי עלמא אלא מתענוגי דמצוה שבתין וחגין ההוא רוח מסאבא לא יכול לשלטאה עלייהו כלל כיון דלא אתענגו מדיליה כלום, ואי אתהני מדיליה

אתמר )מלאכי ב' ג'( וזריתי פרש על פניכם. ותנא ביומין דחול עליה

151

דבי אליהו )א"ר פכ"ו( לא זכה אדם לתורה יבקש רחמים על אכילה :ושתיה יתירה שלא תבא לתוך מעיו

אמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי פנחס כאשר ראה שגופו -תרגום ]מלא פצעים בצאתו מן המערה, אילו לא ראיתני בכך, לא הייתי כך.

תרומה גופם של הצדיקים שלא נמשכו בעוה"ז אחר הנאות ובפרשתדאותה קליפה, לא שולטת עליהם רוח טומאה כלל לפי שמאחר ולא התענגו בעוה"ז אלא מתענוגי מצוה שבתות וחגים אותו רוח טומאה

לא יכול לשלוט עליהם כלל כיון שלא נהנו משלו כלום. ואם נהנה

:[ש על פניכםמשלו בימות החול עליו נאמר וזרתי פר

השררה והכבוד היא קשה מאד כי היא מביאה לאדם לידי הגאוה שהיא הקשה מכלם. ועל ידי כן יטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אשר סופו נעקר מן העולם וזרעו לא יצליח אחריו כלל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ק"א(, וכמו שמצינו בירבעם

די בקשת השררה נטרד הוא וזרעו מן העולם הזה החכם הגדול שעל יואין לו חלק לעולם הבא, ושאול בחיר ה' כבן שנה במלכו שלא טעם טעם חטא והיה נחבא אל הכלים בורח מן השררה וסופו נלכד ברשתה, ואמר )שמואל א' ט"ו ו'( כבדני נא נגד זקני עמי, ורדף

לעיל במדת אחריה ואבד המלוכה ונהרג הוא ושלשת בניו, כנזכר :הקנאה

ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד משנה כ"א( הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם ואמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף נ"ה ע"א( הרבנות מקפחת וקוברת בעליה כי מביאתו לרום לבבו על קונו. כמו שכתוב )דברים י"ז ז'( לבלתי רום לבבו וגו' למען יאריך ימים על

ממלכתו. ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף פ"ו ע"ב, וסנהדרין דף ז' ע"ב( רב כד הוה נפיק לדינא הוה אמר ברעות נפשאי לקטלא נפיק וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל )מד"ר שמות פכ"ז( בני אם ערבת לרעך )משלי ו' א'(, רב הונא פתר ליה במי שמתמנה פרנס על הצבור, מה כתיב

י פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת איפה בני בתריה, נוקשת באמרוהנצל, ואם לאו עליו כתיב )שם ל"ב( נואף אשה חסר לב משחית נפשו וגו' ואין מרחמים עליו בגיהנם, אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני חסיד וכו' אם יש בך כל המדות האלו קבל עליך שררה

א'( ה' לא ואם לאו אל תקבל. ודוד המלך ע"ה אמר )תהלים קל"א :גבה לבי וגו' נפשי כגמול עלי אמו

152

לכן הוי בורח מן השררה עד קצה האחרון וכמו שהארכתי במדת הגאוה, וכמו שאמרו בספר הזוהר )ח"ג קס"ה ע"א( זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא, ומי לנו גדול ממשה רבן של כל ישראל

ר )שמות ד' שסרב עם הקדוש ברוך הוא שבעת ימים ולא רצה ואמי"ג( שלח נא ביד תשלח עד שנאמר בו )שם י"ד( ויחר אף ה' במשה, ועשה בו רושם כמו שאמרו רבותינו ז"ל )שמות רבה פ"ג( ואחר כך נתרצה ולסוף נענש בעבורם במי מריבה ולא הועילו לו כל זכיותיו. כי כל המשתרר על הצבור אפילו לשם שמים כמשה סופו ליענש כי

ל מעשיהם כמו שאמרו רבותינו ז"ל )ספרי דברים הוא ערב על כפיסקא י"ג( על ואשימם בראשיכם. קל וחומר ליתמי כמונו שחס

:ושלום לא תהיה לנו תקומה

הוראת מעשיו לבריות. ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל )ירושלמי חגיגה פ"א( ענין אותה האשה שהיתה נענשת בגיהנם על שהיתה

י וכו'. ולא די שאינו מקבל שכר אלא מספרת לחברתה היום התעניתשנדון בגיהנם כי הרי מגלה דעתו שאין מעשיו כלל לשם שמים והוא מכלל הפרושים )סוטה כ"ב ע"ב( פרוש נקפי, פרוש קזאי, ואמרו רבותינו ז"ל )אליהו רבא פכ"א( לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר

ו לשם ויהיו כל דרכיו לשם שמים ואם יכול אדם שיעשה כל דרכישמים ולא יפרש לבריות אפילו אחד מהם, שכרו כפול ומכופל מפני

:שכבוד אלהים הסתר דבר


:במדות האסורות

לשון הרע אמרו רבותינו ז"ל )ערכין דף י"ד ע"ב( שקשה מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים שהן החמורות מכל העברות, ואמרו

ע"ב( כל המספר לשון הרע כופר בעיקר כמו רבותינו ז"ל )שם ט"ו שכתוב )תהלים י"ב ה'( אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי

:אדון לנו

רכילות הורג שלשה ושקול כשפיכות דמים ואינו נכנס בגן עדן, כמו שכתוב )תהלים ט"ו א'( מי יגור באהליך וגו' לא רגל על לשונו. והנה

ש הסנהדרין, מפני הרכילות נטרד מן דואג האדומי אביר הרועים ראהעולם הבא ונכרת בחצי ימיו וגרם הריגת אנשי נוב עיר הכהנים

:ומיתת שאול ובניו ובני ביתו

153

הלבנת פנים, ומכנה שם רע לחבירו, והמתכבד בקלון חבירו, יורדין :לגיהנם ואינם עולים ואין להם חלק לעולם הבא

ז"ל בפרק הזהב )ב"מ דף והם בכלל לא תרצח, כמו שאמרו רבותינו :נ"ח ע"ב( במערבא במאי זהירי טפי, באזיל סומקא ואתי חורא

ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה, ואמרו רבותינו ז"ל )עבודה זרה דף י"ח ע"ב( כל המתלוצץ נופל בגיהנם, ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ג משנה ב'( אפילו ישב בטל הרי זה

לצים וכמו שכתוב )תהלים א' א'( אשרי האיש אשר לא הלך מושב בעצת רשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי אם בתורת ה' חפצו וגו', מה כתיב בתריה והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' לא כן הרשעים וגו', ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ו משנה ב'( בכל יום בת

ריות מעלבונה של תורה שכל מי קול יוצאת ואומרת אוי להם לבשאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, רצונו לומר מנודה לשמים. ואמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ל"ט ע"ב( כי דבר ה' בזה וגו' )במדבר ט"ו ל"א( הכרת תכרת הנפש ההיא וגו', רבי נחמיה אומר זה כל מי

ברי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואמר רב כל הפורש מדתורה ועוסק בדברי שיחה אש אוכלתו, וכל מי שמרפה עצמו מדברי תורה נופל בגיהנם ומאכילים אותו גחלי רתמים שנאמר )איוב פרקל' ד'( הקוטפים מלוח עלי שיח, ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ג מ"ה( המפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו שנאמר )דברים ד'

:'ט'( רק השמר לך וגו

ו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ז' ע"א( אין תחלת דינו של אדם ואמראלא על דברי תורה שנאמר )משלי י"ז י"ד( פוטר מים ראשית מדון, וכתיב )יהושע א' ח'( והגית בו יומם ולילה כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל, וכל רגע, שעה, ויום שאדם בטל מדברי תורה עליו נאמר

א יוכל להמנות, ואמרו רבותינו ז"ל )פאה )קהלת א' ט"ו( וחסרון לפ"א משנה א'( אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם, ולא עוד אלא שהעוסק בתלמוד תורה פטור מכל המצות שהיא

:שקולה ככל המצות

דף ה' ע"ב( אשרי אדם ותנא דבי אליהו זכור לטוב )עבודה זרהשמשים עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה בתורה בכל יום תמיד ומיד רוח הקודש שורה עליו, ואם היושב בטל

:נענש כל כך, קל וחומר למי שמתלוצץ ממש

154

שיחה בטלה גורמת לידי עבירות גדולות, כי הרי אפילו ישב בטל הרי גדולים, כנזכר לעיל בענין הליצנות, מכל זה מושב לצים ונענש ענשים

שכן השח שיחות בטילות בפועל, ולא עוד שמביא לידי לשון הרע :ורכילות וליצנות ומספר בגנות חבירו

ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף י"ט ע"ב( השח שיחה בטלה עובר בעשה שנאמר )דברים ו' ז'( ודברת בם, ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי )סוכה

כ"ח ע"א( ועל רב )רמב"ם פרק ב' מהלכות הלכה ט'( שמימיהם דף לא שחו שיחת חולין, ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"א מי"ז( לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, וכתיב )מיכה ג' כ"ח( ישב בדד וידום יתן בעפר פיהו, וכתיב )משלי י"ח כ"א( מות וחיים ביד לשון, ואמרו

"ג( סיג לחכמה שתיקה, ואמר שלמה רבותינו ז"ל )אבות פ"ג מי)קהלת ה' א'( אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך

:מעטים

ואמרו רבותינו ז"ל )חולין דף פ"ט( האמנם אלם צדק תדברון )תהלים נ"ח( מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו אלם,

ואמרו רבותינו ז"ל )חגיגה כ"ג ע"א( רבי כד הוה מטי להאי קרא הוה בכי )עמוס ד'( כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו ואפילו דברים שאין בהם

:ממש הם נכתבים על פנקסו של אדם וקוראים לפניו בשעת מיתתו

שתיקתו של אדם מביאתו לידי ענוה, והענוה ואמרו רבותינו ז"ל היא ראש ליראת שמים, ובשעה שאינו עוסק בתורה יהיה דומם ומדביק שפתותיו זו לזו כשתי ריחים ששוכבות זו על זו מפני שצדקותיו וזכיותיו של אדם כולם אינם מספיקות במה שיוציא

מה בשפתיו, אשרי מי שישים עצמו אלם וחרש חגר וסומא, וכל כך לכדי שלא יחטא ויחייב עצמו ואת איבריו לגיהנם, וכן דוד הוא אומר

:)תהלים ל"א י"א( ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו

ובספר הזוהר )ח"ב נ"ט ע"א( לית לך הבל דלית ליה קלא, וכל אנון מלין דאשתדל בהו בר נש דלאו אינון לפלחנא דקודשא בריך הוא

ושטאת בעלמא, וכד נפקא נשמתיה ההיא מלה אתעביד מנה הבלההוא הבל מגלגלא ליה בעלמא, ודא איהו )שמואל א' כ"ה( ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, ואמרו שם )ח"ג קפ"ג ע"ב( ותלבש אסתר מלכות אוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה זכי לאתלבשא

:ברוח קודשא

155

ן מילים שמשתדל בהם אות אין לך הבל שאין לו קול וכל -תרגום ]בן אדם שאינם לעבודת הקדוש ברוך הוא אותה מילה נעשה ממנה הבל ומסתובבת בעולם, וכאשר יוצאת נשמתו אותו הבל מגלגל אותו בעולם. וזה הוא מה שנאמר ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. ואמרו שם ותלבש אסתר מלכות למדנו שכל מי ששומר פיו ולשונו

:[בש ברוח הקודשזוכה להתל

המסתכל בעריות אפילו יהיה כמשה יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם. וסופו לחטוא בעריות ומגרה יצר הרע בעצמו ויבוא לידי קרי

:'החמור כמו שיתבאר בשער ו

הנהנה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם ומתחייב בנפשו, ומעשה משליכין אותו ליאור דרבי טרפון יוכיח )נדרים דף ס"ב ע"א( שהיו

להורגו ולא רצה ליהנות מדברי תורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד מ"ה( אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום וכו',

:שכל הנהנה מכבוד תורה נוטל חייו מן העולם וסופו יורש גיהנם

השקר. המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שאינו רואה פני שכינה כמו שכתוב )תהלים ק"א ז'( שקר. והוא מכת

דרבר שקרים לא יכרן לנגד עיני, ראינר בכלל ישראל שכתוב בהם )צפניה ג' י"ג( שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, וימיו מתקצרים, אך הדובר אמת מאריך ימים כמו שאמרו במסכת

יהבי ליה כל חללי סנהדרין )דף צ"ז ע"א( על רב טביומי דאילו הוודעלמא לא הוה משני בדבוריה. זמנא חדא איקלע לההוא אתר דקושטא שמיה דלא הוו משנו בדבורם ולא הוה מיית איניש בלא זמניה וכו' שכיבו ליה תרתין בנין, אמרו ליה, במטותא מינך פוק מהכא ולא תגרי בנא מותנא. וכתיב )ירמיה ט' ד'( למדו לשונם דבר

אלה לא אפקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא שקר וגו' העלתתנקם נפשי. ולא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני עדות שקר, ואמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין צ"ב ע"א( כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה. וכתיב )משלי ו' ט"ז( שש הנה שנא ה' וגו'

תיב )תהלים ל"ד( מי עינים רמות, לשון שקר ויפיח כזבים וגו', וכהאיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע. גחזי לא נטרד אלא מפני ששקר בשם אלישע. אמנון כזב לתמר ונהרג, רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב שנאמר )מלכים א' כ"ב( מי יפתה את אחאב וגו' צא, צא ממחיצתך, ואמר רב הונא לא גלו ישראל מארצם אלא

על פסוק )שמות כ"ג ז'( מדבר שקר תרחק. ואמרו רבותינו על שעברוז"ל )שבת דף קי"ט ע"ב, חגיגה דף י"ד ע"ב( לא חרבה ירושלים אלא

156

על שפסקו ממנה בעלי אמנה שנאמר )ירמיה ה' א'( שוטטו בחוצות ירושלים. ובספר הזוהר בזמנא דשקר דאיהו סמא"ל שלטא כתיב

א גרים חרבן בית ראשון ושני. )דניאל ח' י"ב( ותשלך אמת ארצה. ודואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"א מי"ח( על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, וכתיב )תהלים ט"ו א'( ה' מי יגור באהליך וגו'. ודובר אמת בלבבו, אף מה שחשב בלבבו צריך לאמת

כתיב אותו במעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בעובדא דרב ספרא, ו)מלאכי א'( תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי

:מלאך ה' צבאות הוא

החנף הוא מן ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, לפי שמזלזל בכבוד המקום בהחניפו את הרשע, וכמו שכתוב )משלי כ"ד כ"ד( אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים, ואפילו

שאינו רשע הרי הוא כמתירא ובוטח באדם, וכתיב שמחניף למי )ירמיה י"ז( ארור הגבר אשר יבטח באדם, וכתיב )איוב י"ג( לא לפניו חנף יבוא, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף י"ט ע"א( בעובדא דינאי המלך שהחניפו לו הסנהדרין בדבר מועט שלא העמידוהו

תו, גם כשהחניפו לאגריפס בשעת הדין ובא גבריאל וחבטן בקרקע ומהמלך שהיה צדיק נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, ואמרו רבותינו ז"ל )פסחים דף קי"ג ע"ב( שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב. ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"א ע"ב( כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר )ישעיה פרק ה'( הוי

ים לטוב רע וכו' לכן כאכול קש לשון אש וגו'. ואמרו רבותינו האומרז"ל )סוטה דף מ"ב ע"א( כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר )איוב פרק ה'( כי עדת חנף גלמוד, ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף ע"ב ע"ב( כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא תועבה, ואמרו

"ב( כל בזמנא דשקר דאיהו )ס"מ( רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"א ע :שולט כתוב ותשלך אמת ארצה, וזה גרם חורבן בית ראשון ושני

אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנאמר )שם ל"ו( וחנפי לב ישימו אף, ולא עוד אלא שתפלתו נמאסת, ואמרו רבותינו ז"ל )שם( כל מי שיש בו חנופה אפילו עוברים שבמעי אמם מקללים אותו,

אמרו רבותינו ז"ל בעון חנופה, בני אדם נופלים ביד אויביהם ושנאמר )ישעיה פרק י'(, בגוי חנף אשלחנו. קשה חנופה כעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים, עבודה זרה מנין שנאמר )ישעיה פרק ל"ב( לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה. גלוי עריות מנין שנאמר )ירמיה פרק

ת אשתו וגו' הלא חנוף תחנף הארץ וגו'. שפיכות ג'( הן ישלח איש אדמים מנין שנאמר )תהלים פרק ק"ו( ותחנף הארץ בדמים. ובעון

157

החנופה הגשמים נעצרים. ובעון החנופה נדון בגיהנם לעולמי עולמים שנאמר )ישעיה פרק ל"ג( פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי

"ל )סנהדרין דף ק"א ע"ב( יגור לנו אש אכלה וגו' ואמרו רבותינו ז :לא זכה ירבעם למלכות אלא על שלא החניף לשלמה

רמיה יש בה שתי רעות גדולות, האחת, שהוא כענין השקר והחנופה. והשניה, שהוא כענין הגניבה והאונאה, ומזלזל בשם יתברך שנראה ח"ו כי אין הקדוש ברוך הוא מכיר ברמאותו. וכתיב )ויקראכ"ה י"ז(

איש את עמיתו ויראת מאלהיך, וכתיב )שם י"ט( לא תעשו ולא תונו עול וגו' אני ה' אלהיכם. ותחלת דינו של אדם אחר הפטירה, נשאת ונתת באמונה. והוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, שנאמר )תהלים פרק ק"א( לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה, ולא

כנזכר לעיל במדת חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנההשקר. וכתיב )תהלים פרק ט"ו( ה' מי יגור באהליך וגו' ודובר אמת בלבבו. ואמרו רבותינו ז"ל )מדרש משלי פכ"ח( איש אמונות רב ברכות, זה הנושא ונותן באמונה שנכסיו מתרבים והקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסתו, ולא עוד אלא שנקרא צדיק שנאמר )חבקוק פרק

דיק באמונתו יחיה. ואמרו רבותינו ז"ל )מכות כ"ד ע"ב( תרי"ג ב'( וצמצות הן וכו' ובא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו

:יחיה


:בעונש מצות לא תעשה

חלול השם קשה מכל העבירות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל )יומא דף לול השם אין התשובה פ"ו ע"א( בענין ארבעה חלוקי כפרה, עבר על ח

ויום הכפורים ויסורים מכפרים אלא יום המיתה שנאמר )ישעיה :פרק כ"ב( אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון

נדה, זולת היותה בעונש כרת, אמרו בספר הזוהר )שמות פרק ג' ע"א( תלתא אנון דדחיין שכינתא מעלמא ובני נשא צוחין ולא אשתמע

בגין דלית מסאבו בעלמא תקיף בר קליהון ואלין אינון, נדה :ממסאבו דנדה

158

שלשה הם שדוחים את השכינה מהעולם, ובני אדם -תרגום ]צועקים ולא נשמע קולם, ואלה הם. נדה בעבור שאין טומאה בעולם

:[חזקה מטומאת הנדה

שבת, ידוע כי היא שקולה ככל המצות, וכל הרשעים יש להם מנוחה חללי שבת אשם לא תכבה אפילו בשבת ואש של גהינם כבה בו ומ

בשבת, ואמרו רבותינו ז"ל שבת )דף קי"א ע"ב( אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתם מיד היו נגאלים, ואמרו רבותינו ז"ל )שם( כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלים לו שנאמר )ישעיה פרק נ"ו( אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר שבת

יב )ישעיה נ"ח י"ג( אם תשיב משבת רגלך וגו' אז תתענג מחללו וכת :'על ה' וכו

:חלב ודם, ידוע שהן מחייבי כריתות והן משקצים את הנפש

המשתמש בשמות הקודש, אמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"א ופ"ד( ודאשתמש בתגא חלף ונעקר מן העולם, וישתמד הוא או בניו, או

:בניו ימות הוא או בניו, או יעני הוא או

המבזה תלמיד חכם, והמסור. הם מכלל ואלו שאין להם חלק לעולם :הבא ואין קמים בתחית המתים

קרי לבטלה קשה מן שפיכות דמים של אחרים, ועוד שדמן ודם זרעיותם שאין להם קץ נשפך דמן, ובספר הזוהר פרשת ויחי )דף רי"ט ע"ב( כלהו חיביא אית להו תשובה בר מהאי, וכל העבירות,

הקטן פטור, חוץ מזה, שהרי ער ואונן קטנים מבן שבע שנים היו ומתו בידי שמים, ולא עוד אלא שעדיין לא נצטוו עליהם, וכן דור המבול כתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, וכל הברירת נמוחו מאדם עד בהמה ועוף השמים וכל הרמש, ואפילו שלשה

ן מאז נברא העולם ואחריו טפחים מן העפר נמוחו מה שלא היה כ :לא יהיה כן, ולא עוד אלא שלא נצטוו זולת שבע מצות

מאכלות אסורות, ידוע כי אפילו את הנפש הם משקצים כמו שכתוב תשקצו את נפשותיכם, ולא עוד אלא שהפורש )ויקרא פרק כ"א( ולא

מהם נקרא קדוש כמו שכתוב ולא תשקצו את נפשותיכם וגו' אני ה' המעלה וגו' והייתם קדושים כי קדוש אני, והתקדשתם וגו' כי

:וידעת כי הקדושה מביאה לידי רוח הקודש

159

שבועה אם היא לשוא או לשקר, אמרו רבותינו ז"ל )שבועות ל"ט ע"א( בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תשא, נזדעזע כל העולם. ונאמר )איוב פרק ט'( המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון,

מבקש לעלות לשטוף כל העולם וכו', ואמרו רבותינו ז"ל כל והתהום העבירות נפרעים ממנו וזה ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, ואפילו אם הוא באמת, אמרו רבותינו ז"ל )גיטין דף נ"ז ע"א( ששים רבוא עיירות היו לינאי בהר המלך וכולם נחרבו על השבועה אפילו

נו ז"ל )כתובות דף ע"ז ע"ב( על שהיו מקימים אותה, ואמרו רבותירבי יהושע בן לוי, שאמר הקדוש ברוך הוא, ראו אם מימיו נשבע והתיר שבועתו על ידי חכם, הוציאוהו מגן עדן, ואם לאו הניחוהו, ובדקו ומצאוהו שמעולם לא נשאל על שבועתו ולא התירה ולא עוד

:אלא שלא נשבע מימיו

:השער השביעי שער ז

:מצות עשה ובקיום מנהגים טוביםבקיום

ציצית כבר ידעת כי היא שקולה ככל התורה ובגימטריא ת"ר ועם י"ג חוליות הרי תרי"ג, גם כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות

:ה', מגיד ששקולה ככל המצות

תפילין מי שאינו מקיימן נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם המזיקים ואומות העולם יראים ממנו, בתחית המתים. והמניחן, כל

ועליו נאמר )דברים כ"ח י'( וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, רבי אלעזר אומר אלו תפילין של ראש, ולעתיד לבוא, עליהם נאמר )ברכות דף י"ז ע"א( צדיקים יושבים ועטרותיהם

:בראשיהם

שהוא שורש לכל קריאת שמע כבר ידעת כי היא יחודו של מקוםהמצות, גם יש בה רמ"ח תיבות כי על ידי קריאתה נתקנים רמ"ח איברי הנשמה, גם אמרו רבותינו ז"ל )מנחות דף ל"ט ע"ב( הקורא

160

קריאת שמע פעמים בכל יום כאלו מקיים כל התורה כולה שנאמר :)יהושע א' ח'( והגית בו יומם ולילה

"ב( דברים שעומדים תפלה אמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף ל"ב עברומו של עולם, וכמו שידעת כי היא גדולה מכל הקרבנות שנאמר )ישעיה א' י"א( למה לי רוב זבחיכם וגו' וכתיב גם כי תרבו תפילה מכלל שגדולה מהם, וכמו שהקרבנות מכפרים, התפילה גם כן מכפרת עונותיו של אדם. ובספר הזוהר פרשת ויקהל )ר"א ע"ב(

כל פולחנין ומכל קורבנין, ]תפלה מכובדת יותר מכל צלותא יקירא מ :עבודות ומכל קרבנות[

מזכי לחיביא אמרו רבותינו ז"ל )אליהו רבא ספ"ח( למה זכה אלקנה להעמיד שמואל ששקול כמשה ואהרן, מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה עמו ומזכה אותן, וכן שמואל בנו נוהג אחריו, כמו

ל א' ז'( וסבב בית אל והגלגל וגו' ושפט את ישראל שכתוב )שמואותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ואברהם לא זכה לכל מעלותיו אלא משום )בראשית י"ב ה'( ואת הנפש אשר עשו בחרן, וכתיב )שם י"ח י"ח( ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כי ידעתיו אשר יצוה וגו',

אינן זוכין או אינן נענשים אלא ושמרו דרך ה' וגו', וכל ראשי הדורות :על סבה זו

ובספר הזוהר ריש פרשת תרומה )קכ"ח ע"ב( הגדיל לספר בשבח מצוה זו ואמר, זכאה בעי למרדף בתר חיבא ולמקני ליה באגר שלים וכו' ודא איהו שבחא דיסתלק ביה יקרא דקודשא בריך הוא יתיר

א כתיב משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכלא וכו', ועל דבאהרן )מלאכי פרק ב'( ורבים השיב מעון, וכתיב )שם( בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו', ואיהו אסתלק בשלשה סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום, וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי

ר תרעי ולית מאן דימחי בידיה, ועליה לעלמא דאתי ועאל בתליסכתיב )תהלים קי"ב ב'( גבור בארץ יהיה זרעו וגו', הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, זרח בחשך אור לישרים. כדין מלכא קדישא בריך לדיוקנא דההוא בר נש בכל ברכאן דבריך לאברהם כד עבד

דלא זכה בהו בר נפשין דחיביא וכו' ואיהו עאל לשבעין עלמין גניזין נש אחרא. ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה תועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן בגינייהו, הוו אזלי אבתרייהו ורדפי כמאן דרדיף

:'בתר חיין וכו

161

בספר הזוהר תחילת פרשת תרומה אמר זכאי צריך לרדוף -תרגום ]אחר אנשים חייבים ולקנות אותם בשכר שלם וזה הוא השבח שיתעלה בו כבוד הקדוש ברוך הוא יותר משבח אחר, ועלייה זו היא יותר מהכל, ועל זה כתוב באהרן, ורבים השיב מעון. וכתוב בריתי היתה איתו החיים והשלום, ואותו בן אדם מתעלה בשלשה עליות מה שלא עולה כן בן אדם אחר. ועל בן אדם זה כתוב בריתי היתה

ות בנים לבניו וזוכה בעוה"ז וזוכה אתו החיים והשלום וזוכה לראלעוה"ב, ועולה בשלש עשרה שערים ואין מי שימחה בידו ועליו כתוב גבור בארץ יהיה זרעו. הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים, כאשר המלך הקדוש מברך לדיוקן של אותו בן

פשות אדם מברך אותו בכל הברכות שבירך לאברהם כאשר עשה נלחייבים, והוא עולה לשבעים עולמות נעלמים שלא זכה בהם בן אדם אחר, ואילו היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות נמשך לצדיקים וזוכים בעבורם, היו הולכים אחריהם ורודפים כמי שרודף

:[אחר חיים

משא ומתן באמונה, כבר נתבאר )בשער ה'( בענין הרמיה, עיין שם. חלת דינו של אדם אחר שנפטר, הוא, נשאת ונתת גם ידעת כי ת

:באמונה )שבת דף ל"א ע"א(

צדקה נתבאר בישעיה )נ"ח ז'( הלא פרוס לרעב לחמך וגו' אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני, וכתיב )דברים ט"ו י'( כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך, וכתיב )משלי כ"א י"ד( מתן בסתר יכפה אף )משלי

ז( וצדקה תציל ממות, וכתיב )תהלים קי"ב ג' וט'( וצדקתו פרק י"עומדת לעד. ואין עבירה מכבה אותה כשאר מצות, וגורמת חיים לאדם כמעשה דבנימין הצדיק הנזכר לרבותינו ז"ל )ב"ב דף י"א

:ע"ב(

כבוד שבת נודע כי שבת שקולה ככל התורה, וכמו שנתבאר בשער וכתיב )ישעיה נ"ח י"ג( אם תשיב הזה בתחלתו בענין שבת, עיין שם.

משבת וגו' וקראת לשבת עונג וגו' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך. ומעשה )שבת דף קי"ח ע"א( ביוסף מוקיר שבי דזכה ליקח כל העושר המופלג של אותו גוי. ומעשה )שם( דאדם אחד שהיה אוכל על שלחן זהב משאוי ששה עשר בני אדם

כל מיני מגדים שנבראו מששת ימי בראשית, אמרתי לו, בני ועליו במה זכית לכל העושר הזה, ואמר קצב הייתי ואם הייתי שוחט בהמה נאה הייתי אומר זו לשבת וכו', ואמרו רבותינו ז"ל עשירים

:שבחוצה לארץ במה הם זוכים מפני שמענגים את השבת

162

לאין קץ מכל שכן למול את הבן, אם מזכי לחייביא בארנו גודל שכרו :להכניס בנו תחת כנפי השכינה שקודם לאחרים

גמילות חסדים ובקור חולים, והבאת שלום, והכנסת אורחים, הן מאלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא, והעוסק בתורה ובגמילות חסדים אומר הקדוש ברוך

בני מבין האומות, והיא מדתו הוא מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולשל אברהם כמו שכתוב )מיכה ז' כ'( תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, וכתיב )משלי כ"א כ"א( רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, ואביי דאתא מדבית עלי )ר"ה דף י"ח ע"א( דעסק בגמילות חסדים

ה של הוסיפו לו עשרים שנה יותר מרבה בר נחמני רבו, ומצילין מדינ :'גיהנם ודין חבוט הקבר כנזכר לעיל בשער ב

קביעות עתים לתורה נתבאר בשער ה' בענין הליצנות, ונודע כי תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות ותחלת דינו של אדם, קבעת

:עתים לתורה שנאמר )משלי כ"ח י"ז( פוטר מים ראשית מדון

:ואלו הם מנהגים טובים

מה שאמרו רבותינו ז"ל )זוהר ח"ג קריאת שמע שעל המטה, ידעתדף רי"א ע"א( כל הקורא קריאת שמע על מטתו הורג כמה רבבות מזיקין המצויין בלילה ובפרט בעלות הנפש למעלה, וכמו שכתוב )תהלים פרק קמ"ט( יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם

:'רוממות אל בגרונם וגו

בלי ציון וירושלים קימה אחר חצות לילה, זולת היותו מכלל אשנאמר עליהם )ישעיה פרק ס"ו( שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, כי גם הקדוש ברוך הוא באותה שעה מתאבל ושואג כארי. גם בעסקו אז בתורה אמרו רבותינו ז"ל )שה"ש רבה ה' ז'( אין רנה של תורה אלא בלילה, ואמרו רבותינו ז"ל )ע"ז דף ג' ע"ב( כל העוסק

לילה חוט של חסד משוך עליו ביום, ואמרו רבותינו ז"ל בתורה ב)תמיד דף ל"ב ע"ב( כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו. וכתיב )איכה ב' י"ט( קומי רוני בלילה, ולא זכה דוד המלך ע"ה להיות חי

הבא אלא על זה הדבר כמו שכתוב )תהלים וקים בעולם הזה ובעולםות לך. ובכל ספר הזוהר נתבאר קי"ט י"ט( חצות לילה אקום להוד

שבחי המצוה הזו לאין קץ, גם משרה רוח הקודש על האדם כנזכר :שם בפרשת שמות )י"ח ע"ב(

163

:השער השמיני שער ח

נקרא שער התשובה ויתחלק לשלשה חלקים, החלק הראשון במצות :עשה

החמורות שבכולם הן מצות עשה דקרבן פסח ולמול את עצמו, שיש יותר מזה, מצות עשה שיש בבטולם לא תעשה וכרת בבטולם כרת.

כגון להתענות ולשבות ממלאכה ביום הכפורים. למעלה מזה, לשבות ממלאכה בשבת שיש בבטולה לא תעשה וסקילה. למעלה מזה, לפרות ולרבות שאפילו יש בידו תורה ומצות כחזקיהו, ימות בעולם

לין, אם היה הזה ולא יחיה לעולם הבא, וכן מצות עשה להניח תפיקרקפתא דלא מנח תפילין מעולם, אינו קם בתחית המתים, ונקרא

:מפושעי ישראל בגופן. גדולות שבכולם המפיר ברית מחמת להכעיס

ומצות עשה לידע שיש אלוה, וכופר בעיקר שאין להם חלק לעולם :הבא

עוד יש מצות שאוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם ואם, וגמילות חסדים בגופו ובממונו לעניים הבא, כבוד אב

ולעשירים, והוא לשמח חתן וכלה ולבקר חולים, ולקבור מתים, ולנחם אבלים, ולהלביש ערומים, ולהכניס אורחים, ועיון תפלה בכונה, והבאת שלום בין אדם לחבירו ומכל שכן הוא עצמו עם

כנגד כולם חבירו, ובכלל זה הדן את חבירו לכף זכות, ותלמוד תורה :ובכלל זה השכמת בית הכנסת והמגדל בניו לתלמוד תורה

:החלק השני

:בעונש מדות האסורות ובעונש מצות לא תעשה

המדות רעות היותר חמורות הן שתים, הכעס שקולה כעובד עבודה זרה וטורף נפשו באפו ונעקרת משם והולכת לה ומתחלפת בנפש

וח, היא שקולה כעבודה אחרת רעה. למעלה ממנה הגאוה וגסות רזרה וכאשרה וכתועבה וככופר בעיקר, וכאילו גילה כל העריות כולם, ואין עפרו ננער בתחית המתים. ואמנם בעונש מצות לא תעשה יש מהם באסור לאו ואין לוקים עליהם, כגון לאו שאין בו מעשה

:ושנתק לעשה. למעלה מהם אותם שלוקים עליהם

164

ל כל מצות עשה זולת החמורות הנזכרים ושתי חלוקות אלו וכן בטולעיל כולם נקראים עבירות קלות, וכל מצות עשה החמורות הנזכרים לעיל וכן כל מצות לא תעשה זולת שתי אלו החלוקות הנזכרות כולם נקראים עבירות חמורות ויש בהם מדרגות רבות ואלו הם, כל חייבי כריתות ומיתות בידי שמים ומיתות בית דין. ולא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, אף על פי שאין בו כרת, בבחינה אחת חמור מכולן כי נפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם אפילו ממי שאין בידו למחות. וענין חלול השם )יומא דף פ"ז ע"א(, ועד היכן תכלית חלול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא ולא יהיבנא

כגון אנא אי מסגינא ארבע אמות בלא דמי לאלתר, רבי יוחנן אמר תורה ותפילין, משום חולשא, ומאן דחזי לא ידע דהוי משום חולשא ולומד ממני להתבטל מתורה ותפילין, רבי ינאי אומר כל שחבריו מתבישים ממנו מפני שם רע שיצא עליו, אביי אמר כדתניא ואהבת

ך שיהא את ה' אלהיך )דברים ו' ה'( שיהא שם שמים מתאהב על ידקורא ושונה כו', ומשאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם הבריות,

:ואם אין משאו ומתנו באמונה שם שמים מתחלל על ידו

וכל אלו אם לא עשה תשובה ומת נדון בגהינם, ולבסוף משם :מצפצפים ועולים, ויש להם תקנה ותחית המתים ועולם הבא

מנח תפילין מעולם למעלה מזה פושעי ישראל בגופם, קרקפתא דלאשנתעצל מלהניחם והיה יכול להניחם, כי אם היה להכעיס נקרא מין או לפחות מומר, וזה אם מת ולא שב נדון בגיהנם שנים עשר חדש ואחר כך גופו כלה ונשמתו נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי

:הצדיקים בעולם הבא

ינם כלה למעלה מזה הם אלו שאין להם חלק לעולם הבא כלל, וגהוהם אינם כלים אף על פי שיש בידם תורה ומעשים טובים ולא עשו תשובה ומתו כדואג האדומי אביר הרועים, ואלו הם, המינים, והם תלמידים אותן המהפכים דברי תורה למינות, וכן המומר לעבודה זרה בלבד אף על פי שמודה בכל המצות והוחזק בעבודתם תמיד,

איזו עבירה משאר עבירות להכעיס ואפילו והמומרים וכן המומר עללתאבון, והפורק עול שהוא הכופר בעיקר והוא אומר שאין אלוה, וכן האומר יש תורה מן השמים ואיני סופנה כלומר ואיני מקיימה, והאומר אין תורה מן השמים ואפילו בפסוק אחד או בדקדוק אחד

אחת, ויש של חסרות ויתירות או בקל וחומר אחד או בגזרה שוהאומרים אפילו בתורה שבעל פה או בדברי סופרים, והאומר אין תחית המתים מן התורה, כלומר שאין ענינה רמוז בתורה אף על פי

165

שמאמין בתורה ושיש תחית המתים, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה כגון מנשה שהיה דורש בהגדות של דופי וכי מה היה לו

ן תמנע וכיוצא בו, וכן העובר על למשה לכתוב בתורה ואחות לוטדברי תורה ביד רמה בפרהסיא כיהויקים, והמפר ברית בשרו שאינו מוהל עצמו להכעיס, וכן המושך בערלתו להראות כערל, והחוטא וגם מחטיא את הרבים כירבעם אפילו בחטא הקל, והאפיקורוס והוא המבזה תלמיד חכם בפניו, וכן תלמיד דיתיב קמי רביה ואומר דבר זה אסור הוא או מותר דרך פשיטות ולא דרך שאלה, וכן המלגלג על רבו כשדורש איזו דבר של גוזמא ואינו מאמין לדבריו, וכן המבזה תלמיד חכם שלא בפניו כגון אלו האומרים דרך גנות הני רבנן או כאלו האומרים מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו שנו,

ו לן רבנן כלום אסרו לנו יונה או שרו לן או כאלו האומרים מאי אהנעורבא, או תלמיד שקורא לרבו בשמו ואינו אומר מורי ורבי, וכן המבזה לחבירו בפני תלמיד חכם, והמוסרים, בין שמסר ישראל ביד הגוי להכותו או שמסר ממונו, ופרנס המטיל אימה יתירה על הצבור

ושה מלאכה להתגאות ולא לשם שמים, והמבזה את המועדות שעבחולו של מועד דרך בזיון שאינו מאמין באיסור זה ולא משום הנאת עצמו, והמלבין פני חבירו ברבים בפניו, והמתכבד בקלון חבירו, ונראה לי כי גם זה בפניו, והקורא בספרים חיצונים כגון ספר בן סירא וספרי בן לענה שהם דברי הבאי ומושכים לבו של אדם בהם

בטל מדברי תורה וכגון ספרי המינין, אבל ספרי מירם ועל ידי כן מתוכל שאר מיני ספרים שלהם אינם אלא כקורא באגרת, כמו שאמרו בירושלמי )סנהדרין פ"י ה"א( והלוחש על המכה וקורא פסוק אחד ורוקק, ולא מבעיא פסוק דכל המחלה שיש בו זכירת חולי ורפואה

כו', וההוגה את ה' ושם שמים אלא אפילו כגון ויקרא אל משה ובגבולין באותיותיו ופירשו בירושלמי שם שאינו מזכירו בכנויו, כמו שכתוב זה שמי וזה זכרי, ובתלמודא דידן )ע"ז דף י"ח( דוקא בחבורת בני אדם, והבוזה דבר השם והוא המזכיר דברי תורה במקום מטונף, וכן מי שקורא מקרא ואינו משגיח על המשנה שהיא

, וכן הלומד תורה ואינו מלמדה, זולתי בסתרי תורה פירוש המקראשכתוב בהם )משלי כ"ז כ"ו( כבשים ללבושך רק לחסידי הדור הראויים לכך, וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה אלא בסחורה ובמילי דעלמא, והרכיל והוא הטוען דברים מזה ומוליך

וא אמת כענין דואג לזה אף על פי שאינם דברי גנאי ואף על פי שהלדוד, והמספר לשון הרע שמספר בגנות חבירו אף על פי שהוא אמת, והמוציא שם רע על חבירו והמספר בגנותו ואינו אמת, ושלשה אלו הרכיל ובעל לשון הרע והמוציא שם רע הם כאלו כפר בעיקר וחמורים ושקולים כשלש עבירות החמורות שבכל התורה והם

166

ריות ושפיכות דמים, המלוה ברבית ולא החזירו עבודה זרה וגילוי עאינו קם בתחית המתים, והמחלל שבת נדון בגיהנם לדורי דורות, והמבטל פריה ורביה במזיד ומת בלא בנים מת בכרת בעולם הזה

:ולא יחיה לעולם הבא

שלשה יורדים לגיהנם ואינם עולים לעולם, הבא על אשת איש דמורגל בו ואינו מתביש אלא שהוא והמכנה שם רע לחבירו אף על גב

מתכוין להכלימו, ושניהם יש להם חלק לעולם הבא, אך המלבין פניו :ממש, אין לו חלק לעולם הבא

ארבעה דברים אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא, עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע שקולה

חלק לעולם הבא. גדולה מכל כשלשתם, ולא עוד אלא שאין לוהעבירות המוציא זרעו לבטלה ששופך דמי זרעיות עצמו עד סוף העולם וגם כל העבירות נתקנים בתשובה אבל זו אין לה תשובה כנזכר בספר הזוהר פרשת ויחי )רי"ט ע"ב( ויש גורסים אי לא בחילא

:דתיובתא יתיר ותדיר

שבין אדם למקום עבירות שבין אדם לחבירו קלות מכל עבירות ובבחינה אחרת חמורות מכולם כי אין להם שום תקנה עד שירצה

:את חבירו וימחול לו בין באונאת דברים בין באונאת ממון

:החלק השלישי

:בתשובת עבירות שבין אדם למקום

אין לך שום עבירה אפילו הכופר בעיקר, עומד בפני התשובה ואפילו לוקי כפרה הן, עבר על מצותעשה תשובה בשעת מיתתו. וארבעה ח

עשה הקלות ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלים לו, עבר על מצות לא תעשה הקלות, תשובה ויום הכפורים מכפרים, עבר על החמורות והן חייבי כריתות ומיתה בידי שמים בין במצות עשה בין במצות לא תעשה וחייבי מיתות בית דין חוץ מחלול השם, תשובה ויום

ורים ויסורים מכפרים, עבר על חלול השם או על החמורות הכפמכולם כגת פושעי ישראל בגופן וכל היורדים לגיהנם ואינם עולים וכל שאינם קמים בתחית המתים וכל אותם שאין להם חלק לעולם הבא כנזכר לעיל באורך בשני חלקים הנזכרים, תשובה ויום

:הכפורים ויסורים ומיתה מכפרים

167

כפרים הם כל מיני יסורים, ועד היכן תכליתם, עד אפילו היסורים משנהפך לו חלוקו וטורח להפכה כדי ללובשה, וכן אם הטיל ידו בכיס

:להוציא שני דינרים ועלה אחד וצריך להטיל ידו פעם שניה

התשובה היא כגון שבאה לידו אותה העבירה עצמה שחטא בה ולא פרק וזמן כיוצא בו עשאה פעם ושתים, כגון באותה אשה ובאותו

ובאותו מקום הראשון וכיוצא בו, ואם שב מאהבה או אפילו מיראת העונש, העון נעקר מעקרו כלא היה, ואם שב מחמת שבאו עליו

:יסורים, אין העון נרפא לגמרי ונקרא בעל מום

והתשובה צריכה ודוי דברים, ועקר הוידוי הוא חטאתי עויתי ינו כו'. ובגמרא דידן )יומא דף פ"ז פשעתי, אבל חטאנו אנחנו ואבות

ע"ב( ובירושלמי )סוף יומא( נוסח וידוי, ואקצר ואוסיף בו דברים. רבונו של עולם עויתי פשעתי והרע בעיניך עשיתי ובדעת רעה הייתי עומד, ובדרך רחוקה הייתי מהלך, והריני מתחרט מהם והלואי שלא

ניך ה' אלהי עשיתים ומה שעשיתי לא אעשה עוד, יהי רצון מלפואלהי אבותי שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי, ותסלח לי על כל חטאותי, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנברא העולם עד היום הזה, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, בין באסורי תורה בין באיסורי דברי סופרים ותקנותיהם וסייגיהם

י אתה הוא הרוצה בתשובה, יהיו לרצון אמרי פי ומנהגותיהם, כ :והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי

חלק ג

:חלק השלישי שער א

:בהנהגת השגת רוח הקודש

השער הראשון במהות העולמות בתכלית הקצור שיהיה בו צורך :להבין מהות הנבואה

הנה המאציל העליון אשר האציל כל העולמות נקרא אין סוף ואין בו שום תמונה לא בשם ולא באות ואפילו בקוצי האותיות כלל, ולכן אפילו ההרהור אסור בו. והאציל חמשה עולמות, זה נשמה לזה וזה לזה, והן, אדם הקדמון הנזכר בספר התקונים )בתקון י"ט ובריש

168

בלשון הגאונים נקרא צחצחות, השני תיקון ע' ובכמה מקומות( ועולם האצילות, השלישי עולם הבריאה, הרביעי עולם היצירה, החמישי עולם העשיה. ואלו החמשה עולמות נקראו הוי"ה אחת, כי קוצו של יו"ד הוא א"ק ]אדם קדמון[, והיו"ד אצילות, וה"א ראשונה בריאה והוא"ו יצירה, וה"א אחרונה עשיה. ולפי שא"ק

העלמו אין לו תמונת אות אלא קוצו של יו"ד כי האין סוף לרובאפילו תמונת קוץ אין לו לכן אין אנו מזכירין לעולם אלא ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, כי הם אותיות גמורות

:וארבעתם יחד נקראים שם הוי"ה

עוד נתחלקו אלו הארבעה לתשע מדרגות והם חכמה ובינה ושש רת ומלכות. כי אלו הארבעה נקרא ארבעה יסודות קצוות התפא

עליונים שהם ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה. ונחלקים לתשע ספירות, ואמנם קוצו של יו"ד שהוא א"ק העולם החמישי העליון כולל כולם ובו לבדו שורש כל ארבעה היסודות שהם ארבעה

עולם לא יש יותר עולמות, אצילות בריאה יצירה עשיה, ונמצא כי למארבעה יסודות בלבד. כלל העולה כי האין סוף אינו נכלל בשום

:חשבון כלל

ואחר כך העולמות. בתחלה הם כללות אחד, והם שם אחד של הוי"ה. ואחר כך נחלק לארבעה יסודות, זולת השורש שלהם שהוא א"ק קוצו של יו"ד והיא הספירה העשירית העליונה מכולם הנקרא

:ר כך אלו הארבעה יסודות נחלקו לתשע ספירות כנזכרכתר, ואח

והנה כל זה נכללין בשתי חלוקות והם המאציל והנאצלים כולם. וזהו שכתוב בפרקי רבי אליעזר )פרק כ"ג( עד שלא נברא העולם, רצונו לומר העולם הזה, היה הוא ושמו אחד, כי האין סוף הנקרא

אחת, הכל אחד, כי הוא והנאצלים הכלולים בשמו שהוא הוי"ה :היתה השלהבת גנוזה בגחלת

והנה נתבאר כי כל העולמות נכללים בשם הוי"ה הנחלקת לארבעה יסודות ולעשר ספירות, וכמו כן כל עולם מהם נפרט על דרך זה. כיצד, הנה עולם האצילות שהוא אות יו"ד הנקרא חכמה נחלק לכל

לארבעה הבחינות הנזכרות. ויש בו הוי"ה אחת שלמה נחלקתיסודות ועשר ספירות גמורות על דרך הנזכר בכללות כל העולמות ממש, ועל דרך זה הוא בכל עולם מחמשה עולמות הנזכרים, ועל דרך זה עוד הולך ונפרט הענין בתכלית הפרטות עד שנמצא כי אפילו בזה העולם השפל אין לך בריה קלה שאין בה כללות ארבע אותיות

169

פירות. וכל זה להורות כי הכל נברא מכח ההוי"ה וכללות עשר ס :המאציל יתברך ואין זולתו

עוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד התהום שבעולם השפל, כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו, כי העליון מחברו מתלבש תוך התחתון ממנו כנשמה

ון מתלבש בתחתון רק בחינה לגוף, ואמנם אין כל כללות העליפרטית תחתונה שבעליון מתלבש בכל התחתון וכן על דרך זה עד סיום העולמות. באופן שכל העולמות, הן כולן בכללות, הן כל בחינה מהם, אפילו בעולם השפל, בכל פרט מהם, הכל הוא בדרך זה, כי זה

וכולן עליון מזה וזה פנימי מזה עד שכולן הן כענין לבושים זה לזה :לבושים אל האין סוף ונשמה לכל הנשמות

ואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין כדי שיהיה הפרש בין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל עולם, וכן בפרטי הפרטות, ואין זה מקום

:באור ענין זה

ורות מלמעלה למטה אין לך ונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האספירה שאינה כלולה מכל העשר ספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות ספירות, כן הענין בהתפשטות האורות מבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה, כי הפנימי שבכולם נקרא כתר, והחיצון שעליו חכמה, והחיצון שעליו בינה, והחיצון שעליו שש

והחיצון שבכולם מלכות וכן כל בחינה ובחינה היא קצוות התפארת,נחלקת בדרך זה לאלפים ורבבות פרטי פרטים. ולפי שבאור ענין זה בכל שאר העולמות נתבאר אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו

:בקצור נמרץ מה שיש צורך אל דרוש מבוקשנו פה

שלש ספירות הנה שבעה רקיעין הן, והעליון נקרא ערבות, לפי שכוללראשונות דעשיה, והם גלגל השכל, גלגל המקיף, גלגל המזלות. וחמשה גלגלים )שצמח"נ( שבתאי צדק מאדים חמה נגה, )שהם חג"ת נ"ה( חסד גבורה תפארת נצח הוד, וגלגל ששי יסוד, כולל כוכב ולבנה. והאחרון נקרא וילון אינו משמש כלל )חגיגה דף י"ב ע"ב( כי

ת דעשיה וגם היא בעצמה נחלקת לעשר ספירות הוא ספירת מלכושבה. והם, וילון כתר שבה וארבע היסודות אש רוח מים עפר שבעולם השפל, הם חכמה ובינה ושש קצוות התפארת והמלכות. ונמצא שהמלכות שבמלכות שבה היא יסוד העפר, כלי וגולם לכל

170

מכל העולם כלו, ובזה היסוד העפר נמצאו כל התולדות שבה כלולים :הארבעה יסודות הנזכרים, בסוד הכל היה מן העפר

והרי נתבאר מלמעלה למטה, והנה כן הן מבפנים ולחוץ. כי הנה יסוד העפר כלול מעשר ספירות והכתר שבהן פנימי מכולם ונקרא בחינת יחידה של יסוד העפר. וחוצה לו, חכמה. וחוצה לו, בינה, נשמה.

וחוצה לו, מלכות. נפש יסוד וחוצה לו, שש קצוות התפארת, רוח.העפר. וזו המלכות נחלקת לעשר ספירות שבה, והמלכות החיצונה שבהם הוא יסוד העפר עצמו החמרי, שאין בו שום רוחניות אלא חומר עכור הנקרא דומם, וכל מה שבפנים נקרא נפש הדומם. ועל דרך זה ביסוד המים, כי המלכות החיצונה שבכולם נקרא מים

ונקרא צומח וכל מה שבפנים נקרא נפש הצומח. ועל דרך המצמיחים זה ביסוד הרוח, וביסוד האש, שהם החי והמדבר, ואמנם ארבעתן

חיה. -נשמה. והמדבר -רוח. והחי -נפש. והצומח -יחד הן, הדומם :יחידה. וכבר ביארנו כי כל בחינה מהם כלולה מכולם -ווילון

בשם כוחות, באמרם כי בנפש וזהו מה שתמצא בדברי הפילוסופיםהצומחת יש בה כח הזן וכח המושך וכח המעכל וכח הדוחה, וכן אמרו בנפש החיה הנקרא התנועה והמרגשת. כי יש בה כח המתעורר

:וכח המדמה וכח המצייר כו' ועל דרך זה בכולם

העולה מכל זה כי גם שמלכות החיצונה שבכל איזו בחינה שתהיה, ה הבחינה. אמנם אינו נקרא גוף וחומר אמיתי הנה היא הגוף שבאות

עכור, אלא המלכות החיצונה אחרונה שבעשיה מלמעלה למטה ומבפנים לחוץ, וזאת הנקודה לבדה היא יסוד העפר החמרי לגמרי,

:והוא הגוף היותר עכור והחמרי של כל העולמות כולם

:השער השני

:במהות האדם

ום הראשונים והם במהות האדם, ובו יתבאר דרושים לא שעריסודות נפלאים, ולולא ההכרח לבאר ענעי הנבואה לא הייתי מבאר

:אותם, ואכתבם בתכלית הקצור וכבשים ללבושך

171

ואשאל כמה שאלות עמוקות, א' מה צורך היה בבריאת האדם בעולם הזה בגוף ונפש. ב' למה הוסיף עוד ביצירת האדם שתי יצירות

שבו. ג' אחר ששניהם שקולים בו אחרות והם היצר טוב והיצר הרע איך ניתנה הבחירה להטותו לזה ולזה באיזו כח. ואם יש יכולת להטות אם כן לא יבראו כלל. ד' ביאור אל שני יצרים האלו מה ענינם. ה' לדעת אם נשמת האדם גדולה מהמלאכים אם לא, אם נאמר שהאדם גדול מהמלאכים למה לא ירדו גם המלאכים בעולם

בש בגוף ונפש, ואם המלאך גדול מהאדם אי אפשר, כי הזה להתלבכל מדרשי רבותנו ז"ל נמצא הפך, כמו שאמרו )מד"ר וישלח פע"ח( מי גדול השומר או הנשמר וכיוצא בזה. עוד כי הכתובים עצמן מורים להפך כמו שכתוב )דברים פרק ל"ב( צור ילדך תשי, )תהלים

ו, )דברים פרק י"ד( בנים פרק ס"ח( תנו עז לאלהים, על ישראל גאותאתם לה' אלהיכם, )ישעיה מ"ט ג'( ישראל אשר בך אתפאר. ואין המלאכים אומרים קדוש עד שיתחילו ישראל, ולא נמצא כזה במלאכים כלל. ו' כי גם אם נודה שכן הוא תימה גדול לקרותם בנים ולומר שמתישים כח עליון או מחזיקים או מתפאר בם וכביכול יבוא

ידי כפירה. ז' ענין הנבואה איך יתכן שידבר מלך מלכי האדם להמלכים ואפילו על ידי מלאך אל האדם השפל ומה גם בהיותו

:מתלבש בחומר היותר עכור שבכל העולמות

ואמנם כבר נתבאר בשער שקדם לזה עניני מהות העולמות איך כולם הוי"ה אחת כוללת כולם ונחלקת לחמשה עולמות והן נקראות

וחיה ונשמה ורוח ונפש. והעולם החומרי הזה הוא גוף וחומר יחידה לכלן, באופן כי כל העולמות הם צורות אדם כלול מחומר וצורה נחלקת לחמשה מיני רוחניות כנזכר. וידעת כי שם ההוי"ה במלואה באלפי"ן עולה בגימטריא אדם. ועל דרך זה בכל פרט ופרט בכל

פרטי נכלל מהוי"ה אחת בחינותיהם וכל בחינה מהן נקרא אדם :הנחלקת בארבעה יסודות ועשר ספירות

ועוד יש חלוק אחר לא נתבאר בשער שקדם, והוא, כי גם העשר ספירות נחלקו לתרי"ג בחינות כמו שיתבאר. והרי כי כל העולמות יחד וכן כל פרט מהם בפני עצמו נברא כדמות אדם התחתון, וזהו

:ן זה היטבסוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, והב

וכבר נתבאר )עץ חיים שמ"ז פ"ז( כי מן הבריאה ולמטה הכל נקרא עץ הדעת כלול טוב ורע, אלא שבכל מדרגה מהם מתמעט הטוב ומתרבה הרע, עד שנמצא שהעולם השפל רובו רע ומעוטו טוב. גם נתבאר, כי לעולם הרשע מכתיר את הצדיק ולכן הטוב נקרא פרי

172

ת הפרי ולא זו בלבד, כי אפילו והרע נקרא קליפה המלבשת אהאורות הטובים הם על דרך זה, כי היותר זך ורוחני שבהן מתלבש בתוך שאר האורות, וכן כולן כפי סדר מדרגותיהם. וכבר נתבאר בשער שקדם איך האין סוף פנימי מכולן וחוצה לו הספירות בסדר

:מדרגותיהם כתר פנימי מכולם ומלכות חיצונה מכולן

מה שלא נתבאר שם. והוא כי כמו שזה האור המיוחד ועתה נבארהנקרא עולם העשר ספירות בתמונת אדם אחד, כן יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות של בני אדם נכלל ממש בכל אותם פרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר ספירות שהוא הנקרא אלהות

ל גמור והוא מתלבש תוך האור הזה הנקרא מחצב הנשמות בכ :פרטיו

עוד יש אור אחר בצורת אדם הנקרא מחצב המלאכים, שממנו נחצבו כל המלאכים וגם הוא נכלל מכל פרטים הנזכרים כולן והוא

:מלבוש חיצון על אור מחצב הנשמות

ועוד יש אור אחד מעט ונקרא אור חשוך וכלו דינים קשים שממנו המלאכים נאצלו כל הקליפות שבאותו עולם, ומלביש על אור מחצב

וגם הוא תמונת אדם. וחוצה לכל אורות הנזכרים הם הרקיעים עצמן שבאותו עולם והם הנקראים גוף לאותו עולם, ובפנים ממנו חמשה אורות הנזכרים, אור האין סוף כפי ערך אותו עולם לפנים מן הכל, ועליו אור העשר ספירות, ועליו אור מחצב הנשמות, ועליו אור

ליו אור מחצב הקליפות, ועליו העולם עצמו שהן מחצב המלאכים, ועהרקיעים גוף האורות הנזכרים. ואחר כך בזה הגוף הנקרא רקיעין נבראו שם תולדות העולם ההוא והם כלולים מכל הבחינות, כי כל אחד מהם יש לו כח נמשך מן הרקיעין והוא גוף שלו, ובתוכו אור

חצב הנשמות, ובתוכו הדינין, ובתוכו אור המלאכים, ובתוכו אור מאור העשר ספירות, רוכב עליהם ומחיה כולן. ואותו הכח הנמשך מאור מחצב הנשמות נקרא מזל עליון של נפש האדם השפל, והבן זה מאד. אלא שזה בבריאה נקרא מזל הנשמה, ושביצירה נקרא מזל

:הרוח, ושבעשיה נקרא מזל הנפש

תו מעולם העשיה ועתה נבאר מהות האדם מה ענינו. ונתחיל הויממלכות ולמעלה, כבר נתבאר כל עולם ועולם וגם התולדות של אותו עולם מה ענינם. והנה עולם העשיה תחלה יש בו חלק התחתון הנזכר, מלכות שבה, ונקרא ארבעה יסודות העולם השפל, והנה כל תולדותיו נבראו בגוף שבו והוא ביסוד העפר הגשמי. ונחלקים

173

תון שבהם, האבנים טובות והמתכות ואין לארבעה חלקים, התחבהם רק יסוד העפר שקבל כח מארבעה יסודות כולם מן הגוף שבהם ונתערבו יחד ונעשה מהם מתכת ההוא, אמנם יש בתוכו כח אחד שערב התערובות הנזכרים, והם נקרא נפש ליסוד העפר הכלול

:מחמשה כוחותיו כנזכר לעיל

והעשבים, והיה גופו מיסוד אחר כך נברא הצומח, כמו האילנותהעפר וכו' ובו נפש הדומם הראוי לו, ונוסף עליו נפש הצומח כלולה

:בחמשת כחותיה

אחר נברא החי והם בהמות ועופות וכו'. ובהם גוף ונפש דומם ונפש צומחת ונוסף עליו נפש החיה הנקרא נפש הבהמית והתנועה

:וההרגש

וחות הנזכרים לעיל ונוסף אחר כך נברא האדם המדבר, ויש בו כל הכ :עליהם נפש המדברת מיסוד האש

אך דע, כי ודאי שכל הבחינות מגוף וצורות שבאדם יהיו יותר זכים משל החי ושל החי משל הצומח ושל הצומח משל הדומם וזה יתבאר לך ממה שכתבתי לעיל. כי כל הבחינות, נכללה כל בחינה מהם מכלן,

:כסדר זו בתוך זו

את האדם הישראלי זך בכל בחינותיו יותר מכל שאר ואחר כך בראהנבראים בגופו ובארבע בחינות נפשותיו הדוממת והצומחת והחיה והמדברת, מפנימיות הזך שבכל ארבע יסודות שבהן ובצורתן, רצוני לומר נפשות שבהן. ולהיותו יותר זך מכל הנבראים בארץ, נתעלה

ובכל פרטיהם ממטה עוד כי גם הוא נכלל ונקשר בכל העולמות למעלה. הא כיצד, תחלה נכנסת בו נפש מרקיע וילון, ומשם ולמעלה עד רקיע עליון דעשיה הכל נקרא נפש דעשיה, וזו נקראת נפש השכלית הקדושה שבאדם. ואמנם זו עצמה נחלקת לחמשה כוחות

:'יחידה וחיה וכו

גם נחלקת בשתי חלוקות, באופן אחר, כי כל הבחינות שלוקח בעה יסודות נקרא נפש היסודית הנחלקת לכוחות הנזכרים מאר

דומם וצומח וחי ומדבר, ונפש של וילון כתר על כולם ונקרא נפש שכלית, ומה שמשאר תשעה רקיעין נחלקין לרוח ונשמה וחיה ויחידה שבנפש וכולן יחד נקרא נפש אחת דעשיה בבחינת כללות

:העולמות

174

ה וגם הוא נחלק לכמה ואחר כך לוקח רוח אחד מעולם היצירמדרגות על דרך הנזכר לעיל. אך בבחינת כללות כל העולמות נקרא

:רוח. ועל דרך זה נשמה מבריאה, וחיה מאצילות, ויחידה מא"ק

והרי נתבאר היטב מהות האדם כי הוא כולל כל העולמות כולן בין בכללותם בין בפרטם, מה שאין כן בכל הנבראים העליונים

כל תולדות איזה עולם מהן אינו כולל רק העולם אשר ותחתונים. כי :בו נברא. והרי זה בענין העולמות ממטה למעלה

גם הוא כולל כל העולמות מבפנים ולחוץ. כיצד, הנה בעולם העשיה יש לו גוף מהעפר הנקרא עולם השפל ובתוכו נפש היסודית מבחינת

צרכי הקליפות, ובתוכו מבחינת מלאכי העולם הזה שנבראו לכלהעולם הזה לגדל הצמחים וכו' ובתוכו מבחינת הנשמות של בני אדם. וכל אלו נעשין מרכבה אל אור הנמשך מן אורות העשר ספירות שבעשיה אשר בתוך ארבעה היסודות כדי להחיותן והם לפנים מן הכל, וכן על דרך זה במה שיש באדם מגלגלי העשיה ומשלשה

:עולמות יצירה בריאה אצילות

ומעתה נתבאר כל תשובות השאלות שכתבנו בתחלת שער זה. כי הנה אור מחצב הנשמות פנימי ועליון מאור מחצב המלאכים ולכן הן משרתיו, כי על ידו נמשך הארתם וחיותם מאור העשר ספירות

:אליהם

וזהו סוד )ישעיה ל"ג ז'( הן אראלם צעקו חוצה, כי כשאין נמשך ראל הפנימים מהן, חסרה השפעתם מהעשר ספירות שפע לנשמות יש

שהן חיצונים אליהם נמצא שצעקו בזמן החרבן להיותן חוצה מהנשמות. ולכן לא ירדו להתלבש גם הן בעולם הזה בגוף כי בהכרח היו נאבדים על ידי הקליפות, כי אפילו הנשמות הפנימיות אין בהם כח לעמוד בפני הקליפות כל שכן הם. והראיה מהנפילים שבקשו

ירד ונאבדו מן העולם וימחו לעתיד לבוא, וגם סיבה גדולה מזו כי ללגרעונם לא היו יכולין להמשיך שפע לכל העולמות כי אם מבחינתן לחוץ, ואפילו זה אי אפשר, כי הן בעצמן אינם ממשיכין שפע לעצמן כי אם על ידי הנשמות. אמת היא כי הנשמה שבעולם היצירה גרועה

דרך זה בשאר העולמות, אמנם הנשמה מהמלאך שבבריאה, ועל :שבבריאה, גדולה ממלאך הבריאה עצמה וכן בכל עולם בעצמו

175

גם נתבאר גדולת הנשמה כי הוא אור מתילד ונמשך מאור העשר ספירות עצמן שלא על ידי אמצעי, ולזה נקראו )דברים י"ד א'( בנים אתם לה' אלהיכם, כי הם בבחינתם כבן מתאחז באביו בתכלית

משך ממנו, וזהו סוד )ב"ר מ"ז( האבות הן הן המרכבה אל אור ונהעשר ספירות הרוכב עליהם שלא על ידי אמצעות אור אחר וזהו סוד )ישעיה מ"ט ג'( ישראל אשר בך אתפאר, כי לבוש האדם הוא תפארתו כמו שכתוב )שם ס"א י'( כחתן יכהן פאר וככלה תעדה

:כליה

ספירות, וזהו סוד )שה"ש ו' ב'( והנה אור הנשמות לבוש לאור העשרדודי ירד לגנו שהוא העולם הזה ל'רעות ב'גנים ו'ללקוט ש'ושנים נוטריקון לבוש, כי לוקט נשמות הצדיקים המריחין כשושנים על ידי מעשיהם בעולם הזה ולוקטם להתלבש אורו בהם, וזהו סוד )דברים

רות מה ד' ד'( ואתם הדבקים בה', דבוק גמור עם אור העשר ספישאין כן בכל הנבראים וזהו שכתוב )ירמיה י"ג י"א( כי כאשר ידבק

:האזור במתני איש כן הדבקתי אתכם אלי כל בית ישראל

גם נתבאר ענין היצר הטוב והיצר הרע שבאדם מה ענינם. כי הם שתי יצירות נתוספו באדם זולת נשמתו והם אור מאור המלאכים ונקרא

פות הנקרא יצר הרע חוץ אל יצר הטוב יצר הטוב ואור מאור הקליוקליפה אליו, אך הנשמה עצמה של האדם פנימית מכולם, ולהיותה פנימית וגם כי היא הנקראת עצמות האדם לכן יש בידו בחירה להטות למקום שירצה כי גדול הוא מהן, האמנם עיקר נטיתו אל

ך היצר הטוב כי הוא קדוש כמוהו וגם כי הוא יותר סמוך אליו, אהגוף עיקר נטיתו אל היצר הרע כי שניהם מצד הרע וגם שהן סמוכין יחד. והנה בבחינה זו היא קטטת החומר עם הנשמה כי כיון שהנשמה אינה פועלת המצות אלא על ידי הגוף אשר נוטה יותר אל

:היצר הרע בבחינה זו יש קושי גדול להכניעם

ר הטוב אך הרי נתבאר כי בבחירת הנשמה יכולה להטות אל היצלהיותו צריך לפעולות הגוף יש לו טורח גדול להכניע היצר הרע, והבן כל זה היטב איך אחר הפטירה אין עונש לא לנשמה ולא לגוף עד

:שיתלבשו יחד כבהיותן בחיים

ונבאר עתה ענין תירוץ שני שאלות הראשונות מה צורך בבריאת הרע, ועוד יתורץ האדם בגוף, ועוד מה טעם נוצרו בו יצר הטוב ויצר

עניני הכתובים )תהלים ס"ח ל"ה( תנו עוז לאלהים, )דברים ל"ב י"א( :'צור ילדך תשי וגו

176

הנה בתחילת הבריאה נבראו כל העולמות על הסדר הנזכר לעיל מכח האין סוף ברצון הפשוט בתורת נדבה וחסד, אחר כך צריך עוד

עמדן כבזמן להמשיך מזון וחיות ושפע בכל העולמות להעמידן על הבריאה ולא יותר, כמו שכתוב )קהלת ג' י"ד( ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, וכמו שכתוב )שם א' ט'( ואין כל חדש תחת השמש. וכתיב )בראשית ב' ב'( ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו וגו'. שהוא ענין הבריאה

משכת חיותם מאז ואילך הוצרך מעשיהם שיפרנסו עצמה אכן העצמן, כענין הבן שבהיותו גדול אינו אוכל על שלחן אביו. ואמנם העשר ספירות עצמן אינם צריכות למעשיהם כי השפע הצריך להם להעמידן על עמדם כשנאצלו נמשך להם בהתמדה מאת האין סוף כי

אין צורך להם בעשר ספירות נאמר )תהלים ה' ה'( לא יגורך רע ולתקון על ידי מעשה, מה שאין כן בנבראים שהן מבחינת הנשמות ולחוץ שהם מעורבים טוב ורע שצריכין מעשה ותקון. האמנם בבחינה אחרת והיא, כשנגרע שפע אל הנבראים, נראה חס ושלום חולשה ומעוט יכולת בעשר ספירות שאינן משפיעין בהם, לכן נאמר

דך תשי, ובהפך )תהלים פרק ס"א( תנו עוז )דברים ל"ב י"ח( צור יל :לאלהים

ועוד סיבה אחרת כי גם אם האדם בעצמו בריא ונקי, חפץ הוא שמלבושיו יהיו מפוארים כפי גדולתו ולכן גם הספירות עצמן נראין כביכול חלושים, הן בעצמן, כשהנבראים בלי מתוקנים, וזהו תנו עז

עיל, ונתבאר שאלה לאלהים, ישראל אשר בך אתפאר, כנזכר ל :השלישית

והנה לסבות הנזכרות הוצרך לברא אדם אחד יהיה כולל כל הנבראים והנאצלים קושר כל העולמות כנזכר לעיל עד תהומא דארעא, כי הוא היותר קרוב לקבלת השפע מהעשר ספירות, ואז בתקון מעשיו ימשיך השפע מן העשר ספירות אליו, וממנו אל

יפות, כדי שיתקן מהם מה שאפשר להתברר המלאכים ומהן אל הקלכמו שיתבאר בענין היצר הרע, ומהן אל העולמות עצמן שהן הכלים והגופנים של כל עולם ועולם, ואם חס ושלום יחטא מקלקל כל העולמות, והרי נתבאר בזה צורך בריאת האדם בעולם השפל בגוף

:ונפש וביצר הטוב וביצר הרע

היצר הרע, כי מוכרח הוא בבריתו באדם ועוד סבה קרובה לזה בענין להוליד בנים ולאכול והכל בהכרחי המוכרח בטהרה, וגם הוא

177

מוכרח לכל עולם ועולם להמשיך השפע המתגשם בהם לצורך הכלים שהם העולמות עצמן, ולולא הם, לא יתקיימו הכלים, כי הם דקים מהם והם עצמן מכלל מדרגות הבריאה והבן זה מאד. ונמצא כי

וצרך שהאדם יהיה מורכב מכל העולמות לשהן יסייעוהו במעשיו הלהמשיך השפע לו ולהם, כי הם לבדם אין כח בידם להמשיכו. ולכן כשהאדם חוטא, כל העולמות מתקלקלים ומקבלים עונש ומיעוט שפע בעצמן יען לא סייעוהו, והבן זה מאד. וזהו סוד הרשעה כולה

א יותר מכל השאר לכן בעשן תכלה להיות הקליפות סבת החטעונשם גדול. האמנם הטוב הנברר מהם עליו נאמר )דברים ו' ה'( ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, בשני יצריך, כי גם היצר הרע יוכל להתברר, אר הפסולת שבו שהוא מוכרח להיותו רע עליו נאמר

:')תהלים ס"ח ג'( כהנדוף עשן מפני אש וגו

ל העולמות, וזהו שכתוב )קהלת פרק והרי נתבאר כי האדם כלול מכי"ד( כי זה כל האדם. וזהו סוד )בראשית פרק א'( נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, וזה שכתוב נעשה בלשון רבים כי כל העולמות נשתתפו בעשיתו, ואז הוא כולל צלם אדם בכל העולמות כי כולן צריכים

עבדה ולשמרה, למעשיו. וזהו סוד )בראשית ב' ט"ו( ויניחהו בגן עדן לבמצות עשה ובמצות לא תעשה, וכמו שכתוב )שם פסוק ה'( כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, לסבת כי אדם אין לעבוד את האדמה. וזהו סוד )ישעיה נ"א ט"ז( ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וגו' כי האדם על ידי מעשיו ממשיך חיים לשמים ולארץ, והרי הוא כאלו

א כי עמי אתה כמו שאמרו רבותינו ז"ל )בהקדמת נטען ויסדן ונמצ :הזוהר ד"ח ובתקו"ז תס"ט( שותף שלי, אני בורא ואתה מקים

ומעתה לא יקשה בעיניך ענין הנבואה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על )דברים י"א כ"ב( ולדבקה בו, )שם י' כ'( ובו תדבק, כי הנביא מתדבק

חתונים, כמו שכתב בשם יתברך על ידי המשכת הנבואה והשפע בתהרמב"ן וכל המפרשים זכרונם לברכה. ואין זה תימא, כי הרי זה נתבאר כי אין שום אור דבוק עם אור העשר ספירות כמו אור מחצב הנשמות כי זהו סוד )דברים ד' ד'( ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים

:כולכם היום


:במעכבי הנבואה

178

הקודם כי נקל הוא היות האדם מתנבא, להיותו הנה נתבאר בשער כולל כל העולמות וכולן מתפרנסים על ידי מעשיו. עלה בידינו מכל זה כי אדרבא הנבואה מוכרחת להמצא בעולם כדי להישיר האדם לתקן מעשיו לשימשיך שפע לכל העולמות ולא יתבטלו חס ושלום

' אז יגלה אזן וכמו שכתוב )איוב ל"ג ט"ו( בחלום חזיון לילה וגואנשים וגו' להסיר אדם מעשה וגו'. ואילו לא שרתה נבואה על משה רבינו עליו השלום והוריד תורה מן השמים המקיימת העולמות, כמו שכתוב )ירמיה ל"ג כ"ה( אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, היו העולמות נחרבים חס ושלום. ובדרכו נמשכו

יאים להישיר את העם ולהאיר עיניהם בחכמת התורה אחריו כל הנב :ובסודותיה על ידי רוח הקדש המתלבש בהם

נמצא כי הנבואה ורוח הקודש מוכרחים להמצא בעולם ודבר נקל הוא, אך אמנם בתנאי שימצאו אנשים ראויין לכך. ואמנם בהיות

:הנפש פגומה הוא מהנמנע, ולכן נבאר אופן העכוב הזה

ע של רוח הקדש מתעורר לרדת אל האדם לשרות הנה בהיות השפעליו ויהיה חוטא, הנה היצר הרע הוא גורם מסך חשוך בין נפש השכלית אל מקור רוח הקדש, וזהו שכתוב )ישעיה נ"ט ב'( כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' ואין רוח הקודש שורה עליו, וזה על ידי

:לק ראשוןעבירות שס"ה הפוגמים בנפש השכלית כנזכר בח

גם אם יהיה הפגם מחמת חסרון איזו מצוה מרמ"ח מצות עשה, הנה הוא בעל מום ואין שפע עליון נמשך אל נפש השכלית בהיות איזה אבר נשחת ובעל מום, ואמנם אם הפגם יהיה למטה בנפש היסודית מפני מדות רעות שבנפש החיה, או מפני מאכלות אסורות המשקצים

יוצא בזה, אז לא יהיה כח תחתון מתעורר נפש הצומחת וכן כל כלהמשיך השפע העליון ונעשה מסך מבדיל שם ואין התעוררית

:תחתון עולה מלמטה להמשיך השפע מלמעלה למטה

נמצא כי כמה מיני מסכים הן, אם מסך בין נפש הצומחת ולמעלה יען פגם במאכלות אסורות אשר כחם הם בנפש הצומחת, ואם הם

עבירות הבאות על ידי תאוה והתעוררות נפש החיה במדות רעות או בהם פוגמות בה, ואם הם עבירות דבור באים מנפש המדברת, ואם הם במחשבה והרהור פוגם בנפש השכלית, וכבר נתבאר כי כל הפגמים אינם רק באותו הנצוץ הפרטי שיש אל הנפש ההיא בכל

ק מדרגה ומדרגה ובכל עולם ועולם והבן זה. ולפעמים בהתחזהפגמים נכרתת נטיעת הנפש הזו מגוף האילן הנקרא אור מחצב

179

הנשמות על ידי מסך הנזכר המבדיל. וזהו סוד מה שאמרו רבותינו :ז"ל )ברכות דף י"ח ע"ב( הרשעים בחייהם קרויים מתים

וכבר נתבאר כי לא כל הפגמים שוין כי יש פגם פוגם בצומחת ויש לענין המשכת רוח הקדש בחיה ויש במדברת ויש בשכלית. האמנם

כיון שיש פגם בכל מקום שיהיה אינו יכול להמשך כלל, ולכן הבא ליטהר צריך שיהיו כל מדרגותיו זכוכית לבנה נקיים מכל חלאת היצר הרע המעורב בכל המדרגות של הנפש. וזהו שנאמר למשה רבינו ע"ה )שמות ג' ה'( של נעליך מעל רגליך, שיהיו כל איברי גופו

ת נפשו בכל מדרגותיה הנזכרים זכים מבלי סיג וחומר עכור וכוחוכלל, כנזכר בספר התקונים, )עי' בתקון י"ב ובתיקון כ"א( ולא ישאר בו זוהמת היצר הרע כלל זולתי חלק הטוב המוברר שבו, שהוא המוכרח לקיום הגוף בלבד, ואז אין מעכב להבדיל בין כוחות הנפש

בק אל מקור רוח הקדש שבאור אל מקורה באור מחצב הנשמות הד :העשר ספירות

הרי נתבאר כי על ידי הפגם גורם שתים רעות. הראשונה שאין תשוקת ורצון התחתון יכול לעלות עד מקור רוח הקודש, ועל ידי כן גם רוח הקודש העליון אינו יכול להתפשט עד התחתון וכל זה מחמת

על ידי כוחות מסך העונות כנזכר. ואמנם גרמת הפגם נעשה בהכרחשתוף בגוף נפש הדומם המתקשרים קשר אמיץ בגוף עצמו כי הוא כלי שבו פועלת הנפש בכל מיני כוחותיה. אמנם אין כל כוחות הנפש נמצאות בכל פגם כי יש פגם בצומחת ויש בחיה ההם במדברת ויש בשכלית כנזכר לעיל. אבל כוחות הנפש הדוממת וכוחות הגוף

:ם שבעולםנמצאים בכל מיני פג

:השער הרביעי שער ד

:בתנאי הנבואה

בתנאי הנבואה בקצור גדול. כבר נתבאר שיש פגמים פוגמים בנפש צומחת, ויש בחיה, ויש במדברת, ויש בשכלית, וצריך לזכך את כולם, אם כן צריך תחלה שישוב בתשובה גמורה מכל מיני עבירות או מדות רעות ולא ישוב עוד אליהן כלל. ואחר כך יזהר לקיים כל

ת עשה כמו שבארנו בחלק מה שאפשר בזמן הזה מרמ"ח מצווראשון, ובפרט מאלו שהם לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה לא יגרע אפילו יום אחד, ולהתפלל בכונה שלימה שלש תפילותיו בכל יום,

180

ולקיים ברכת המזון וכל מיני ברכות הנהנין בכונה, ולכבד השבת בכל פרטיו, ולקיים ואהבת לרעך כמוך בלב שלם, ולקיים קריאת

וציצית ותפילין בתפלותיו. אחר כך יזהר שלא יחטא כלל בשום שמע מצוה משס"ה לא תעשה ואפילו בדקדוקי סופרים, ובפרט מאלו מכל חייבי כריתות וחייבי מיתה בידי שמים וחייבי מיתות בית דין. ומן שאר הלאוין יזהר, ובפרט מאלו מרכילות, ולשון הרע, ושיחה

ות, ומכל מיני קרי, ומכל מיני בטילה, וליצנות, והסתכלות בעריקרוב אל הנדה, ומשבועה אפילו באמת, ובשמירת שבת יותר מן הכל. ויזהר מכל מדות בלתי הגונות כי הן מזהמות את הנפש היסודית, ובפרט מהגאוה עד קצה האחרון עד אשר יהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליה, ותהיה מוטבעת השפלות בלבו ממש, עד

ירגיש בשמחה מהמכבדו ובחרפה מהמגדפו ויהיו שניהם אשר לא שוים בעיניו. ומהכעס אפילו שיכוהו על לחייו, כי אין דבר מונע רוח הקודש יותר מהכעס, ומן ההקפדה בתכלית האחרון אפילו עם בני ביתו. ומן העצבות בתכלית האחרון, כי אין נבואה שורה כלל אפילו

ה שמח בחלקו אפילו בשעה על הראוי אליה מתוך עצבות. ויהישיסורין באין עליו, כמו שכתוב )דברים ו' ד'( ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'. ואחר כל זה יהיה עוסק בכל כוחו בתורה לשמה לגמרי לעשות נחת רוח ליוצרו בלבד. כשיעסוק בתורה ובמצות יהיה שמח עד קצה האחרון, כמו שכתוב )תהלים קי"ט קס"ב( שש אנכי

אמרתך כמוצא שלל רב, כי על ידי כן ימשיך שפע בכל העולמות. עלועיקר הכל הוא יראתו יתברך תמיד בכל רגע לבלתי יחטא, וזה על ידי שישים השם נגד עיניו, כמו שכתוב )תהלים ט"ז ח'( שויתי ה' לנגדי תמיד. ויכוין להדביק מחשבתו בו, לא יפסיק אפילו רגע, וזהו

:דבקסוד ולדבקה בו, ובו ת


:באיכות הנבואה מה ענינה

הנה נתבאר כי אור אחד הוא בצורת אדם מתפשט בכל ארבעה עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, עד סוף ארבעה יסודות העולם השפל, והוא מתדבק באורות אדם העליון הנקרא עשר

וכל ספירות, והם מתלבשים בזה האור הנקרא אור מחצב הנשמות,נשמות התחתונים כלולות שם, וברדתם בעולם הזה להתלבש בגופות מניחות שרשיהם דבוקות במקורם אשר משם חוצבו, וענפי השרשים ההם לבדם הם יורדים בדרך התפשטות לבד ומתלבשות בגופות בעולם הזה כדמיון ענפי האילן שהן דבוקות ומושרשות בגוף

181

עות בקרקע עצמו בעודן האילן ממש וכופפות עצמן למטה, ונוגנאחזות בגוף האילן. וכאשר האדם חוטא חטא הראוי להכרת, נכרת אותו הענף מגוף האילן ונשאר נפרד ממנו ועומד בעולם הזה כרוח הבהמה, וזהו סוד הכרת תכרת הנפש ההיא. וזהו סוד כי האדם עץ

:השדה

וזהו סוד מה שכתוב בצדיקים שנכפל שמם, אברהם אברהם, יעקב קב, משה משה, אחד כנגד בחינת השרש הנשאר למעלה דבוק יע

באילן, וזהו הנקרא מזלו של האדם. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל )מנחות דף כ"ט ע"ב( שראה משה רבינו ע"ה מזלו של רבי עקיבא

:יושב ודורש וכו'. כי ממנו נוזל השפע אל הענף שירד ונתלבש בגוף

עולם האצילות והענף ארוך והנה השורש הוא עליון מאד בראש רום מאד מתפשט בכל העולמות עד התלבש קצהו בזה הגוף, ובכל מדרגה שבכל עולם מניח שם שורש אחד באופן שאין לך נשמה שאין לה שרשים לאין קץ זה למעלה מזה, ועל ידי מעשיו זוכה להעלות לכולן, כי כל מדרגות עולם העשיה, שרשיו אשר הניח שם נקראים כולם

:חד שלימה דעשיה ועל דרך זה בשאר המדרגותנפש א

ובזה יתבאר ענין הנבואה, כי אחר היות האדם בחומר זך בלי זוהמת היצר הרע ולא בכוחות הנפש היסודית כלל, ולא יש בידו חטא הפוגם באיזה שורש משרשי נשמתו, הנה כאשר יכין עצמו להתדבק עד

שהוא ראוי לכך שרשו העליון יוכל להתדבק בו, ואמנם אף על פי צריך להפשיט נשמתו מכל וכל ולהפרידה מכל עניני החומר ואז

:תוכל להדבק בשרשה הרוחני

והנה אין ענין ההתפשטות הזה, שתמצא כתוב בכל הספרים בעניני הנבואה ורוח הקודש התפשטות ממשיי שהנשמה יוצאת מגופו ממש

מות, אמנם כענין השינה, שאם כן אין זו נבואה אלא חלום ככל החלוהשראת רוח הקודש על האדם הוא בהיות הנשמה בגופו בהקיץ ולא תצא ממנו. אבל ענין ההתפשטות הוא, כי יסיר כל מחשבותיו לגמרי, והכח המדמה שבו שהוא כח נמשך מהנפש החיה היסודית שבו יפסיקהו מלדמות ולחשוב ולהרהר בשום ענין מעניני העולם הזה

אז יהפוך כח המדמה מחשבותיו לדמות וכאלו יצאה נפשו ממנו, וולצייר כאלו עולה בעולמות העליונים בשרשי נפשו אשר לו שם, מזה לזה, עד שהגיע ציור דמיונו במקור שלו העליון ויחקקו ציורי כל האורות במחשבתו כאלו מצויר ורואה אותם כפי דרך כחו המדמה

ותם כנודע לצייר בדעתו עניני העולם הזה אף על פי שאינו רואה א

182

בחכמת הטבע. ואז יחשוב ויכוין לקבל אור מן העשר ספירות מאותה הנקודה אשר שורש נשמתו נאחזת שם. ויכוין להעלות גם את העשר ספירות זו לזו עד האין סוף וימשיך להם הארה משם עד למטה דרך ירידה עד סופן, וכאשר ירד האור על ידו אליהם הם

ור שהמשיך אל שורש נשמתו שמחים בזה ומאירין מאותו האהנאחזת בהם כפי החלק הראוי לה. ויכוין להוריד דרך ירידה ממדרגה למדרגה עד שיגיע האור והשפע ההוא אל נפשו השכלית שבגופו, ומשם תגיע עד נפש החיה וכח המדמה שבו, ושם יצטיירו הענינים ההם ציור גשמי בכוחו המדמה, ואז יבינם כאלו רואה אותן

:שבעין ממ

ולפעמים אור האור היורד יצטייר בכח המדמה כדמות מלאך הדובר בו ורואה אותו או שומע קולו וכיוצא בזה מאחד מחמשה חושים הידועים הנפשיים שבכח המדמה, ומשם יועתקו אל חיצוניותם בחמשה חושים אשר גם הם מנפש החיה כנודע, ואז יראה וישמע

מו שכתוב )שמואל ב' כ"ג ב'( ויריח וידבר בחושיו הגשמיים ממש. וכרוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, כי יתגשם ויצטייר האור ההוא בחושים הגשמיים, ולפעמים תהיה נבואתו בחמשה חושים הרוחניים אשר בכחו המדמה בלבד, וכל זה הוא בהתפשטות כח

:המדמה לגמרי מכל מחשבות החומר כנזכר

השכלית יוצאת ממנו נמצא שהנבואה היא כדמיון החלום שנפשוועולה למעלה ממדרגה למדרגה, ושם צופה ומביט ואחר כך חוזר ויורד ומשפיע זה האור עד נפש החיה אשר בה כח המדמה, ושם מצטיירין ומתגשמים יותר אותן הדברים, וכשיקיץ האדם זוכרת נפשו הענינים ההם בכח השומר ובכח הזוכר אשר גם הם בנפש החיה

ע. והרי נתבאר ענין הנבואה וענין החלום היטב, כנודע בחכמת הטב :כי זה בעוד הנפש בגופו זה אחר צאת הנפש

האמנם נבואה עצמה יש שני מינים, האחד היא נבואת שאר הנביאים שבעת האור נשפע ומגיע בירידתו אל נפש השכלית אשר בו, ומשם יורדת אל נפש החיה להצטייר שם בחמשה חושים הפנימיים

מדמה היו החושים החיצוניים נרתעים ברעד גדול והיו אשר בכח הנופלין כי אין כח בהם לקבל האור ההוא ולציירו ולהגשימו בחושים החמריים. והנבואה על דרך זה נקראת חלום אף על פי שאינה חלום

:'ממש כנזכר )בראשית ט"ו י"ב( ותרדמה נפלה על אברם וגו

183

נרתעין חושי החומר כלל והמין השני היא נכואה שלימה שלא היו ומצטיירים בו בנחת, וזו היתה נבואתו של משה רבינו ע"ה, והסבה לזה היותו חומר זך לגמרי ונשתנה על ידי קדושת מעשיו להיות במדרגת הנפש. כי הוסרה זוהמתו ונשאר הטוב והזך אשר בגופו, וגם בכוחות נפשו היסודית, כי בהן לבדם יש בחינת גשם ולא בנפש

:ית ומשם ולמעלההשכל

וכבר נתבאר היות שרשים לאין קץ לנשמת האדם. והנה כפי מעלת מקור מחצבה, כך יתגדל כח המשכת שפע נבואתו. וכן גם אם יהיה שורש מחצב נשמתו במקום עליון ולא תיקן ולא זכה להמשיך אל כל השרשים אשר משם ולמטה, גם זה לא יוכל להמשיך שפע נבואתו

ה אשר תקן וזכה אליה, ומשם בלבד ימשך שפע אלא מאותה המדרג :נבואתו, ובזה יתבאר לך כמה מדרגות יש בנביאים לאין קץ

ואל תחשוב כי כיון שבארנו שאין נפש הנביא יוצאת מגופו אם כן מה תפיסה יש במחשבתו בלתי ממשיית לעלות לפתוח השערים וכו', וזה

מאד ומתפשט תבין במה שכתבתי למעלה, כי הנפש כעין ענף ארוךמהשורש הדבוק באילן עד גוף האדם, ואותו הקו הנמשך תמיד בהיות האדם חושק לעלות אל שרשו, עולה אור מחשבתו הנקרא מושכל מן המשכיל שהיא הנפש המשכלת עד השכל עצמו שהוא השורש העליון אשר לנפשו, ומתדבקים ונעשים אחד על ידי

אל המשכיל. נמצא ההשכלה עצמה שהיא השפע הנמשך מן השכל כי המושכל הוא האור והשפע עצמו היורד מן השכל אל נפש המשכלת, וזה השפע והאור הממשי הוא ענין הנקרא מחשבה והבן זה היטב כי לא דבר ריק הוא, שאם לא כן, בטלת כל עניני כונת

:התפילות והרהורי האדם הטובים והרעים

היות, כענין האדם והרי נתבאר לך היות הנבואה מוכרחת ויכולה להתופש בידו בקצה ענף האילן בהיותו כפוף למטה ומנענעו בכח ואז כל האילן כלו מתנענע בהכרח, ואמנם לא יתנענעו העליונים במחשבת האדם התחתון זולתי בהיותו ראוי להמשיך האור העליון עליהם, ואז בשמחה זו גם הם ימשיכו מאותו האור עליו, אבל אם

המשיך עליהם אור עליון לא יחשיבוהו כלל ולא אין בו יכולת ליתרצו להתקרב אליו לעזרו ולהמשיך מחשבתו למעלה, כי הבל היא

:ואין בה מועיל


184

במדרגות הנבואה מה ענין הנבואה שבדורות ראשונים, ומה ענין :השגת רוח הקדש שאפשר להשיג גם בזמננו זה

י הנה נתבאר למעלה איך ארבעה וענין נבואת הנביאים כך היא, כעולמות הן הנקראים אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ולמטה מכולם הוא העולם השפל הנחלק לארבעה יסודות, הן וכוחות נפשותיהן היסודית, ונחלקות כעין עשר ספירות. גם נתבאר כי בכל עולם יש אור פנימי הם העשר ספירות, וחוצה להם אור מחצב הנשמות,

ה לו אור מחצב המלאכים, וחוצה לו אור חשוך מחצב וחוצהקליפות, וחוצה לו העולם עצמו שהן הרקיעים שבאותו עולם, וכן ממש הוא בעולם השפל, כי חומר ארבעה היסודות הוא הגוף והעולם. ובתוכו הן שאר האורות כל אחד מהם כלול מארבע בחינות

כי ספירה כלולה הנפש היסודית. גם נתבאר היות מדרגות לאין קץ :מעשר ועשר מעשר וכו', באופן שכל עולם יש בו מדרגות לאין קץ

וכבר נתבאר איכיות הנבואה בשער חמישי כי מחשבת הנביא מתפשטת ועולה ממדרגה למדרגה ממטה למעלה עד הגיעו למקום אחיזת שורש נשמתו, ואז היה מחשב להעלות אור ספירות עד אין

זר ומורידו ממעלה למטה במעלות אשר סוף וממשיך משם אור, וחועלה עד הגיעו למטה בנפשו השכלית, ונוטלת חלקה באור ההוא כפי שיעור אחיזת שורש נשמתו למעלה, ומשם ממשיכה בכח המדמה בנפש החיה שבו, ושם מצטירים הדברים בחושים הפנימים אשר

:בכח המדמה או בחושים החיצונים

א מאליה היתה עולה, אלא והנה המשכת המחשבה ההיא ודאי שלעל ידי כונות ויחודים נמסרו בידו מאת הנביא המלמדו להתנבא, כענין בני הנביאים עם שמואל ואליהו ואלישע ז"ל, כדי שבאותן היחודים שהיה מיחד היה ממשיך האור והשפע כפי רצונו, זו היא

:תכלית ענין הנבואה

ת שמות על שומרי עוד שניות היו מלמדים אותם. והם תפילות והזכרהפתחין של הרקיעים ושל ההיכלות שבכל עולם ועולם מסוף העולמות, שהם הארבעה יסודות והאוירים שבהם, עד רום עולם האצילות כנזכר בספר הזוהר פרשת ויקהל בענין עלית התפילות דף ר"א ע"ב וכנזכר בפרקי היכלות ובברייתות שלהם, ותחלה היו

אותה מדרגה ואחר כך היו מייחדים משתמשים לפתוח השערים שבהיחוד והתפלה המיוחדת כפי המדרגה ההיא, וכך עולים ממדרגה למדרגה, עד הגיעם לשרשם העלית ונוחים שם. ואחר כך היו עוד

185

ממשיכין מחשבותם עד האין סוף וחוזרים וממשיכים השפע למטה :כנזכר לעיל

שביעים בכח וענין השוערים והשמות האלו, פירושן הוא, כי היו משם קדוש אחד שהוא מן הספירה שבאותה מדרגה אל המלאך המושרש ונחצב משם והוא הממונה על שער הרקיע עצמו שהוא החומר שבמדרגה ההיא, אשר יש לו גם כן שם ידוע לאותו שער, ופותחו, ואז נכנסת מחשבת הנביא דרך שער ההוא מאור לאור עד

, ואז מתפלל ומיחד היחוד אור הפנימי של הספירה שבאותה מדרגה :הצריך לשם, וכך עולה ממדרגה למדרגה

והנה זה ענין מראות יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה להיות המדרגות מורכבות זו על זו. ותחלה נפתחו השמים שערי הרקיעים שהם אורות החומר והכלים שבאותו עולם, ומשם נכנס אל הקליפות וזהו

ה רוח סערה וגו', וכמו שכתוב שכתוב )יחזקאל א' ד'( וארא והנבהושע )הושע א' ב'( תחלת דבר ה' בהושע, רצונו לומר תחלת התגלות דבור הנבואה היה נגלה תחלה הקליפה וכוחותיה שהם אשת זנונים וילדי זנונים. ואמנם בהיותו בשמים גם שם היה מתדבק וצופה כמו שכתוב )יחזקאל א' א'( נפתחו השמים ואראה מראות

אבל כשהגיע למקום הקליפות לא היה נהנה להתדבק בהם, אלהים,אלא קורע ועובר בהם ואינו נדבק בהם רק ראיה בעלמא מוכרחת. וזהו סוד אליהו זכור לטוב )מלכים א' י"ט( לא ברעש ה' לא באש ה' וגו'. ומשם נכנס למחיצת אור המלאכים כנודע, כי בין כל אור ואור

לם שיש בענין החשמ"ל כי הוא יש פרגוד מפסיק, וזהו סוד הנעבגימטריא מלבוש, והוא הכלי והחומר של אורות המלאכים, וה' יכפר בעדי בגלותי סוד נעלם הזה. ואז ראה עשר כתות המלאכים אשר כולם נחלקים לארבע חיות וארבע מחנות שכינה, וזהו שכתוב )יחזקאל א' ה'( ומתוכה דמות ארבע חיות, ומשם נכנס עד הגיעו אל

ור העשר ספירות עצמן, וזהו שכתוב )שם פסוק כ"ו( ועל דמות אהכסא כמראה אדם וגו'. ואמנם הכסא עצמו הוא אור מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה, ולכן נקרא הנפש כבוד כמו שכתוב )תהלים ל' י"ג( למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתיב )תהלים

:'ד' ג'( עד מה כבודי לכלימה וגו

ה גליתי אליך סוד עמוק כולל עניני המרכבה אשר לא זכו הדורות והנהקדמונים אלינו, וכבר נתבאר למעלה בשער חמישי כי לא כל הנביאים יונקים משרש אחד כי יש להם שורשים שאין להם קץ והם ששים ריבוא בכל עולם. וזהו שאמרו רבותינו ז"ל )שיר השירים רבה

186

ם עמדו בישראל וכו' ומשה רבינו פ"ד ס"ב צ"ב( ששים רבוא נביאי :ע"ה כולל כולם ושקול ככולם

ואמנם דרך כללות נבאר מדרגתם, כי משה רבינו ע"ה היה עולה עד האצילות ומשם רואה ממש, אלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא בדרך מעבר לבד, כי האצילות לבדו הוא

לא יראני האדם וחי, ושאר נמנע, וזהו סוד )שמות פרק י"ג( כי הנביאים היו רואים באצילות על ידי התלבשות גמור באורות הבריאה. ואחר החרבן היה יחזקאל, והתנבא מן האצילות אחר התלבשו בבריאה והבריאה ביצירה התלבשות גמור, ומאז ואילך אין עוד אור אצילות ובריאה נגלין כלל. ואל זה כיונו רבותינו ז"ל )סוטה

"ח סנהדרין דף ס"א( כי אחר חגי זכריה ומלאכי, פסקה נבואה דף מלגמרי ונשתייר רוח הקדש והוא המשך אורות היצירה עצמם לבדם ומשם ולמטה, וזהו הנקרא בתלמוד )חגיגה דף י"ד ע"ב( עלית הפרדס אשר הוא היצירה הנקרא עולם מטטרו"ן, וגם לזה היו

ם השפל והעשיה שמושים ידועים לפתוח השערים שיש מן העולוהיצירה וליחד היחודים והתפלות הנאותים כפי עולם היצירה

:בעשר ספירות שבה

וזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל ואנשי כנסת הגדולה, ואחר כך נשתכחו גם דרכי השמושים ההם. ועוד אחרת כי נאבד טהרת אפר פרה בזמן

עד זמן אביי ורבא כנזכר בתלמוד )חגיגה דף כ"ה( ולכן האמוראים לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרד"ס. ומאז ואילך נשתמשו בשמושי עולם העשיה לבדה, ולהיותו עולם השפל מכולם וגם כי המלאכים שבה מעוטן טוב ורובן רע, ולא עוד אלא שהטוב והרע

אפשר להשיג טוב מתדבקים יחד מאד, לכן אין בו השגה כלל, כי אי :לבדו ולכן מעורבת ההשגה בטוב ורע, אמת ושקר

וזהו סוד ענין קבלה מעשית. ולכן אסור להשתמש בה, כי בהכרח יתדבק גם ברע המתדבק בטוב, וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא, וגם אפילו שישיג, הוא אמת בתערובת שקר, ובפרט כי

הקליפות מתדבקות באדם המתקרב אין אפר פרה מצויה וטומאת להשיג על ידי קבלה מעשית, ולכן שומר נפשו ירחק מהם, כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם, ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או ישתמד הוא או

:זרעו

187

ו שנשתמשו וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכבקבלה מעשית ונאבדו מן העולם, וכל זה לסבה הנזכרת כי אין טוב בלתי רע, ולא עוד אלא שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות, ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים לא טובים עד שמאבדים נפשם, וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום הראשונים

:יטב בדרכיהן וראוי להתרחק מהם בתכליתואין אנו בקיאים ה

:השער השביעי שער ז

:בהנהגת רוח הקודש בזמננו זה

אחר שהזהרנו את האדם בשער שקדם מכל דרכי ההשגה כנזכר לעיל, אל יתיאש האדם. כי הנה בפסוק )שופטים ד' ד'( ודבורה אשה

, נביאה, תנא דבי אליהו, מעיד אני עלי שמים וארץ, בין איש בין אשהבין גוי בין ישראל, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו, רוח הקודש

:שורה עליו

והנה באזנינו שמענו ראינו יחידי סגולה השיגו למדרגת רוח הקודש בזמננו זה, והיו מגידים עתידות ומהם בעלי חכמה לא נתגלית בדורות שקדמו אלינו, וכדי שלא להרפות ידי הבאים אל הקודש

ר איזה ענינים ואפתח כמלוא פי מחט סדקית וה' להתקדש, אבאהטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים. ותחלה נבאר כמה דברים בעניני ההשגה ובשער השמיני אכתוב סדר ההנהגה בהם בעזרת ה'

:יתברך

הנה הדרך המובחר שבכולם הוא מה שכתבנו בשם תנא דבי אליהו ים הקדמונים. זכור לטוב והיא הדרך שנהגו בה החסידים הפרוש

והוא, לשוב בתשובה עצומה מכל אשר קלקל, ואחר כך ישלים נפשו בקיום מצות עשה, ובכונת תפילותיו בתכלית, ובעסק התורה לשמה בזריזות, כשור לעול עד יותש כוחו, ובמעוט תענוגים ואכילה ושתיה, ובקימת חצות לילה או פחות מעט, ובהרחקת כל המדות המגונות,

ל אדם אפילו בעניני שיחה בטילה, ואחר כך יטהר גופו ובפרישות מכבטבילה תמיד, ואחר כך יתבודד לעיתים ויחשוב ביראת ה', וישים הוי"ה נגד עיניו תמיד, ויזהר להיות מחשבתו פנויה מכל הבלי העולם הזה וידבק באהבתו יתברך בחשק גדול, ועל ידי כן אפשר שיזכה

:אמרלרוח הקודש באחד מאלו האופנים שנ

188

האחד הוא, שימשוך על נפשו אור עליון משורש נפשו העליונה, כנזכר :לעיל בשער חמישי ותתגלה אליו, וזה הוא רוח הקודש גמור

השני הוא, שעל ידי עסקו בתורה או קיומו איזו מצוה אשר נתבאר בדברי רבותינו ז"ל )אבות פ"ד מי"א( כל העושה מצוה אחת קנה לו

ממנה מלאך ממש, אך בתנאי שיקימנה תמיד פרקליט אחד ונוצר וברוב כונה כהלכתה ואז יתגלה אליו המלאך ההוא. וזהו ענין מה שנמצא כתוב בספרים ענין המלאכים הנקראים מגידים, אלא שאם לא תהיה המצוה כהלכתה יהיה המגיד ההוא מעורב טוב ברע אמת

:ושקר

אליו אליהו זכור השלישי הוא, שעל ידי חסידות כנזכר לעיל, יתגלה :לטוב וכפי חסידותו תגדל גלויו אליו

הרביעי היא גדולה מכולם והוא כי יזכה לשיגלה אליו איזו נפש מהצדיקים הנפטרים הראשונים, אם מאותן שהם משורש נפשו, כנודע, או מזולתם אלא מפני שעשה איזו מצוה כתקונה כמוהו.

ות גנוזים שבתורה עד והזוכה למעלה זו ישיג שיודיעוהו חכמות וסוד :להפליא, וכל זה כפי מעשיו

החמישי והיא הגרועה מכולם כי יראה בחלומותיו עניני עתידות :וחכמה קרובים אל רוח הקדש

והנה הדרך הזאת היא הדרך הישרה, כי כיון שאין האדם משביע ולא מכריח העליונים, כי אם בכח מעשיו הטובים ובקדושתו, ודאי

ר ישרה עליו בלי תערובת רע כלל, מה שאין כן שרוח הקודש הטהובהיות האדם מכריח או מבקש דרכי ההשבעה בכח מעשים ותפילות ויחודים שאם יטעה בהם כל שהוא, אפשר שיזדמנו לו דברים

:חיצונים מעורבים

עוד יש דרכים אחרים על ידי מעשה, ואבארם בחלק הרביעי, והם ים אף אם לא יבואו להמשיך עליו אחד מחמשת אופנים הנזכר

מעצמן, וצריכים קדושה וטהרה גדולה, כדי שלא יהיה בהם תערובת כנזכר. אמנם הדרך הראשונה היו דורכים בה אף בדורות הראשונים, וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בפסוק )דברים י"א כ"ב, ל' כ'( ולדבקה בו, ובאגרת הקדושה אשר חבר בפרק החמישי בענין בן

:ונה והאש מלהטת סביבותיועזאי שהיה יושב וש

189

:השער השמיני שער ח

:לבאר הנהגת הבא להתקדש בזמננו בדרך קצרה מאד

צריך שיזדכך חמשה זכוכים. הראשון, ישוב מכל חטאיו הן במצות לא תעשה, הן במניעת קיום מצות עשה, הן בכל דברי סופרים, הן

יבי מכל מיני מדות מגונות, ולא ישוב עוד אליהם, ובפרט מכל חיכריתות ומיתות וחלול השם ובשמירת שבת ומן הנדה ומכל מיני קרי, ומן השבועה אפילו באמת, ומהסתכלות בעריות ומלשון הרע ומרכילות ומליצנות ושיחה בטלה, ויתרחק מהגאוה והכעס

:והקפדנות והעצבות, ויתנהג בענוה ובשפלות ויהיה שמח בחלקו

דאורייתא ודברי סופרים, הזכוך השני, בקיומו כל רמ"ח מצות עשהובפרט קביעות עתים לתורה, ותפילה בכונה וברכות המזון ובכל ברכות הנהנין בכונה, ולאהוב כל אחד מישראל כבבת עינו ולכבד השבת בכל פרטיו, ובכל לילה יקום אחר חצות להתאבל על ירושלים

:ולעסוק בתורה, וכל מעשיו יהיו לשם שמים, באהבה

:וא בעת שיכין עצמו להתקדש ברוח הקודשהזכוך השלישי, ה

:הרביעי הוא, בטהרת הגוף בטבילה ובגדים נקיים

החמישי הוא, בעת שיכין עצמו לקבל רוח הקודש אחר אשר הוטבעו בו כל מדות טובות בקנין, יכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה, ובמקום שלא יטרידוהו קולות בני אדם וצפצופי עופות, ואם יהיה

חצות הוא יותר נכון לכל הדברים, ויסגור עיניו ויפשוט אחר מחשבתו מכל עניני העולם הזה כאלו יצאה נפשו ממנו כמת שאינו מרגיש כלל, אחר כך יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ להרהר בעולם העליון ולהתדבק שם בשרשי נשמתו ובאורות עליונים, וידמה

ולמות העליונים בעצמו כאלו יצאה נפשו ועלתה למעלה, ויצייר עכאלו עומד בהם. ואם עשה איזה יחוד יהרהר בו להמשיך בזה אור ושפע בכל העולמות, ויכוין לקבל גם הוא חלקו באחרונה, ויתבודד

כאלו נחה עליו הרוח עד שעור מה. ואם לא ירגיש מאומה במחשבהנראה כי עדין איננו ראוי ומוכן, ולכן יתחזק עוד מאז ואילך בעבודה

שה ויחזור אחר ימים להתבודד על דרך הנזכר עד אשר יזכה ובקדו :ותנוח עליו הרוח

190

וכאשר תחול עליו צריך שיבחין אולי עדין איננו זך ונקי, והרוח הזה הוא סטרא אחרא, או על הפחות תערובות רע בטוב, ומעשה בן עזאי ובן זומא )חגיגה דף י"ד ע"ב( בעלותם לפרד"ס יוכיח, וזה יבחן על

ה שנגלה אליו, אם כל דבריו אמת או שקר ואמת מעורבין או ידי מאם דבריו בדברים בטלים של הבלי העולם הזה, או בדברים שאינן על פי התורה וכיוצא בזה, כי אז צריך לדחותו מעליו, וגם להתחזק

:'יותר ויותר בעבודה עד יהיו כל דבריו נאמנים וביראת שמים וכו

ח במקרה לעתים רחוקות, וגם שיהיו ודע כי בתחלה תחול עליו הרודברים נקלים ולא בדברים עמוקים וגם שדבריו יהיו מעטים, וכל אשר ילך יתחזק כוחו בכל הפרטים הנזכרים. והנה כלל הכל הוא זכוך החומר עד קצה האחרון, ועקירת הרהורי המחשבה וכח המדמה שבו לגמרי, ויתדבק בעליונים בתכלית הדבוק. והנה צריך

בונן בכל מה שכתבנו בחלק ראשון בשער הששי כי שם נתבאר שתת :סדר הנהגת החסידות יותר בבאור

חלק ד

:החלק הרביעי שער א

:באופני השמוש בהשגת רוח הקודש

כבר בארנו בחלק שלישי שער שביעי כי חמשה אופני השגה הם, רוח הקודש, ונשמות צדיקים, ומלאכים הנקראים מגידים, ואליהו זכור לטוב, וחלום. וכל אחד מהם אפשר שתושג מאליה, על ידי קדושת האדם ועסקו בתורה מבלי הצטרך מעשה אחר. גם אפשר להשיגם על ידי מעשה פרטי, אחר שיוקדם היות האדם ראוי ומוכן להשגה. וענין זה השני יתבאר בחלק הזה מכל הנמצא כתוב בספרי השני

בר כתבתי בספרי הגדול באופן ההשגה. השלישי בתנאי ההשגה. וכהנקרא עץ חיים, כמה יחודים ומיני דרכים נפלאים בענין ההשגה,

:ואם יגזור השם יתברך אכתבם באר היטב בחלק בפני עצמו

אמר המדפיס החלק הזה לא בא להעתקה ולא נדפס כלל, כי מאחר )שהכל שמות וצירופים וסודות נעלמים אשר לא כדת להביאו על

:(מזבח הדפוס

:ונשלם השבח לאל בורא עולםתם

Sha'Arei Kedushá - Portão Da Santidade

Documents

Transcript of Sha'Arei Kedushá - Portão Da Santidade